בתשובה לאייל סתם, 21/08/11 0:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש גבול ליכולת של ישראל לגרום לפלסטינים להבין את האינטרס שלהם בתור האינטרס של ישראל. המחשבה שאפשר יהיה לגרום לפלסטינים לחבב את השלום או את הזכות של הישראלים להתקיים בארצם ובכוח זה להשיג את השלום- פשטה את הרגל. אינטרס נבנה לפי יכולות ואפשרויות שמזמנת המציאות. על הישראלים להתאמץ גם במחיר של מועקה מצפונית לשלול מן הפלסטינים את האפשרות לבנות בגדה כוח צבאי דוגמת זה שקיים בעזה. על פי רוב הציבור לא רואה תהליכים, אלא פריימים. מי זוכר שלפני שנתיים שלוש המחשבה שתיירה רקטה אחת אל בירת הנגב הייתה מזעזעת. למחר עלולים הישראלים למצוא שהפלסטינים בנו יכולת לעשות אותו דבר בדיוק בכל עיר בכל יישוב. זה בדיוק מה שהיינו מקבלים לו נמשיך במתווה אוסלו או קיימפ דייויד, וזה בדיוק מה שנקבל אם לא נעגן את צרכי הביטחון בכל פרמטר של המשא ומתן. אך מזל שיחק לישראל שהירי עד היום לא פגע במתקנים אסטרטגיים. הישראלים רוצים שלום. אני מאמין לזה. אך מוזרה בעיניי הלהיטות של ישראלים רבים למהר ולשים את הביצים שלהם בתוך חופן ידיהם של סאא'ב עריקאת ואבו עלאא'. סוריה ירדן ומצרים עדיין מתנהגות כמו מדינה בתוך מאזניים של הרתעה. לא בטוח שכך יהיה גם מחר. מכך גם אני וגם אתה כנראה מבינים שמה שמבטיח את החופש שממנו נהנים הישראלים להלך ברחובות ולהפגין נגד ממשלותיהם, הוא היכולת של ישראל ליצור מאזני הרתעה. זה מה שמביא שלום, ולא שום דבר אחר. אני בוודאי נגד החרבת יישובים, אבל גם השבתת תשתיות לא נשמעת לי שוס. שוב אתה תוקף אזרחים בדרך אחרת. השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי נשמעת לי הכרחית. כאשר הברחת הנשק לרצועת עזה חופשית, זו רק שאלה של זמן עד שיוברח גם נשק להשמדה המונית. אין סיבה לבנות על כך שמישהו בעזה יחשוב באורח רציונלי בתוך היגיון של מאזן אימה וינצור את נשקו. ההרתעה הישראלית נכשלת בשנים האחרונות שוב ושוב. דובר שחזבאללה לא יעז לירות לעבר חיפה. שחמאס לא יעז לירות לעבר באר שבע. הם יורים את כל מה שיש להם והפרוייקט שלהם הוא לא אחר מאשר להרוס את כל מה שהורינו בנו כאן. עם אחר יירש את הארץ, כפי שקרה כאן מאז ומעולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מה שקרה בשבוע האחרון הוא שממשלת ימין בישראל, עם אביגדור ליברמן כשר חוץ, אותו ליברמן שאיים בשעתו בהפצצת סכר אסואן ואשר סבור באופן כללי כי הערבים מבינים כוח, נמנעה מהסלמה לאחר הפרה של גבול בינ''ל במעשה מלחמתי, דבר המהווה עילה חוקית מפורשת למלחמה, הממשלה בישראל לא הלכה אל הפיתרון של ''הכוח''. להבנתי ההחלטה מגלמת הכרה שישראל לא תוכל לבודד את העימות הבא מול עזה, וכי הדבר עשוי לפעול כנגדה. פעם אחת- בעוררות דעת קהל עולמית פרו פלסטינית לקראת ספטמבר, פעם שנייה בעוררות ההמונים במצרים לקריאה לביטול הסכם השלום עם ישראל, פעם שלישית במתן אמתלה לסוריה להסיט את תשומת הלב מן המתרחש אצלה ובכך לפגום במרד העממי בסוריה אשר שואף להפלת אסד, דבר אשר עליו אמר משה יעלון כי עלינו להתפלל שיקרה. הנימוק הוא ככל הנראה שסילוק המשטר העלווי מדמשק יחליש את הציר השיעי שנוצר בין דמשק לאיראן. נציגי קדימה בכנסת לעומת זאת, יצאו בקריאה מפורשת לצאת לסבב מלחמה נוסף מול עזה. כמדומה שלאחר נפילת קדאפי מתחזק הלחץ להפלת אסד. לפי שעה מלבד הפעלת הצבא נגד אזרחי סוריה, נמנע אסד ממעשים נואשים. הרושם שלי הוא שככל שיתקרב קיצו, תתגבר הסבירות למתקפת טילים על ישראל מצד סוריה, כמו גם הסכנה שאסד יפתח את מאגרי הנשק להשמדה המונית אשר ברשותו ויעביר אותם לידיו של החזבאללה או לידי גורמים אסלאמיים אחרים בתור מתנת פרידה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |