|
||||
|
||||
"כוסברה טחונה" = זרעי כוסברה טחונים מן הסתם. ובאמת יש להם טעם שונה מאוד מזה של העלים. |
|
||||
|
||||
בספר המהנה שלו "המולוכייה של אמא", נסים זוהר משלב מתכון למרק המולוכייה עם תערובת תבלינים מצרית בשם טא'לייה: הרבה שום, זרעי כוסברה ומלח כתושים בעלי ומכתש. |
|
||||
|
||||
זאת היתה תגובה לכודה שלי. |
|
||||
|
||||
אז איך חז"ל טענו שאפשר היה לטעום במן כל טעם שהטועם חפץ בו? לכוסברה טחונה יש טעם של כוסברה טחונה! |
|
||||
|
||||
ובאמת תמיד התווכחנו, אבל מסיבות מובנות הם סירבו להתייחס לפירוש שלי: גד - אל המזל והצדק הארמי (מקביל ליופיטר), כמו זאוס שהפך עצמו לגשם זהב כדי להפרות את מה שמה. |
|
||||
|
||||
''והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח'' הוא הציטוט המדויק (שמתיחס כנראה למראה ולא לטעם), ובהמשך מופיע שלאחר טחינה ובישול או אפיה ''היה טעמו כטעם לשד השמן''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |