|
||||
|
||||
בעיה חשובה שדורשת פתרון, אין צורך "להציף" כי היא מציפה את עצמה. אם אין היא מציפה את עצמה מן הסתם היא לא כל כך חשובה. האם יש בישראל בעיה שנקראת "יוקר המחיה" ? איני בטוח בכך. דווקא עם מדינות שבהן עלות המחייה נמוכה, כמו הודו אוקראינה או נפאל, לא הייתי רוצה שנתחלף, ואיני מקנא בהם כלל בגלל העלות הנמוכה הזאת. אם יש אצלנו בעיה מהסוג הזה, צריך להגדירה ביתר פרוט ולא די לזרוק "יוקר המחיה". זה עתה הייתי נוכח בשיחה משפחתית בה נטענה הטענה שהבעיה אצלנו היא שהכספים הולכים להתנחלויות ולחרדים במקום למקומות שבהם יש מצוקה. זו טענה שלפחות היא מובנת, אך תשובתי (שלא הושבה במקום מפאת צפיפות ההדיבורים ואי הגעה לתור הדוברים), דמתה למה שאמרתי בתגובתי הקודמת. אנחנו מדינה דמוקרטית וסדר העדיפיות נקבע ע"י הבוחרים. אם רוצים לשנותו צריך לעשות זאת באמצעות הקמת מפלגה והתמודדות בבחירות. המחאה, הזאת, במובן מסויים משבשת את הסדר הדמוקרטי. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שאתה יודע מנסיון חייך שזה לא נכון, כל מי שעבד בארגון יודע שבעיות ברמת התחתונה נעצרות תמיד בשכבת הביניים ואף פעם לא מגיעות למעלה. אבל זה לא קשור כי מדינה אינני ארגון עסקי הירארכי, יש עיתונות ויש לציבור 120 נציגים והממשלה באמת אמורה לדעת על בעיות. לכן התפלאתי לשמוע את סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, אומר שהוא הופתע מהמחאה, שהמשק שלנו במצב טוב מאד, שהוא כאן כבר שש שנים ואף פעם לא שמע רמז על הבעיה. לא שמע רמז על הבעיה, על שכבת טייקונים שחייבת למדינה 40 מיליארד שקל מיסים, על רבע מהעם מתחת לקו העוני וכל היתר מסביב לשכר הממוצע של 7,000 שקל שלא סוגרים את החודש. והוא נגיד בנק ישראל. אז אולי נגיד בנק ישראל לא אמור להתעסק בזה, אבל לא לדעת על זה? לדעתי זה מוזר, זה סימפטומטי לשיטה של ביבי. |
|
||||
|
||||
לפני פישר היה קליין ולפניו פרנקל. פעם באו עיתנואים בטרוניות אל קליין ובין השאר הרבו להשתמש במילים "פרנקל אמר ש. . ." בתשובתו להם פתח קליין באנקדוטה. הוא סיפר שפעם הוא עמד בתור בקופה בסופרמרקט, ואישה אחת שעמדה מאחוריו נעצה בו את מבטה זמן רב ולבסוף פנתה אליו בשאלה: "אתה לא פרנקל ? אתה כל כך דומה לפרנקל.", ותשובתו לה הייתה "אני לא פרנקל". תשובתו לטענה "פרנקל אמר" היא כמו תשובתו לאותה אישה: "אני לא פרנקל". סיפרתי את הסיפור משום ש"אני לא פישר" ואיני יודע איך הטענות אליו קשורות בתגובתי שבה טענתי שבמדינה דמוקרטית, שינויים במדיניות הכלכלית ובסדרי העדיפויות צריכים להיעשות בצורה מסודרת באמצעות הקמת מפלגות והליכה עמן לבחירות. בכל זאת אתייחס לכמה מהנושאים שהעלית. את המשפט הראשון בתגובתך, וקישורו לעניין שלנו ממש לא הבנתי. מה אמרתי ואני יודע שזה לא נכון ? להפתעה מתופעת המחאה שעליה דיבר פישר אף אני שותף, ואני חושב שמי שאומר שלא הופתע אינו כן. לדברים אחרים בביקורתך אליו קשה להתייחס ללא קישור, כי חשוב לראות את הנוסח המדוייק של דבריו. "קו העוני" הוא מושג סטטיסטי שהשם שניתן לו מטעה. במדינות שאותן הזכרתי בתגובתי הקודמת אחוז האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני יותר קטן מאשר אצלנו ובכל זאת האנשים שם עניים יותר ונמצאים במצוקות כלכליות הרבה יותר גדולות. המונח האמיתי הוא "קו הפער". על כך מורה הנתון הסטטיסטי הזה. מעולם לא שמעתי על "טייקונים" (1) שחייבים למדינה 40 מיליארד שקל מיסים (אבל כן שמעתי לאחרונה כל מיני טענות לא כל כך ממוקדות כלפי "טייקונים"). אם יש בעיה כזאת משהו דפוק במערכת המשפט והאכיפה, ולשם יש להפנות את האצבע המאשימה. (1) אגב תרגום המילה "טייקונים" ללשון הרווחת באמריקה הוא "יהודים". אני אומר זאת עקב התרשמות משיחה עם נהג מונית כושי בעיר וושינגטון, שעליה ספרתי כאן כבר פעם. ממש אותם דיבורים והאשמות מעורפלות, אבל במקום "טייקונים" – "יהודים". |
|
||||
|
||||
בדיקה באתר הכנסת, מעלה שמצע הליכוד בבחירות האחרונות כלל סעיפים כגון: ו. "רפורמה מקיפה במערכת המס שתביא להרחבת בסיס המס, הקלת הנטל הכולל וחלוקת הכנסות שוויוניות וצודקות, רפורמה זו תמריץ את הפעילות העיסקית ותעודד את הרצון לעבוד ולהרוויח"1. ט. המשך שיפור, הרחבה והקמה של מערכות תחבורה ותשתיות מודרניות אחרות ברחבי המדינה, והמשך חשיפת התחבורה הציבורית לתחרות מתוך מטרה לשפר את איכותה ולהזיל את העלות לצרכן. יב. עידוד ענף הבנייה בכלל והבנייה להשכרה בפרט, כפיתרון לבעיית הזוגות הצעירים, הזכאים והעולים החדשים. וביתר פירוט: 10. הקטנת נטל המס הממשלה מכירה בכך ששיעורי מס שולי גבוהים ומיסוי כבד משפיעים באורח שלילי על הצמיחה הכלכלית. לאור הצלחת הממשלה בהקטנת הגירעונות וייצוב המשק, תפעל הממשלה להפחתת שיעורי המס שתביא למעבר המשק לצמיחה כלכלית מהירה ותהווה תמריץ לעבודה וחסכון. שיעורי המס יופחתו באורח הדרגתי תוך צמצום מספר מדרגות המס ופישוט גבייתו. הממשלה תפעיל מנגנון מיסוי שיעודד חיסכון לטווח הארוך הנידרש למשק כאמצעי להוזלת משכנתאות ועידוד השקעות ריאליות. 15. העברת הדיור הציבורי לידי הדיירים הממשלה רואה בדיור הציבורי מכשיר חשוב לצמצום ממדי העוני בישראל. הממשלה החלה במתן אפשרות לרכישת הדירות בהן מתגוררים הדיירים במחיר מסובסד ובתמיכה ממשלתית. בד בבד ממשיכה הממשלה בבניית אלפי דירות נוספות ליצירת פתרונות דיור לזכאים חדשים. הממשלה תמשיך ותפעל גם להקלת רכישת דירות בקרב זוגות צעירים. הממשלה תעודד בניית דיור להשכרה כפתרון נוסף למצוקת הדיור. הממשלה תביא לשינויי החקיקה, כך שבנייה להשכרה תהנה מעדיפות ותתומרץ בהתאם. ע"י יצירת שוק דירות להשכרה יוכלו זוגות צעירים, עולים חדשים, חיילים משוחררים ונזקקים, שאין ידם מגעת כדי רכישת דירה, להנות מפתרונות דיור במחיר שווה לכל נפש. 16. העלאת רמת החיים הראלית מעבר המשק לצמיחה מאפשר לממשלה להעלות את רמת החיים הראלית ע"י הגדלת הכנסתם הראלית של האזרחים והגדלת כח הקניה שלהם. אי לכך תפעל הממשלה גם להוזלתם של מוצרים ושרותים והעלאת איכותם. הממשלה תמשיך ותפתח את המערכות המספקות לצרכן מידע ובקרה על טיב המוצרים והשרותים שהוא מקבל ותעודד תחרות בין יצרנים מוכרים וספקי שרותים לטובת הצרכן. בנוסף לכך תמשך חשיפת המשק ליבוא מתחרה שתביא לאורך השנים להתיעלות ענפים רבים במשק והורדת מחירים. 19. חינוך והשכלה בתחום החינוך היסודי יימשך יישום חוק חינוך ארוך שמתקיים כיום ב- 446 בתי ספר הפזורים ב- 100 רשויות וכמו כן ייושם חוק חינוך חובה לגיל הרך, תוך פריסת היישום בהדרגה לכל רחבי הארץ. ינתן דגש לפיתוח תשתיות, על מנת להקל על העומס של תשתיות החינוך. בתחום ההשכלה הגבוהה, תיושם תוכנית הממשלה לעודד את המעורבות החברתית של הסטודנטים בתמורה להשתתפות בשכר לימוד. תרומת הסטודנטים תופנה בעיקרה אל עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה מתוך רצון לנצל את יכולתם הייחודית, ולהעזר בה על מנת לחזק אוכלוסיות שאינן נהנות מיתרון דומה. תורחב תוכנית המלגות והסיוע, על מנת לאפשר לציבור רחב יותר ללמוד לימודים גבוהים. כמו כן, ינתנו הלוואות ארוכות טווח לסטודנטים בתנאים נוחים. באופן מעניין, זה לא בדיוק מה שקרה בפועל, ומנגד, יש כאן סעיפים שמאוד דומים לכמה מדרישות המפגינים. למעשה, בדיוק אותם הסעיפים שהתגובה אליהם היא "מפונקים! תפסיקו לעשן נרגילה ולאכול סושי! מה אתם מצפים? שהממשלה תממן לכם דירה ופעוטון? הדרישות שלכם יעלו 60 מיליארד!" כשחושבים על זה, עושה רושם שכל שמפגיני 2011 צריכים לעשות, על סמך המצע הזה, הוא להצביע ליכוד! 1 לא מופיע "העלאת המיסים העקיפים והטלת הנטל על כתפי המעמד הבינוני והנמוך". |
|
||||
|
||||
הממ. זה מצע 2003. לא מהבחירות האחרונות. ובכ"ז מעניין. |
|
||||
|
||||
גם אם נניח שהמצע בבחירות האחרונות דומה (וסביר שזו הנחה נכונה), אי אפשר לומר באופן גורף שהממשלה לא מנסה לממש את הבטחותיה אלה (למשל חוק הונדלים שעבר זה עתה הוא בפרוש חוק שנועד להוריד את מחיר הדירות). הבטחות שעניינן העלאת רמת החיים וכדומה הן בגדר הבטחות של ''נפעל בכיוון''. ברור שבדברים כאלה אי אפשר תמיד להראות הצלחות מלאות. ואגב, המצע בפרוש אינו דומה למה שדורשים ''המוחים האמיתיים'' עד כמה שהם בכלל מצליחים לנסח רצון משותף איזה שהוא, ובמקרים רבים כמו, למשל עניין הורדת המיסים שהוא המוטו של נתניהו מתמיד, הרצונות מנוגדים, כי כדי לצ'פר את המפגינים אין ברירה וחייבים דווקא להעלות מסים. מכל מקום, איני זוכר שכל הנושאים האלה היו נושאים מרכזיים בשיח הציבורי ערב הבחירות, והבחירות לא הוכרעו בגללם. אני חוזר ואומר שאם הפכו הדברים האלה לעומדים בראש רשימת החשיבות, צריך לחכות לבחירות ולהריץ מפלגה שזה יהיה הבייבי שלה. ואז נראה אם בעיני הציבור זה באמת יותר חשוב מדברים אחרים, ואם כן, אם זה בכלל ניתן לביצוע מהיר. |
|
||||
|
||||
חוק הונדלים מאפשר אישור תוכניות ללא בחינה מדוקדקת של השפעותיהן (תחבורה, סביבה, חייהם של השכנים לאחר הבניה), אבל אאל"ט, מתיר בידי הקבלנים לבנות מתי שיתחשק להם. לאשר מהר-מהר, לבנות כשישתלם. זה לא יוביל להורדת מחירי הדירות. לגבי המיסים - נתניהו לא הוריד מיסים. הוא הוריד במס הכנסה, והעלה, משמעותית, את המיסים העקיפים. מי שמרוויח הון, הרוויח מזה. מי שמשתכר כך שמס ההכנסה נגס לו סכום ניכר ממשכורתו - לא הרוויח ולא הפסיד. את מה שהרוויח בהקטנה מס ההכנסה, קיזז בהעלאת מיסי הדלק, במע"מ על המים, בעליית מחירי-כל-דבר-כמעט, בגלל הבלו על הסולר, והמשחקים של נתניהו-שטייניץ עם המע"מ לא מועילים: כשמעלים את המע"מ המחירים עולים, כשהוא יורד, הם לא קטנים. מי שמשתכר מעט ומשלם מעט מס הכנסה או כלל לא - הפסיד, והרבה. הבחירות יהיו רק עוד שנתיים. ומה עד אז? בעיות כמו דיור לוקח שנים לפתור. דווקא ממפלגה שזה יהיה הבייבי שלה אני חוששת. אם זו תהיה מפלגה קיימת, עוד יש סיכוי. אחרת, זו תהיה ד"ש 2, שינוי 2 וגימלאים 2. מה שאני לא מבינה איתך, אתה הרי בעד משאל עם, כשזה קשור להחזרת שטחים, לא? למה זה? אם העם בחר בממשלה, יתמודד ויסבול עד בוא הבחירות הבאות. ואם תקום מפלגה שתהיה בעד כיבוש-מחדש, טוב ויפה, לא? ____________________ לבעיות המוצפות יש יותר מדרך אחת לפתרון. יבואו הסוציאל-דמוקרטים וידרשו לפתור אותן באמצעות פיקוח, התערבות ממשלתית והעלאת המס. יבואו החופשיסטים וידרשו לפתוח את השוק לתחרות אמיתית, למנוע קרטליזציה ומונופולים, להסיר חסמים בירוקרטיים. מן הסתם שניהם יטענו שעל המדינה להפסיק להתנהל כעסק-למיקסום-רווח ושעל מנהל מקרקעי ישראל להפסיק לספסר בקרקע כאחרון הספקולנטים. יבואו המתנחלים ויגידו שהפשרת הבניה בשטחים תפתור את בעיית הדיור, ויבואו הגזענים ויגידו שזה הכל בגלל העובדים הזרים והמסתננים. להתעלם, לטעון שמספרי המפגינים מנופחים, שמגיע להם כי הם אוכלים סושי ומעשנים נרגילה אז שלא יבואו בטענות, זו לא התייחסות רצינית. |
|
||||
|
||||
לעניין משאל העם (אני זונח את העניינים האחרים מה כן ומה לא עשתה הממשלה, כי הדבר מחייב התעמקות בנושאים שלא כל כך מעניינים אותי, והתעייפתי), אני תמיד בעד משאל עם כשיש מסה קריטית שרוצה בו. לא שמעתי מהמאהל שום קריאה למשאל עם, ולא בכדי. נראה לי שהם בכלל לא יודעים איזו שאלה לשאול. אם באמת ירצו במשאל עם, יצליחו לנסח את השאלה ויהיו נניח 100000 חתימות לקיומו, ממש לא תהיה לי שום התנגדות אלא להפך. לא רק שלא תהיה לי התנגדות. אשמח שהעניין מסתיים בדרך מסודרת ונאותה. |
|
||||
|
||||
1. לא "מגיע להם כי הם אוכלים סושי". מגיע להם (יותר נכון - לא מגיע להם) כי הם חיים ברמת חיים מעבר ליכולתם (וסושי הוא רק סמל לכך) ורוצים שהמדינה (בכספי משלם המסים) תממן להם את זה. 2. נתניהו העלה את המסים העקיפים? מע"מ נשאר כשהיה, מיסי הרכישה על רכבים עממיים ירדו, היתה תכנית לבטל את הפטור ממע"מ על ירקות, אבל היא בוטלה. הבלו על הדלק ("מס פריפריה") עלה - אבל למיטב הבנתי את בעד מס זה. יש איזה מס ששכחתי? |
|
||||
|
||||
אני לא בעד זה, הואיל וזה גורם ליקור עקיף של שלל מוצרים, ואני לא בעד זה בטרם יש תשתית תחב''ץ יעילה, עניין שאתה, למשל, מתנגד לו. |
|
||||
|
||||
אני בפירוש לא מתנגד לתשתית תח''צ (ודאי לא מסילתית). אני רק מתנגד לסובסידיה והעדפה תחבורתית (נת''צים) של מונופולי התח''צ, בהיותם מזהמים וקטלניים (ובהכרח בלתי יעילים) על חשבון האזרח. |
|
||||
|
||||
אם אתה בעד פיתוח תשתית מסילתית, חוששתני שאין בינינו אי-הסכמה על נושא זה. גם אני סבורה שזה עדיף. __ ובמטרופולין - נקל לארגן 8 קוים בתדירות של 3 דקות, מלארגן 50 קוים בתדירות של 10 דקות. |
|
||||
|
||||
"חוששתני שאין בינינו אי-הסכמה על נושא זה"? סר המפרי מבצבץ מכתיבתך. |
|
||||
|
||||
1. סתם הערה צדדית: הגיע הזמן לרענן מושגים. למרות שיש מסעדות יפניות יקרות מאוד, סושי כבר מזמן אינו מזון יוקרה. אפשר להשיג ארוחת סושי (בינונית ומטה) במסעדות רשת שונות בכל הארץ, במחיר נמוך מזה של ארוחת קבבים מפוקפקת באור יהודה. |
|
||||
|
||||
1. אני בהחלט מודע למחירי הסושי ברשתות שונות בארץ, וגם למחירי הקבב באור יהודה (יצא לי לאכול גם מזה וגם מזה) וכבר כתבתי שהסושי הפך לסמל בלבד. 2. בנוגע ל"רענון מושגים", הבחירה בסמל כמו "קבבים המפוקפקים באור יהודה" היא תל אביבית ופלצנית להחריד, כמו הכתבה של קיסוס בהארץ מאתמול http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237014.html __ אם יזדמן לך לאוורר את הדרכון ולבקר באור יהודה (העיר, לא הסמל), יש שם מוסדות קולינריים מומלצים בהחלט כמו "סמרקנד" המגישה אוכל קווקזי משובח (אך יקר) כולל קבבים. יש באור יהודה אפילו סניף של למון גראס המגיש סושי. ובהערת אגב, אם כבר להשוות את מחיר המנות המזרח והמרכז אסיאתיות, יש להשוות סושי לאושפלוב ולא לקבב. |
|
||||
|
||||
נו, באמת, איפה פה הפלצנות? אכלתי בנעוריי שלל קבבים באור יהודה. גם גדלתי בחולון של שנות השבעים והשמונים, על כל המשתמע מכך. אתה חושב שלא נחשפתי למספיק חורי שווארמות ומאורות גרעינים שחורים? שמה של אור יהודה יצא לה על המקומות שמגישים המון בשר בזול, ולכך כיוונתי בתגובתי. אני בטוחה שיש שם גם מסעדות משובחות ("מוסדות קולינריים" בשפתך הפריפריאלית המצטנעת). למון גראס שבה אתה מתהדר היא בדיוק דוגמא לאחת הרשתות הכלל-ארציות הבינוניות שהזכרתי (גם בה אכלתי, אם כי בשנותיה הראשונות, כשהיתה רק סבירה ועדיין לא גרועה). |
|
||||
|
||||
סמרקנד ממש לא יקרה ביחס לאזור המרכז. אלא אם הם התייקרו ממש המון בעשרת החודשים האחרונים. |
|
||||
|
||||
עניתי על הטענה שלך שלא צריך להציף בעיות כי הן צפות לבד, דברי פרנקל הם דוגמה לכך. תשמע כאן מיד בהתחלה. ניסיתי למצוא בזריזות איפה קראתי על ה-40 מיליארד (זה לא היה 40 אבל קרוב, אולי 38) חובות של הטייקונים, נדמה לי שזה היה מאמר של אמנון אברמוביץ'. אבל הנה מאמר בכיוון . |
|
||||
|
||||
כשאמרתי שבעיות רציניות צפות מאליהן התכוונתי לכך שאם יש בעיה רצינית וכואבת אין שום צורך בפעולת ''הצפה''. העובדה שכל הנושאים הכלכליים האלה לא עמדו במרכז השיח הציבורי בזמן הבחירות האחרונות (ולמעשה כמעט בכל מערכת בחירות) היא הוכחה לכך שאולי לא זו הבעיה המרכזית שמעניינת את הציבור. אני חושב שבעקבות ה''מחאה האמיתית'' הבנתי סוף סוף ''ספין'' מהו. שמעתי וקראתי את פישר (קרתה לך אותה טעות מצחיקה כמו לאישה בסופרמרקט. זה לא פרנקל) בקישור שהבאת, והדברים נראים שם סבירים בהחלט ואני מסכים כמעט עם כל מילה שלו. המחאה, כשפרצה, לא הייתה קשורה בטייקונים אלא במחירי הדירות ואחר כך הוסיפו לה עוד כל מיני נושאים משניים כאלה ואחרים, כדי שיהיה בשר. ה''מאמר בכיוון'' לא עוסק כלל בחובות מס אלא בבקשות להעריך את מועד פרעונם של אגחים (אגב, אני עצמי מחזיק די הרבה אג''חים גם קונצרניים, ומעולם לא היה אחור במועד פרעונם), וזה נושא אחר לגמרי, שעל פניו לא נראה שיש בו איזו עבירה. איני זוכר ש''המוחים האמיתיים'' העלו טענה כזאת, ואם כן, אני מעריך שכאשר פישר התראיין הוא לא ידע כלל שמועלית טענה כזאת במאהל, והוא התייחס למה שהוא כן שמע משם. |
|
||||
|
||||
ומאיפה צץ אצלי פרנקל אם לא מהבדיחה שלך על האישה בסופר? לא מדובר על עבירות, כל המתנות והתספורות לטייקונים הם ברשות המדינה, ובעניין פישר לא מדובר דווקא על טייקונים אלא על "הבעיה", הבעיה היא המבנה המעוות במשק והקיפוח של האזרחים. אנחנו לא מסונכרנים וזה מעייף אותי, אז אני פורשת. |
|
||||
|
||||
גם אני שמח לפרוש בנקודה זאת. רציתי רק להעיר שוב על עניין האגחים והבקשות למתוח את מועד פרעונם, כפי שסופר במאמר שהבאת. למה זה קשור במוחים בשדרות רוטשילד ? הבנתי שהם מייצגים ציבור שלא יכול לגמור את החודש ואין לו כסף לשכור דירה למחייתו. אז מנין יש להם כסף לאגחים ומה אכפת להם מתי האגחים שקנה ציבור שיש לו כסף יקבל את כספו ? |
|
||||
|
||||
קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלהם קנו אג''חים כאלה. |
|
||||
|
||||
חלקו של העם בדמוקרטיה מסתכם בהצבעה בבחירות הכלליות? |
|
||||
|
||||
כאשר מדברים על הכרעה של ''העם'' מתכוונים להכרעת רוב, כי כידוע לא כולם חושבים אותו דבר. אז זה יכול להיות בחירות או במקרים מיוחדים משאל עם, אבל אסור שתהיה הכרעה באמצעות הפגנה שמספר משתתפיה (ספור במדויק. לא הערכה של עיתונאי כזה או אחר) אינו מהווה רוב הציבור. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים איתך. הפגנות הן בפירוש דרך לגיטימית לעם לומר לשלטון (גם זה שנבחר בבחירות דמוקרטיות) שהוא פונה לדרך לא נכונה. מותר גם לעם לדרוש החלפת השלטון - בתוך מסגרות הדמוקרטיה (כלומר לגרום לכנסת להצביע אי אמון) מצד שני, השלטון לא חייב לשנות את דרכו אם הוא חושב שדרכו נכונה - למרות מחאת העם. הוא רק מסתכן באובדן השלטון בבחירות הבאות (ואף בהקדמתן) אישית, אני חושב שההפגנות הנוכחיות מעלות דרישות שאינן צודקות, ואני מאוד מעריך את ביבי שבאומץ לב פוליטי מוכן להסתכן באובדן השלטון בכך שהוא לא נכנע להלכי רוח פופוליסטים. חבל שראש האופוזיציה לא ניחנת באומץ לב כזה ולא מגבה אותו מול המחאה. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק בעייה אמורה להציף את עצמה? באמצעות מחאת מי שסובלים מאותה בעייה את יוקר המחייה לא מודדים באופן מוחלט אלא יחסית להכנסה ובארצנו הקטנטונת המחירים של הכל (ממזון,דלק ומגורים ועד אלכוהול ואינטרנט) גבוהים יחסית להכנסה לא מקימים מפלגה לפיתרון בעייה מפלגה מקימים כדי לקדם אידאולוגיה והמחאה הזאת לא משבשת את הסדר הדמוקרטי אלא את הסדר הפוליטי המקובל כי מקובל אצלנו שהעניין הכלכלי הוא זניח לעומת העניין הערבי |
|
||||
|
||||
יש לך איזה נתון מספרי של יוקר המחיה חלקי ההכנסה הממוצעת ? יש לך מספרים כאלה להשוואה מעוד שתיים שלוש מדינות נניח ארצות הברית צרפת ובריטניה ? שנדע על מה אנו מדברים. בעיה של פער (הרי אומרים: המצב הכלכלי טוב אבל נהנים מכך רק מעטים) אפשר לפתור, למשל, ע"י הקמת משטר קומניסטי כמו בברית המועצות, ולשם כך דרושה מפלגה קומוניסטית שתזכה בבחירות. אני לא יודע לאילו פתרונות אחרים אתה מתכוון, ואולי אין לך שום רעיון לפתרון ואתה רק נהנה לצעוק שיש בעיה. מה זה "מקובל" ? מקובל בציבור ? אם כך הכל טוב. שלא יעסקו בעניינים זניחים. |
|
||||
|
||||
חיפוש זריז ברשת הביא כתבה ב"גלובס" מתקופת הקוטג' והשוואת מחירי הבירה הבעייה היא שיקר כאן יחסית למשכורת |
|
||||
|
||||
או קי. אני שואל את עצמי אם בחישוב השכר הממוצע לקחו בחשבון שעשרים אחוז באבטלה ונתנו להם בחישוב את שכר דמי האבטלה. אבל אולי אני באמת מתעסק בקטנות, ואני חייב להסכים שיוקר המחיה כנגד השכר הממוצע גבוה יותר אצלנו מאשר בארצות שמופיעות בקישורים (כדי להשלים אצלי את התמונה היה מעניין אותי לדעת באיזה מקום אנחנו בעולם כולו ולא רק בהשוואה למדינות המפותחות האלה). ואני מסכים גם ליותר מכך. כיון שאומרים שהכלכלה אצלנו עכשיו חזקה יותר מאשר בארצות האלה, בודאי יש כאן עיוות, ויש צורך לתקנו. אבל השתכנעותי בכך שקיימת בעיה כזאת היא עניין שולי (אמנם מעניין כשלעצמו) בטענותי, (וגם לא טענתי בפרוש את ההפך אלא אמרתי שאיני יודע ואשמח ללמוד). השאלה היא איך פותרים את הבעיה. עד כה לא שמעתי שום הצעה על דרך שתפתור את הבעיה, וכאשר המוחים ימצאו את הדרך הזאת, ויוכלו לשכנע את הציבור שמדובר בדרך נכונה שגם לא תקלקל דברים אחרים, יהיה עליהם לטרוח ולשנות את המצב בדרך פוליטית, בבחירות כפי שטענתי קודם. |
|
||||
|
||||
לא מזמן התפרסמה השוואה בינלאומית כמה משכורות עולה מאזדה 3 |
|
||||
|
||||
מלבד הדיור, יוקר המחיה בארץ נובע בגלל 3 סיבות עיקריות: 1. ריכוזיות המשק -מונופולים או אוליגופולים במקרה הטוב, גם בצד היצרן (תנובה, שטראוס, אסם) וגם בצד רשתות השיווק (מגה ושופרסל) שמפאשרת מתח רווחים עצום ע"ח האזרח, הנובעת מאובר-רגולציה הגורמת לחסמי תחרות וחסמי ייבוא גבוהים. 2. מיסוי גבוה על מוצרים כמו רכבים (מסי רכישה), דלק (בלו) וכד' 3. כוחם של הועדים הגדולים (ח. חשמל, נמלים וכו') המייקרים את התשומות. |
|
||||
|
||||
אני שואל את עצמי מה הסיבה לכך שיוקר המחייה בשוק חופשי פחות או יותר כמו אצלנו ייחסתית לשכר הממוצע כל כך גבוה. אולי סיפור פרשת הקוטג' מהווה תשובה חלקית ואולי מרמז גם על דרך אפשרית לפתרון. זה נראה כאילו הציבור הישראלי נכון לקנות ולשלם מבלי לשים לב למחיר. מחיר הקוטג' עלה ללא פרופורציה וירד בעקבות חרם הקונים. אולי אירגון של חרמות על מוצרים שמחיריהם מופרזים כמו שנעשה לקוטג' (אני זוכר שאפילו אני הייתי ערוך לקרב הזה, אך בבואי לרמי לוי התברר שיש שם מבצע ומחיר הקוטג' עוד נמוך מהרגיל, וקניתי) ישפר את המצב. |
|
||||
|
||||
השוק בארץ הוא מאד לא חופשי במיוחד בדברים בסיסיים כמו מזון ודלק וזה גורם ליוקר המחייה |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאני לא מבין דברים בסיסיים בכלכלה, אבל בדרך כלל אי החופש בשוק מתבטא בפיקוח על מחירים שמוריד מחירים, וזו גם מטרתו. עניין הדלק הוא משהו מיוחד בגלל המיסוי, אבל אני לא חושב שיש מיסים כאלה על מזון. זה יוצא מהכלל, ולא הכול זה רק דלק. וגם עובדה ששביתת הקונים שברה את מוכרי הקוטג'. |
|
||||
|
||||
אתה כנראה באמת לא מבין הרבה בכלכלה א. מחיר הדלק משפיע על המחיר של הכל אין מוצר או שרות אחד שלא מכיל רכיב של הוצאות תעבורה ב. שוק המזון בישראל הוא שוק סגור הרמטית תחפש בבקשה "חוק החלב" , "מועצת הצמחים" "מועצת הלול" ושביתת הקונים לא שברה אף אחד |
|
||||
|
||||
מה הוא מרכיב המיסוי על הדלק בעלות של הקוטג' ? יותר או פחות מרבע אחוז ? זה לא נכון שרצו להעלות את מחיר הקוטג' למשהו כמו שמונה שקלים, וחזרו בהם לאחר שביתת הקונים ? |
|
||||
|
||||
א. כדי לייצר קוטג' או כל מוצר חלב אחר אתה צריך לקבל היתר מהמדינה, היתר שלא ניתן לכל אחד ובאופן חופשי (יש מכסות) ב. אסור לייבא, אלא אם יש לך היתר ג. למיסים הגבוהים יש ביטוי גם בעלויות שלך, שכר לעובדים, מכסים על המכונות בהן אתה משתמש וכו. |
|
||||
|
||||
א. יש מכסות על ייצור חלב. אבל מעבר לכך, איפה יש מכסות על ייצור קוטג'? כדי לייצר חלב צריך לקבל היתר ממשרד הבריאות על עמידה בתקנים. האם גם משרד התמ"ת או משרד החקלאות מעורב בעניין? |
|
||||
|
||||
דיברתי על המכסות לייצור חלב |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שיש אצלנו שוק חופשי באמת. מנגד, אני לא חושבת ששוק חופשי מתאים לנו. אם אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים ששוכנת באי ושלא יכולה להרשות לעצמה אלף ואחד דברים, אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו דברים א-לה ארה"ב על שטחה ואוכלוסייתה והשפעתה בעולם, או האיחוד האירופי על שטחו, אוכלוסייתו והסכמיו1. _________________ מחיר הקוטג' ירד בשקל, מחירי מוצרי החלב האחרים עלו! האח! הידד! 1 למשל, טמינת הראש בחול אגב קריאת "לא להתערב! לא להתערב! השוק החופשי יפתור הכל!" |
|
||||
|
||||
בעיני פרשת הקוטג' נותרה די בלתי מפוענחת עד היום: א. מי הרויח בסופו של דבר מהפקעת המחירים? הרפתנים, הטייקונים מנהלי הרשתות או העובדים הלא ממש מתוגמלים של הרשתות? האם יש דרך פשוטה לפלג ולחשב את הקבוצות הנ"ל ואת רווחיהן היחסיים? ב. האם באמת היתה הפקעה של מחירי הקוטג'? האם לא היתה זו דרכו של השו"ח לומר כי בישראל ישנו קהל צרכנים אשר מוכן ויכול לשלם 8 ש"ח עבור הקוטג' שלו? ג. האם החרם הצרכני אשר הוריד את מחירי הקוטג' חשף את ליבה הממלכתי של הציבוריות הישראלית המאפשרת פעולה סולידארית שכזו או שמא את השסע השבטי המפלג אותה למצב שאינו מאפשר קיום ארגוני צרכנים אשר יאיימו בחרם צרכנים ולא רק במקרי קצה? |
|
||||
|
||||
תעשה בבקשה חיפוש ל''חוק החלב'' ותגלה שאין כאן לא שוק חופשי ולא תעלומה בלתי מפוענחת |
|
||||
|
||||
חבל, אבל אם תבדוק תראה שבעוד מחיר המטרה של החלב (המחיר בו החלב מוכרים את החלב למחלבות) ירד, מחיר מוצרי החלב עלה. המחיר הגבוה הוא תוצאה של שתי מונופלים : 1) המונופול של המחלבה (תנובה, בעיקר). יש חוזים ארוכי טווח שמחייבים את הרפתנים למכור לה. לא יכולה לקום0 מחלבה שלישית בתתחרה בתנובה. 2) המונופול של רשתות השיווק - שיכלות לתאם מחירים יחסית בקלות עקב מספר הרשתות הקטן. |
|
||||
|
||||
ומה עם המכסות? והאיסור על יבוא? המונופול של תנובה הוא תוצאה של חוק החלב ומה עם ענפי המזון האחרים? . . וטרחתי למצוא את מחיר המטרה לחלב בקר גולמי וזה לא מדוייק להגיד שהמחיר ירד |
|
||||
|
||||
נכון, טעות שלי. הוא ירד מ 2008 ל 2010, ואז עלה. בסה"כ העלייה מ 2008 היא של 5 אגורות. יש בעייה עם יבוא חלב. 1) קשה ליבא מוצרי חלב טריים. מה שנקרא הגנה טבעית מייבוא. 2) ייבוא של מוצרים חקלאים הוא בעייתי, מכיוון שהוא נוטה לתנודתיות גדולה. התנודתיות יכולה לחסל את הייצור המקומי, ואז כשיזדקקו לו הוא לא יהיה קיים. לדוגמא : הייתה שנה מוצינת בטורקיה, ויש עודף מטורף של חלב. הוא מוכרים אותו לישראל בגרושים - יש המון חלב. המשק המקומי לא מסוגל להתחרות במחיר, ולא מסוגל למכור את התוצרת שלו. הרפתות מכריזות על פשיטת רגל, והפרות נשחטות ונמכרות כבשר. שנה לאחר מכן אין עודף של חלב בטורקיה, שהיה, אחרי הכל, מקרה יוצא דופן. מחירי החלב מזנקים לשמים. זו בעיה. מבחינה כלכלית, זה לא שהיצור המקומי לא כדאי כלכלית - הוא כדאי, אבל שנה לא מוצלחת יכולה לחסל אותו. הפיתרון היחיד האפשרי הוא תמיד לגבות מחירים גבוהים, וכשיש היצף לאכול את החסכונות. זה לא אופטימלי מסיבות ברורות. מסיבה זו יש מכסים על תוצרת חקלאית, כדי לשמור על השוק המקומי מפני זעזועים. העניין הוא, לשמור על מכס כך שהשוק המקומי יהיה מוגן מזעזועים פתאומיים מצד אחד, ומצד שני לא יאפשר לו לגבות מחירים גבוהים מדי. המכס הגבוה על המלט נראה מונופוליסטי הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
עוד פתרון הוא לחלק מכסות ייצור לרפתנים מקומיים - אבל להגביל אותן בזמן. נאמר 10 שנים. לאחר 10 שנים יימכרו "זכיונות ייצור" למרבה במחיר. המצב הנוכחי, שבו המכסות "שייכות" לאצולה קרקעית שהסבתא שלה תמכה במפא"י, היא מושחתת ומעוותת את כל השוק. |
|
||||
|
||||
אם יש הגנה טבעית למה יש מכסים? מה הסיכוי לקריסה כללית של שוק החלב העולמי שתותיר את אזרחי ישראל המסכנים ללא מקור לקוטג' והאם ההגנה מפני האסון הנורא (אבל לא ממש סביר) הזה מצדיקה את הנזקים שנגרמים למשק ולאזרחים בגלל סגירת השוק? ומה עם שוק התחתונים? האם שוק התחתונים המקומי לא ראוי להגנה דומה למקרה של קריסה עולמית שעלולה להשאיר אותנו ערומים ? |
|
||||
|
||||
שוק התחתונים מזמן הועבר לירדן ולסין. |
|
||||
|
||||
מנגד, אתה יכול לצמצם בקניית התחתונים או להשאר עם תחתוניך משנה שעברה, בעת חירום. אבל אוכל זה סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
ואפשר גם לא לאכול מוצרי חלב בזמן שיקח לשוק החלב העולמי להתאושש הנקודה היא שניר מצדיק נטל כבד מאד על הציבור בצורך להגן מפני אירוע שהוא גם בלתי סביר וגם יגרום נזק לא ממש רציני אם הוא בכלל יתרחש |
|
||||
|
||||
תגובה 574386 |
|
||||
|
||||
ובכן. תקופת הצנע הידועה לשמצה? המחסור העיקרי היה במוצרי חלב, בשר, ביצים וסוכר. דברים שבאמת אפשר בלעדיהם. |
|
||||
|
||||
מה שניסיתי להגיד בגדול הוא שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, אם המדינה דואגת שלא יחסר חלב היא תראה חלב כדבר חשוב ואז היא גם תעודד אותו. דעתי האישית היא שהמדינה צריכה ''לייצר'' רק חלב למוצרי יסוד ומהשאר די להתעלם. |
|
||||
|
||||
על אודות יוקר המחייה בארץ: http://www.themarker.com/markerweek/1.614460 יש שם גם נתון שמראה עד כמה הסטטיסטיקה לגבי הכנסה ממוצעת בארץ שגויה, כיוון שכל כך הרבה אנשים עובדים ב"שחור". לדבריהם, משק בית ממוצע צובר חוב של 1,500 ש"ח לחודש. הנתון המופרך הזה (אילו הוא היה נכון, בנק לאומי היה קורס מזמן) מצוטט שם ללא פקפוק, וחבל. |
|
||||
|
||||
אני מניח שגם בחו''ל עובדים ''שחור''. כל שגם המשכורות שם מעוותות. |
|
||||
|
||||
ביוון עובדים ב''שחור'' אפילו יותר מבארץ. טוענים שבארה''ב ובצפון אירופה הנתונים קרובים יותר למציאות, ויותר אנשים משלמים מס-אמת. |
|
||||
|
||||
אם צרפת, גרמניה והולנד נכללות באותה צפון אירופה, אז אחוזי העבודה ה''שחורה'' ואי תשלום המיסים שם לא כאלה מצומצמים. |
|
||||
|
||||
הטענות ששמעתי כללו אותן. אבל אשמח לקבל מידע ממקור ראשון: כששרברב גרמני טיפוסי מגיע לביתך, הוא נחנק ומתעצבן כשאת מבקשת קבלה? את צריכה בכלל לבקש? ונהג מונית/ מורה פרטי/ מטפלת/ מנקה? |
|
||||
|
||||
שיפוצים, שרברבות, תיקוני מחשב וכל עבודה אחרת מחושבת כחוק כשחברה מזמינה אותה. לאדם פרטי מוצעים בתחום הזה מחירים זולים בכ40% כאשר זה נעשה "ביננו" ו"בלי חשבוניות". במוניות לא יצא לי לנסוע בלי קבלה. כל המורים הפרטיים, המטפלות, המנקות ונותני שרותים פרטיים אחרים שיצא לי להתקל בהם עשו זאת ב"שחור". בגלל ששירותי הבניין מנוהל על ידי חברות, מועסקיהם כן רשומים כחוק למיטב ידיעתי. יצא לי אבל לפגוש אדם שסיפר לי שהוא עבד באופן קבוע על מפלסת השלג ב"שחור". היכן שיש מיסים, והיכן שיש פרצה תמצאי עבודה "שחורה". |
|
||||
|
||||
תודה על המידע המפתיע. גם שם מקובל "לחתום בלשכה" ואז ללכת לעבוד ב"שחור"? בכל מקום יש הפרות חוק, אבל לא בכל מקום הן נפוצות באותה מידה (ע"ע תרבות נהיגה). בעינייך, הונאות מס מקובלות בגרמניה כמו בארץ? |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת מה זה "מקובל". יש חלק מסויים באוכלוסיה ש"חותם בלשכה" או מקבל את הקצבת הסטודנטים (שמותנה בהכנסה נמוכה), ובנוסף לכך עובד ב"שחור". יש מי שעובד ב"שחור" בלי לאסוף שום קיצבאות מעבר לכך. בגרמניה התלונות על המיסים הרבה יותר קולניות מבישראל, אבל אני לא חושבת שאני מודעת להיקף הונאות המס בארץ או בגרמניה על מנת לערוך את השוואה. יש הונאות מס, יש שערוריות שמתפרסמות לפעמים בעיתונים1, וקמפיינים לתשלום מס. רוב הברלינאים אגב מתחמקים מתשלום אגרת הרדיו והטלוויזיה. 1 אני לא זוכרת איזו ממדינות הפרדרציה החליטה לקנות מהאקר (נדמה לי שזה היה האקר) מידע אלקטרוני על חשבונות בליכטנשטיין, אבל בעודם שוקלים את העניין הגיע מספר רב של "מתוודים מבעוד מועד" למשרדי מס ההכנסה במדינה. |
|
||||
|
||||
מחקר שנעשה פעם על הרבה מדינות הגיע למסקנה שכלכלת הצל בגרמניה היא בערך 23% ובישראל בערך 29%. |
|
||||
|
||||
דוגמאות ליוקר מחיה בישראל מחירי דיור, מחירי רכב (יחסית למשכורת). יתכן שגם העדר תחבורה צבורית זולה ומהירה (שהיא האלטרנטיבה לרכב פרטי) מייקר את החיים בארץ, אבל זה קשה יותר למדידה והשוואות לחו''ל. העדר תחבורה ציבורית ציבורית יעילה בארץ פירושה משכורת אפקטיבית נמוכה יותר (כאשר ''משכורת אפקטיבית'' מגלמת זמן נסיעה כחלק מזמן העבודה, או לחילופין בחירה בעבודה ששכרה נמוך בגלל חוסר יכולת להגיע למקומות עבודה בהם השכר גבוה). כאמור אילו הם נתונים קשים למדידה. |
|
||||
|
||||
על עניין ה"הצפה" דברתי שוב בתחילת תגובה 577821 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |