|
משחקי מחשב, כדורגל, מונופול, אמת וחובה ושאר משחקים הן פעילויות (שעשויות להיות...) מלאות עניין ותוכן ולרתק כל ילד (או אדם בוגר), הן פשוט לא מלמדות מתמטיקה, אזרחות, הבנת הנקרא או נגינה בכינור.
אני לא שנאתי את הקריאה אחרי כיתה א', אבל בכל מקרה, אני לא בטוח שרוב הילדים שאהבו שיקריאו להם סיפור, מתחילים גם לשנוא את הקריאה וגם שיקריאו להם סיפור. ילדים שמעדיפים לעשות פעילויות אחרות (טלוויזיה למשל) על פני קריאה זה מובן מאליו, קריאה היא פעולה מאמצת (יחסית לטלוויזיה) שעושים לבד. הקראה לעומת זאת, היא פעולה שמבצעים בזוג\קבוצה ודורשת הקשבה בלבד, וטלוויזה לא דורשת דבר ואפשר לצפות בה בקבוצות. ביסודי שלי הייתה בכיתות הנמוכות שעה (או יותר?) שבועית של הקראת סיפור, נדמה לי שזאת הייתה נחשבת שעה פופולרית.
|
|