|
||||
|
||||
ודאי שלא, וציינתי זאת כמה פעמים בתוך המאמר. עם זאת, כל מדיניות שנפעיל תגונה ברחבי העולם (ובכלל זה מדיניות ההתאבדות של אוסלו שנמשכה בקמפ דייויד). השיטה הנכונה להשגת תקשורת אוהדת היא השיטה הפלשתינאית - לשלוח ילדים להיהרג, ולאיים על עיתונאים בשטח. עם זאת, אהיה מאד מופתע אם אפילו 1% מאוכלוסיית העולם זוכרים כיום מי היה האיש הרע בסיכסוך הוטו/טוטסי. נראה לי שהן הפוליטיקאים והן העיתונאים שבויים בקונספט שהכל תלוי בתקשורת. |
|
||||
|
||||
יובל, אולי רק מעטים זוכרים מי היה האיש הרע בסכסוך ההוטו-טוטסי. אבל כולם זוכרים מי היה האיש הרע בלבנון. ולא טורחים לדקדק בפרטים. ישראל היא המדינה ש"העולם" אוהב לבקר. שהרי אין הרגשת סיפוק גדולה מזו של מציאת פגמים מוסריים בעם שגרם לאחרים להרגיש אשמים כל כך. ולכן, כל חטא של ישראל, קטן או גדול, אמיתי או מדומה, ייזכר לנצח נצחים פלוס. עם זאת, אני בעד לעשות את הדבר הנכון מבחינה מעשית ומבחינה מוסרית, בין אם זה ימצא חן בעיני אחרים ובין אם לאו. הבעייה בתוכנית שאתה מציע היא, שזו תוכנית לא מעשית. (לגבי המוסר אני לא בטוחה). (אילו היתה מיושמת תוכנית כשלך מיד כשנכבשו השטחים אולי היתה מצליחה. אך גם זה מוטל בספק בעיניי). מה שאתה מציע יכול אולי להיות מיושם ע"י מדינה גדולה, או קבוצת מדינות. לא ע"י עם קטן אחד על עם אחר שגודלו כמעט שווה לעם הכובש. אנחנו לא מספיק גדולים מספרית, ואין לנו תרבות יציבה ומבוססת מספיק כדי להעביר ממנה באופן מסודר לעם אחר. יש סיכוי/סיכון גבוה יותר שהערבים ישנו אותנו להיות כמותם. ועם כל הכבוד לדיבורים על כמה רצוי להשתלב במרחב ובתרבות האזור, אני לא רואה למה זה כל כך רצוי. מה היא תרבות האזור? אם הכוונה למוסיקה ערבית, או לאוכל ערבי, אין לי בעייה עם זה. אבל חלק גדול של תרבות זו קשור בערכי מוסר שונים לגמרי מהמקובל במערב. את התוצאה של זה אפשר לראות אצל שכנותינו בחוסר היושר הציבורי, השחיתות, תרבות הבקשיש ועוד. ואם זו התרבות שלהם, אני מעדיפה להיצמד לערכי המערב. בעניין החדרת צורת שלטון דמוקרטית לשטחים כתנאי הכרחי להשגת שלום יציב- בעוד כמה חודשים, אם ירצו האלים, נזכה לראות משטר ערבי מופל, ונסיון של הגדולה במדינות תבל להכניס לשם דמוקרטיה. יהיה מעניין לראות אם, ואיך, זה יעבוד. עיראק היא מקום טוב יחסית לעשות בו ניסוי כזה, אני לא מומחית לעמי ערב אבל נראה שיש שם אוכלוסיה בעלת רמה גבוהה יחסית של השכלה מהסוג הנכון. דמוקרטיה היא צורת שלטון שנולדה במערב, וזה אומר שגם בבסיסה מונחים ערכי המוסר המערביים שעליהם דיברתי, שחסרים בחברה הערבית. (דנבום, לפני שאתה קופץ- אני לא אומרת שאין לערבים מוסר. אני אומרת שיש להם מוסר שונה.) אני חושבת שהמשימה שאתה הצעת גדולה מדי על המדינה והחברה שלנו. ושכל מה שאנחנו יכולים לעשות בשלב זה הוא להתכנס מאחורי קווים בני הגנה, ולחכות לימים טובים יותר. |
|
||||
|
||||
I agree with what was said by Esti.
Although the ideal would be to apply what the writer desbribes as the re-education of the Palastenians it is most certain to fail if only due to the point we have so far reached which can be described as "too late" for that The other side hates us too much for us to introduce such revolutionary concepts successfully and with the support of the majority of the Palastenian people While we would have loved to see the current leadership replaced with a more pragmatic realistic one we certainly cannot do much but to paitently wait. Proactive attempts will only drive us deeper in the mud (see the Lebanon example) What we can and should proactively do is to evacuate most of the settlements - not as a gift and not as a sign of weakness(although it may perceived this way on the other side). This is important to us from almost any point of view - It only adds to our burden and depletes our resources. I cannot see anything good coming from staying there (leaving religous aspects aside) With that, and after the evacuation, we should continue to "search and destroy" those involved in Terror but to widen the circle of attack to those involved in its education, design and execution. There is no other choice here. As for a seperating wall - It may at least minimize suiciders success from one side and stolen cars from the other. |
|
||||
|
||||
אני חושש שקצת מאוחר מדי לסגת מרעיון ההשתלבות בתרבות המקומית. כל עניין הבקשיש וחוסר היושרה כבר חלחל לתוך תרבותנו הצעירה. התרבות שלנו אינה מערבית עוד, גם אם עדיין לא עברנו לשלב של ''התרבות המערבית היא זבל,'' אלא אנחנו עדיין בשלב ההכחשה. |
|
||||
|
||||
''התרבות שלנו אינה מערבית עוד'' - השאלה היא אם התרבות שלנו היתה מערבית בעבר וחלה התדרדרות, או שהעניינים פה תמיד התנהלו- אם לא בסגנון ערבי, אז בסגנון העיירה של מזרח אירופה. אולי ההבדל היחיד הוא שעכשיו הכול חשוף יותר לעין הציבור, ולכן זה נראה כאילו התדרדרנו. אם יש פה מישהו שיודע לספר עד כמה מתקדמת (מבחינת יושר ציבורי) היתה המדינה בראשית הדרך, אני אשמח לשמוע... בכל מקרה, ברור שכדאי לעשות סדר בבית לפני שיוצאים לחנך את השכנים. |
|
||||
|
||||
1. דמוקרטיה היא צורת שלטון שנולדה במערב. 2. אני לא בטוח שערכי המוסר שבבסיסה שייכים למערב *באופן בלעדי*. 3. יפן לא הייתה שייכת למערב עד שארה"ב עשתה בגדול מה שמציע יובל (רק בלי עניין הקולוניאליזם) |
|
||||
|
||||
אין לי יומרה להכיר את כל החברות האנושיות, יתכן מאוד שבכמה מהן יש ערכי מוסר דומים לאלה שנוצרו במערב. אני רק קובעת בצער שבחברה הערבית יש ערכי מוסר וחברה שלא משתלבים טוב עם /רוח/ הדמוקרטיה. במדינות רבות באפריקה יש משטר דמוקרטי למראית עין, אבל מה שמתחולל שם מתחת לציפוי החיצוני שיובא מבחוץ הוא לא דמוקרטיה אמיתית. במדינות האלה האוכלוסיה מחולקת לשבטים-עמים, ובתוך כל קבוצה כזאת יש תת קבוצות, שמנהיגיהן קובעים לאנשי הקבוצה בעד מי יצביעו. רבים מהסכסוכים באפריקה נובעים מכך שאחד השבטים שולט באופן בלעדי במדינה, והשבטים האחרים מופלים לרעה. החברה הערבית מבוססת אף היא על קשרים ונאמנויות שבטיים וחמולתיים, שמשקלם גדול מכל שיקול חברתי אחר. זו הבעייה הבסיסית לדעתי, ועליה יש עוד רבדים, שגם הם לא מסתדרים טוב עם רעיון הדמוקרטיה. אני לא יודעת הרבה על מבנה החברה ביפן, אך לא שמעתי שהוא חמולתי ושבטי ביסודו. אבל שמתי לב שכולם מביאים תמיד את הדוגמה היפנית. למה אין עוד מקרים מוצלחים כאלה? |
|
||||
|
||||
יש עוד מקרים מוצלחים כאלה במובהק: גרמניה ואיטליה. וקצת פחות מובהקים כמו דרום-קוריאה. עניין התרבות הוא דבר שאין בידך להסביר אותו באמת, וזו לא אשמתך, כיוון שזה לא מדע מדויק. אני מציע להתבונן על ההבדלים שהיו למשל בין מזרח גרמניה למערב גרמניה בזמנו. אותו עם, לכאורה, אולם נראה על פניו שונה לחלוטין. האחד מערבי לחלוטין, דמוקרטי, מתקדם, עשיר. והשני ההפך הגמור. זהו ההבדל אותו עושה המשטר הדמוקרטי. אותו הדבר בדרום קוריאה וצפון קוריאה. אני תמיד שב ומזכיר, שדמוקרטיה היא דבר חדש מאוד בהסטוריה. למעשה עד המאה העשרים לא היו מדינות דמוקרטיות כלל. ורוב המדינות הדמוקרטיות קיבלו את אופיין הליברלי רק לאחר אמצע המאה העשרים. תהליכי הדמוקרטיזציה, משלב הדיקטטורה המובהק ועד לדמוקרטיה אמיתית, לרוב נמשך עשרות שנים בודדות. במוקדם ובמאוחר זה יקרה גם אצל שכנינו. במקרה הפלסטיני, אנו צריכים לזרז את התהליך בעצמינו, בגדול, כמו שמציע יובל, ובהתאם לתקדימים ההסטורים. |
|
||||
|
||||
גרמניה ואיטליה נמצאות באירופה (בפעם האחרונה שבדקתי). לדרום קוריאה יש קשר תרבותי והיסטורי חזק עם יפן, שנמשך כבר יותר מאלף שנה. (קוריאה מופרדת מיפן ע"י מיצר ים לא רחב, ודרכה עברו תמיד אנשים ורעיונות מסין ליפן וחזור. הכתב הסיני והבודהיזם הגיעו ליפן בדרך זו). כך שלא ממש הצלחנו לחרוג מ"אירופה" ו"יפן" כאיזורים שבהם היתה הצלחה להכנסת דמוקרטיה בכפייה. אשר לשתי הגרמניות- מה זה מוכיח? שכאשר יש קרקע פוריה לרעיונות דמוקרטיים (ואת זה היה בגרמניה מתוך מורשתה האירופית), ומפעילים מרשליזציה +דמוקרטיזציה, זה יכול להצליח. כאשר יש קרקע פוריה (במזרח גרמניה, עם אותה מורשת אירופית) אבל לא הופעלו מרשליזציה+דמוקרטיזציה, התוצאה היתה אחרת. כלומר, קרקע פוריה מבחינה תרבותית היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הדמוקרטיה בצורתה המודרנית אולי קיימת רק כמה עשרות שנים, אבל היא תוצאה של תהליך היסטורי ממושך, שארך מאות רבות של שנים. ולכן לא נכון להציג אותה כמשהו שצץ לו פתאום משום מקום. התפתחות הדמוקטיה היתה מלווה במשך אותן מאות שנים בליבון רב של תיאוריות חברתיות ושלטוניות, והתקדמות משולבת בנסיגות מדי פעם. לדעתי הדמוקרטיה היא אכן תוצר של החברה המערב אירופאית, והיא בהחלט קשורה לערכים החברתיים והתרבותיים של חברה זו. אני אשמח מאוד אם מדינה גדולה כלשהי, או קבוצת מדינות, יקחו על עצמן תוכנית של קידום כלכלי והחדרת דמוקרטיה לחברה הפלשתינאית. ואם זה יצליח זה יהיה טוב להם וגם לנו. אבל הערכתי היא שהתוצאה אצל שכנינו תהיה קצת פחות מוצלחת מאשר בגרמניה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |