 |
הנה תשובתי החלקית עוד יותר:
אין סיבה הסטורית או אקטואלית לחשוב שהחמאס הולך להתמתן. חאמס אינו תנועת שחרור ואינו לאומי ומטרתו אינה שיפור מצבם של הפלשתינים. הוא הביא עליהם אסון כלכלי, הרג וחורבן. וזה עוד טרם נבחר לשלטון. ככל שהוא מנסה פחות לקטול בנו, כך גם יורדת הפופולריות שלו. כשהוא לפחות ניסה, ולא משנה אם הצליח או לא ומה היה המחיר ששילמו הפלשתינים, הפופולריות שלו עברה את זו של אבו-מאזן.
הסטורית, עקב ההיעדר הכמעט מוחלט של לכידות פנימית פלשתינית (מה שנכון גם לרוב החברות הערביות), קל לגורמים ערביים או מוסלמים (כיום אירן וסוריה, אבל כמעט כל מדינה ערבית לקחה בזה חלק, לפי תור) למצוא קבוצות גדולות בתוכם שמוכנות להטיח את עצמם כמו גם את שאר האוכלוסיה שוב ושוב בישראל. משטרים ערביים הרוצים לצבור פופולריות ולגיטימיות בעניינים אחרים, או סתם כבוד, עושים זאת כבר עשרות שנים ויטרפדו כל השלמה עם קיום ישראל ולמנוע כל השלמה עמה. זוהי גם סיבת הסיוע של ההנהגה המצרית החדשה לכינון ההסכם - יוקרה בעולם הערבי, עקב הפסקת הבושה הגדולה של פיצול פנימי אל מול האוייב היהודי. שום דבר אחר. הסיבה שההסכם נחתם עתה היא קודם כל הצורך של אבו-מאזן בלגיטימציה ערבית, לפחות התחלתית, לקיומה של מדינה פלשתינית, מה ששומט כלי חשוב במאבק בישראל. הסיבה השניה היא שהשלטון המצרי החדש הוא אנטי-ישראלי אף יותר מקודמו. הוא מוכן משום כך לקחת סיכונים גדולים יותר במאבק בה, סיכונים הנובעים משדרוג מעמדו של הסניף העזתי (חמאס) של האחים המוסלמים, בהם הוא נתמך. לשם כך, עפ"י דיווחים, ויתרה ההנהגה המצרית לחמאס בנושאים מרכזיים שמנעו ממנו עד כה את החתימה. בכל מקרה, ברור לכולם שמדובר רק בהפוגה במאבק פת"ח-חמאס.
לגבי מה שמלמדת אותנו ההיסטוריה ונקודות אחרות אותן את מעלה - אשאיר לך את המילה האחרונה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש