 |
לא הבנת אותי, מסתבר.
יש לי דברים יותר טובים לעשות בסרטים מאשר לבחון את רמת התקינות הפוליטית שלהם. למעשה אני די מתנגדת לכל תנועת הפי.סי המלוקקת, המתחסדת והרחוקה מהמציאות (ובהזדמנות זאת אני מפנה אותך לספרו המצוין של גדי טאוב שנקרא כמדומני "המרד השפוף", שעוסק בנושא הנ"ל). אבל אם בכל זאת אנסה לשפוט את הסרט אך ורק לפי כללי הפי.סי, אגלה שהסרט עומד בכללים האלו ואף מעבר לכך: אף אחד לא מנדה את רוברט ההומו, רוברט לא עוסק לפרנסתו בדראג שואוז, אבי היא אשת קריירה ואם לא נשואה, השופטת היא שחורה ואפילו יש שם איזה מישהו שמת מאיידס ועדיין כולם אוהבים אותו.
אבל בכל זאת, כפי שאמרתי בכתבה, הסרט נופל למלכודת ההומופוביות מהכיוון השני, על ידי התעסקות כמעט אובססיבית במיניות של הגיבור הראשי, התעסקות שמחזירה אותנו לעידן טרום הפתיחות המינית, כשהומואים שימשו רק לcomic relief.
ומילה אחרונה לגבי אותו ידיד שלי: הוא רצה ללכת לסרט לא בגלל שזה סרט על הומואים, אלא בגלל שהוא מת על מדונה. עד כאן :-)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש