הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 581450
YB יום ד', 14/9/2011, 11:48
"ונשאר בכאן שאלה אחת, והיא, שיוכל אדם לומר: אתם כבר אמרתם, שהחכמה האלוהית לא המציאה דבר לריק אלא לעניין, וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח, הנכבד מהם הוא האדם, ותכלית היות האדם לצייר לנפשו המושכלות. ואם כן, מדוע המציא הקדוש ברוך הוא כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם? ואנו רואים שרוב בני אדם ערומים מן העורמה וריקים מן החכמה, מבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות?!

התשובה על זה: שהאנשים ההם נמצאו לשתי סיבות:

[תשובה ראשונה]
האחת: להיותם משמשים לאחד ההוא. שאלו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיה, ישחת תיקון העולם ויאבד מין בעלי חיים מן העולם בימים מועטים. מפני שהאדם חסר מאוד ומצטרך לדברים רבים; והיה נצרך ללמוד החרישה והקצירה, ולדוש ולטחון ולאפות, ולתקן כלים למלאכות האלה - כדי להשלים בהם תיקון מזונו. וכן יהיה צריך ללמוד הטוויה והאריגה - כדי לארוג מה שילבש, וללמוד בניין - לבנות מקום להסתר שם, ולעשות כלים לכל אלו המלאכות, ואין בחיי מתושלח מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות, שהאדם מצטרך במחייתו לכולן צורך מוכרח. ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה?
על כן נמצאו שאר בני אדם לתקן אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צורכו מזומן לפניו, ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה. ומה טוב אמר האומר: "לולי המשתגעים נשאר העולם חרב".

שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם: שהוא חלוש הנפש ודל ההרכבה, והוא נוסע מתחילת הגליל השני משבעה גלילות הישוב עד סוף השישי והוא עובר ימים בזמן החורף, והולך בארץ תלאובות בזמן החורב והקיץ, ומסתכן בנפשו לחיות השדה ולרמשים, כדי שירוויח דינרים. כשיקבוץ כלום מן הזהובים שמכר בהם נפשותיו השלוש, ויהיה לו מהם חלק - יתחיל לחלק אותם על אומנים לבנות לו יסוד על טבור הארץ בסיד ואבנים, כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות. והוא יודע שלא נשאר משנות חייו מה שיוכל בהם לבלות בנין עשוי מן הגומא! היש שטות ושיגעון גדול מזה?!
וכן כל תענוגי העולם הם הוללות וסכלות גמור, אבל הם סיבה ליישב העולם. ועל כן קראו חכמים, עליהם השלום, מי שאין לו חכמה: "עם הארץ", כלומר: לא נמצאו כי אם ליישב הארץ, לפיכך הם מייחסים שמם לארץ.

ואם יאמר איש: הרי אנו רואים שוטה וכסיל, והוא שוקט בעולם, לא ייגע בה, ואחרים עובדים אותו ומתעסקים בעסקיו; ואפשר שיהיה המשתמש בעסקיו איש חכם ונבון?!
- ואין הדבר כאשר יחשוב החושב. שמנוחת הכסיל ההוא, כמו כן עובדת ומכינה הטוב ההוא לאיש אשר חפץ הבורא לתיתו לו. שאף על פי שהוא נח ברוב ממונו או רכושו, יצווה לעבדיו לבנות ארמון כליל יופי, ולנטוע כרם חשוב, כמו שיעשו המלכים וכל הדומה להם. ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד, יבוא באחרית הימים, ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם, ויהיה לו סיבה להינצל ממות. כמו שאמר: יכין וצדיק ילבש (איוב כז, יז). או ייקחו מן הכרם ההוא כוס יין יום אחד, לעשות ממנו צרי הנקרא: תריאקה, וימלט בו מן המוות איש תמים ושלם אשר נשכו האפעה.
וכן מנהג הקדוש ברוך הוא וחכמתו אשר בה העביד הטבע: "עצות מרחוק אמונה אמן". וזה העניין ביארוהו חכמים, עליהם השלום. אמרו: כי בן זומא היה עומד על הר הבית, והיה רואה ישראל העולים לחג ואומר: "ברוך שברא כל אלה לשרתני" - כי היה עליו השלום יחיד בדורו.

[תשובה שנייה]
והסבה השנית במציאות מי שאין בו חכמה, מפני שאנשי החכמה הם מעטים מאוד, וזה הדבר נתחייב בדרך החכמה האלוהית. ואין לומר באשר חייבה החכמה הראשונית: "מדוע היה כך"? כמו שאין לשאול: למה היו הגלגלים תשעה, וכוכבי לכת שבעה, והיסודותארבעה". שאלו כולם והנוהגים מנהגיהם נתחייבו להיות כך במציאה הראשונה.

והנה החכמים, עליהם השלום, כבר בארו זה. ואמר רבי שמעון בן יוחאי על אנשי דורו - ואף על פי שהיו נכבדים רובם : "ראיתי בני עליה והם מועטין; ואם שניים הם אני ובני הם". ועל כן נבראו ההמון לעשות חברה לחכמים, שלא יישארו שוממים.

ואולי תחשב שזאת התועלת קטנה, אבל היא צריכה וראויה יותר מן הראשונ.; שהרי הקדוש ברוך הוא העמיד הרשעים בארץ ישראל כדי לעשות להם חברה ולהסיר שממון נפשות החסידים. הוא מה שנאמר: לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה (שמות כג, כט). וזה העניין פרשו חכמים גם כן, ואמרו: מאי "כי זה כל האדם"? (קהלת יב, יג) - "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", פרוש: להסיר עצבו ושממון יחידותו.

ואם כן, נתבאר מכל אשר אמרנו: שהכוונה בבריאת כל מה שיש בתוך העולם ההווה והנפסד, אינו אלא איש שלם, כולל החכמה והמעשה, כמו שאמרנו.

וכשתתבונן ותלמד מדבריהם, עליהם השלום, אלו שני העניינים, רצוני-לומר: החכמה והמעשה, מאשר בארוהו ורמזוהו - תדע, כי על נכון אמרו: שאין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.

וכבר יצאנו מהעניין שהיינו מתעסקים בו, אבל הבאתי אלו הדברים מפני שהם מייפים האמונה, ומעוררים על בקשת החכמה, ואינם נקלים - לפי מה שאני רואה."
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660471
אביר הקרנפים • בתשובה לYB יום א', 26/7/2015, 4:17
אני רוצה להגיב בקשר לשתי נקודות שראיתי במאמרך, ורציתי לדקדק בהן.
הראשונה היא שיחסת את נקודת מבטו של הרמב''ם כשאובה מפילוסופיית האיסלאם או הפילוסופיה של אריסטו. והרי חשיבותו של האדם מן הבהמה וחשיבותה של הבהמה מן הצומח כבר מוזכרים בתנ''ך, כששלמה מונה את יתרון האדם על הבהמה, את יתרון החכם על הכסיל, ואת יתרונו של האדם ירא האלוהים על האדם שאינו ירא את האלוהים. והוא משווה את האדם שאינו ירא את האלוהים ואינו שומר את מצוותיו לבהמה, כי באין תכלית שמירת המצוות ''ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל''. וזה המסר העיקרי בספר קהלת, שכל העמל והעושר והנאות העולם הם הבלים, ואדם יעמוד למשפט ובו ישקלו את שמחת בחרותו ודרך חייו, ומה שחשוב בסוף זה לירא את האלוהים ולשמור את מצוותיו ''כי זה כל האדם''.
כך קיבלת את התשובה לשאלה מהו אדם ויתרונו, ממקום קדום בהרבה, מעוגן היטב בשורשי היהדות.

ולכן אין הכרח שיש סתירה בדבריו של הרמב''ם. כי אם עבודת האלוהים ''זה כל האדם'', ואם האדם נעלה על הבהמה כי לבהמה אין את הדעת לירא את האלוהים ולקיים את מצוותיו, ולכן הבהמה מסורה לו לצרכיו, הרי שאר בני המין האנושי שאינם עובדים את האלוהים אינם מקיימים את תכליתם, ובזה שישרתו את האדם ירא האלוהים, הם משרתים תכלית לקיומם.
בנוסף לכך שמפני תיקון העולם צריך להעניש את הפושעים, ואם העונש על עבודה זרה הוא מוות, אין סתירה בין חביבותו של אדם שנברא בצלם, לבין הרצון לאבד עובדי עבודה זרה שגורמים לקלקול העולם.
בערך כמו עקרון כבוד האדם וחירותו, שעניין בתי הסוהר נועד דווקא לשמר אותו ולא לסתור אותו.
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660472
אביר הקרנפים • בתשובה לאביר הקרנפים יום א', 26/7/2015, 4:18
בטעות הגבתי לתגובה במקום למאמר. נא לראות תגובה זו כתגובה ישירה למאמרו של רון בן יעקב.
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660474
רון בן-יעקב • בתשובה לאביר הקרנפים יום א', 26/7/2015, 7:02
אם הפיסקה האחרונה היא ניתוח פרשני אנתרופולוגי של דורות אחרים, הרי בה קושי.

אם היא מהווה שיקוף של השקפת עולם וקריאה לפעולה בימינו, הרי היא משקפת את כל מה שבזוי בדת בכלל וביהודית בפרט.
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660486
אביר הקרנפים • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 26/7/2015, 9:18
טוב, אם רצית לומר שהדת היהודית או הרמב''ם בזויים, אין לי מה להתווכח איתך. זה עניין של דעה, השקפה וערכים.
דיברתי בעניין הטענה לסתירה בעמדת הרמב''ם, ובעניין הטענה כאילו הערכיות שהוא מציג שאובה מפילוסופיות זרות דווקא.
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660490
רון בן-יעקב • בתשובה לאביר הקרנפים יום א', 26/7/2015, 9:26
קשיי ההבנה שלך הם אך ורק באחריותך.
הרמב''ם לא לקה בשום ''מחשך'' או אי הכרה בהשלכות 660557
אביר הקרנפים • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 26/7/2015, 17:50
אללי!
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות