בתשובה למיץ פטל, 20/02/02 0:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מיץ, אתה צודק בכך שלקיתי באי הגדרה של הבעיה באופן מפורש. הנחתי שהדבר משתמע מדברי, ואסור היה לי להניח זאת. הבעיה העיקרית היא שנאה. שנאה של הזר, של העשיר, של המערבי, של היהודי. השנאה הזו היא שנאה אמוציונלית, ואין לה בסיס לוגי. היא לא ניתנת לפתרון באמצעות כוח או באמצעות היגיון. לעתים ניתן לצפות שהזמן יקהה אותה, אך לעתים הוא מעצים אותה. קידום תרבותי של אוכלוסיה נחשלת יכול להעלימה, על פני מספר דורות. הבעיה המיידית שבה אנו נאבקים כרגע היא אלימות כלפינו. למרות שהאלימות היא תוצאה של שנאה, היא אינה זהה לה. לא כל מי ששונא אותי הוא גם אלים. לאלימות המיידית יתכן פתרון באמצעות כוח. חברות בכל העולם מפעילות כוח אפקטיבי כנגד האלימים שבתוכן, ומדינות מפעילות כוח כנגד מפעילי האלימות נגדן. כדי שהכוח יהיה אפקטיבי כנגד אלימות, וכדי שירתיע - יש ליצור בידול מובהק בין האלימים לשאינם אלימים. הענשת כלל האוכלוסיה בשל אלימות של יחידים יכולה, לעתים רחוקות, להביא ללחץ חברתי מקומי כנגד האלימות, אך אישיותם של האלימים עלולה להוריד מהאפקטיביות של הלחץ החברתי, בעיקר אם ברקע יש רעיון דתי או משיחי כמנוע לפעילות האלימה. לא ניתן ליצור בידול בין אלימים לשאינם אלימים אם אינך שולט בשטח. זה היה תפקידה של הרש''פ, והיא מעלה בו. אני מקווה שהצעתי מובנת יותר לאור ההסבר. ההצעה מטפלת רק באלימות המקומית ובשנאה המקומית. רוב השותפים לסכסוך לא יושפעו ממנה, וניתן לצפות שגם בעתיד יגיב כל משטר החש את הקרקע נעה מתחת רגליו בצורה אנטי-ישראלית, כמו עיראק במלחמת המפרץ. ולשאלתך הראשונה - ריבונות פלשתינאית היא חסרת משמעות מעשית מבחינת הפתרון. היא עלולה להקשות עלינו למצוא פתרונות נקודתיים לבעיות שיעלו. ההנהגה הפלשתינאית אינה חפצה בה, ואין כל בעיה אמיתית שהיא תפתור. עלינו לנטוש את הרעיון משום שאין כל קשר בינו לבין פתרון הבעיות העומדות בפנינו. אם בעתיד ירצו הפלשתינאים עצמאות מדינית כשהאלימות תהיה לא רלוונטית, אינני רואה סיבה מיוחדת להתנגד לכך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |