בתשובה לג. שמעון, 21/02/02 0:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית כל, לא הייתי שם יהבי על אצילים בעלי דם כחול, שכן הדם הזה הוא תוצאה של עשרות דורות של גילויי עריות והתבדלות גנטית, אשר התוצאה שלהם היא אוסף של מחלות תורשתיות קשות. באופן אירוני, "טוהר הדם" של האצולה התברר כחרב פיפיות. נחזור לנושא: עלתה בראשי השאלה, כיצד אנו יכולים לפרק את הסימולקרה? האם ישנה דרך כלשהי לשכנע באמצעים לא-ויזואליים בנוגע לשקריות שלה, או שמא אנו מחויבים להשתמש בכלי כנגד עצמו, כמעין "סוס טרויאני" המשמיד את העיר בגלל פחדם של בניה מפני זעם האלים? בעצם, אולי זה כבר נעשה - בסרטים רבים כבר מובעת הדעה הפוסט-מודרנית המפרקת את הסימולקרה של התקשורת, ומשתמשת בכלים שלה עצמה לערעור הבסיס עליו היא בנויה (לדוגמה: "טיימקוד", עליו אני שוקל כבר זמן רב לפרסם מאמר). ועוד דבר - האם בשלב מסוים הופכת הסימולקרה לנבואה המגשימה את עצמה? האם זוג החברים שלך ושל אישתך ימצאו בעיר ניו-יורק רק את מה שמתאים לדימוי המזויף שהתקבע בראשם באמצעות כלי התקשורת? האם הם יתאימו את המציאות להיפר-מציאות, כדי להימנע מהדיסוננס שבסתירה ביניהן? אני בטוח שיש גם מגמה של שינוי המציאות כדי שזו תתאים להיפר-מציאות, למשל: סיורים מודרכים בעיר ניו-יורק המציגים את המקומות בהן מתרחשת עלילת הסדרה "סקס והעיר הגדולה", חנויות בגדים בהן ניתן לרכוש את המלתחה של הגיבורות, מועדונים ובתי-קפה נבחרים, וכו'. מה יכול לעשות, באופן מעשי, האדם הפשוט שמחפש לחזור למציאות? נדמה לי שויתור על צפייה בטלוויזיה הוא מרכיב בסיסי בתהליך זה, למרות הניחוחות האנכרוניסטיים שנודפים ממנו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |