|
בינתיים מה שקרה בשבוע האחרון הוא שממשלת ימין בישראל, עם אביגדור ליברמן כשר חוץ, אותו ליברמן שאיים בשעתו בהפצצת סכר אסואן ואשר סבור באופן כללי כי הערבים מבינים כוח, נמנעה מהסלמה לאחר הפרה של גבול בינ''ל במעשה מלחמתי, דבר המהווה עילה חוקית מפורשת למלחמה, הממשלה בישראל לא הלכה אל הפיתרון של ''הכוח''. להבנתי ההחלטה מגלמת הכרה שישראל לא תוכל לבודד את העימות הבא מול עזה, וכי הדבר עשוי לפעול כנגדה. פעם אחת- בעוררות דעת קהל עולמית פרו פלסטינית לקראת ספטמבר, פעם שנייה בעוררות ההמונים במצרים לקריאה לביטול הסכם השלום עם ישראל, פעם שלישית במתן אמתלה לסוריה להסיט את תשומת הלב מן המתרחש אצלה ובכך לפגום במרד העממי בסוריה אשר שואף להפלת אסד, דבר אשר עליו אמר משה יעלון כי עלינו להתפלל שיקרה. הנימוק הוא ככל הנראה שסילוק המשטר העלווי מדמשק יחליש את הציר השיעי שנוצר בין דמשק לאיראן. נציגי קדימה בכנסת לעומת זאת, יצאו בקריאה מפורשת לצאת לסבב מלחמה נוסף מול עזה.
כמדומה שלאחר נפילת קדאפי מתחזק הלחץ להפלת אסד. לפי שעה מלבד הפעלת הצבא נגד אזרחי סוריה, נמנע אסד ממעשים נואשים. הרושם שלי הוא שככל שיתקרב קיצו, תתגבר הסבירות למתקפת טילים על ישראל מצד סוריה, כמו גם הסכנה שאסד יפתח את מאגרי הנשק להשמדה המונית אשר ברשותו ויעביר אותם לידיו של החזבאללה או לידי גורמים אסלאמיים אחרים בתור מתנת פרידה.
|
|