|
||||
|
||||
מובארכ ישמח להסכים איתך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאינך מבין ניאונסים של יונים מנמיכות טוס, ככל שאני מבינה היונה אומרת שלמה נטפלים דווקא למאלדיץ', ושהסרבים היו בסדר. מצד שני, אולי אני טועה, אחרי הכל הוא יונה, יתכן שהוא אומר שאילו הוא היה סרבי, הוא היה מתנגד בכל מאודו לחזון סרביה השלמה ובשום אופן לא היה נוטל חלק במלחמה של מילושביץ. |
|
||||
|
||||
ג'וד, תאמיני לי (עם יד על השניצל) שליונים אין שום ניואנסים. כתבו את זה קודם לפני תגובה 572169 |
|
||||
|
||||
האם יון הוא צוצלת? |
|
||||
|
||||
רואים שאתה לא הבן של גידי גוב. |
|
||||
|
||||
טרמינולוגיה פוליטית: הרג מליונים על ידי מעצמה מנצחת = נצחון הצדק, הרג אלפים על ידי ארץ מנוצחת = פשע מלחמה. ה"פשע" של הסרבים הוא בזה שהם לא זיהו בזמן מיהו הצד המנצח בעקבות התמוטטות הסובייטים (ארצות הברית) ותחת זאת הצטרפו בברית לצד המפסיד בהתמוטטות (רוסיה). התערבות ארצות הברית במלחמת סרביה נעשתה לא מנימוקי "חסד ומוסר" אלא מנימוקי "אינטרסים" (האינטרס של ארצות הברית היה למנוע מרוסיה דריסת רגל בבלקנים באמצעות סרביה). |
|
||||
|
||||
יש הבדל רציני בין סדר גודל הפעולות של הסרבים לאלו של האלבנים. ר' War crimes in the Kosovo War [Wikipedia]. מדובר על מסע הרג ו"טיהור אתני" ולא על "סתם" אוסף של מעשי טבח ע"י חיילים חמומי מוח. |
|
||||
|
||||
מלחמה זה עסק מלוכלך. כאשר האוייב אינו מסתלק מרצונו או ניכנע מכסחים אותו, הכיסוח משנה צורות אבל זה אותו כיסוח. הכיסוח אינו אפשרי כאשר "הצד המנצח" אינו מאפשר זאת, כי זה נוגד את האינטרסים המדיניים שלו, כאשר הוא (הצד המנצח) מתנגד הוא יקרא לכיסוח "פשע מלחמה" כי זה נימוק שנשמע יפה. פעולות ארצות הברית ובנות בריתה במלחמת העולם השניה: * הרס דרזדן בגרמניה (סדר גודל של 100,000 הרוגים אזרחים בהפצצת כיסוח של 48 ששעות כמדומני). * פצצת אטום בהירושימה (סדר גודל 100,000 קורבנות) * פצצת אטום בנגסקי (מספר דומה של קורבנות). * טרנספר של כ- 10 מליון גרמנים מצ'כוסלובקיה לגרמניה בתום מלחמת העולם השניה. פעולת ארצות הברית בוויטנאם: כמליון וויטנמים (סדר גודל, לפי זכרוני). טרנספר בקפריסין על ידי טורקיה (פילוג האי): סדר גודל של מליון מגורשים (לפי זכרוני). אני מניח שאם תושבי קוסובו והסביבה היו מסתלקים מרצונם לאלבניה, לא היו הורגים את רובם. תושבי קוסובו לא היו שיות תמימות מנקודת מבט סרבית, הם עירערו על שליטה בבלקנים מאז מלחמת העולם הראשונה לפחות. הסרבים ראו בהם אוייבים קשים בפוטנציה להגמוניה סרבית בבלקן. אני לא מתלהב מגירוש מליון בני קוסובו לאלבניה, אבל כפי שאמרתי מלחמות הן עסק מלוכלך (הצד המנצח מטהר את עצמו והצד המנוצח מוכפש). כפי שאמרתי, הטעות של הסרבים היא לא במעשיהם. הטעות שלהם היא שהם חשבו שארצות הברית תניח לשיתוף פעולה ביניהם לבין רוסיה בהשתלטות על הבלקנים. |
|
||||
|
||||
לא קראת את מה שכתבתי. הכיסוח לא היה אותו כיסוח משני הצדדים. ולא רק בגלל שצד אחד היה חזק יותר. מדובר על הכוונות. |
|
||||
|
||||
לארצות הברית יש תמיד כוונות טובות ובאופן לגמרי מקרי היא מרוויחה משהו ממימוש הכוונות הטובות. ככה העשירים מרוויחים, הם נותנים המון צדקה למסכנים ואלוהים גומל להם בכך שהכסף נופל להם לכיסים בלי שירגישו. כאשר אתה מנצח אתה תמיד צודק, גם כאשר אינך צודק. כאשר אתה מפסיד כוונותיך לא צודקות משום שהמנצח קובע מה צודק ומה לא צודק. |
|
||||
|
||||
מה שלא סותר את זה שלפעמים המנצח אשכרה צודק. יש הבדל בין מוות שנגרם כתוצאת לוואי של מלחמה, לפעולות שמטרתן השמדת-עם וגירוש. |
|
||||
|
||||
תירוצים טובים למלחמה אפשר למצוא אם מתאמצים. קוסובו עוררה מהומות בבלקנים סמוך למלחמת העולם הראשונה (המניע הפורמלי למלחמת העולם הראשונה , לפי זכרוני, היא התנקשות אנשי קוסובו ביורש העצר של אוסטריה-הונגריה). היו לאנשי קוסובו סכסוכים אלימים קשים במשך דורות עם הסרבים (ואולי עם הקרואטים). המלחמה הקרה (ארצות הברית -רוסיה) הקפיאה את סיכסוכי הבלקנים הנ"ל, בגלל שיגוסלוויה חששה יותר מרוסיה הסובייטית מאשר מסכסוכים בין הקבוצות האתניות השונות של יגוסלוויה. נפילת ברית המועצות ניתפסה על ידי סרביה כהזדמנות לעשות סדר בבלקנים ולשדרג את מעמדה. התערבות ארצות הברית בסכסוך זה הוא מקרה טיפוסי של מדיניות "הפרד ומשול", ארצות הברית לא מדינה של עשיית חסדים ללא תמורה. ארצות הברית לא הפריעה לתורכיה לפלוש לקפריסין (לפני 30-40 שנה כמדומני) למרות שפלישת תורכיה לקפריסין הייתה לא פחות חמורה ממלחמת סרביה-קוסובו. למה ארצות הברית לא התערבה בפלישה לקפריסין ? כי תורכיה הייתה בת ברית של ארצות הברית. |
|
||||
|
||||
ר' שוב תגובה 572180. |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר למצוא תירוצים, אבל בעיני לא הכל רלטיבי. בלי לשלול את האינטרסים של ארה''ב (ואין צורך לשלול) הרי שמקרים כמו טבח סרברניצה לא נכנסים בעיני לגדרי 'הפרד ושתוק', אם כי נכון שבניגוד לסיסמאות לא דובר בצד אחד צדיק וצד אחד נבל. רק מה, שגם בין הלא-צדיקים-תמימים היו נבלים ונבלים יותר. |
|
||||
|
||||
שטויות, רוסיה כבר התפרקה, גורבצ'וב היה בשלטון או אולי עד שנה לפני כן, לא היה לרוסיה עניין בדריסת רגל בסרביה, המלחמה היתה בין העמים היוגוסלביים. כשאתה מבצע רצח בכמויות מסחריות בלב אירופה בסוף המאה ה-20 זה מה שצפוי לך. אבל זה לא משנה מה היו האינטרסים של מי ממדינות נאט"ו, כי אתה מחמיץ את הדבר המעניין באמת, והוא המניעים של המלחמה, למה רצו הסרבים את קוסובו ומדוע הם יצאו למלחמת הדמים הזאת. |
|
||||
|
||||
"רוסיה כבר התפרקה וכולי" זו חוכמה בדיעבד. קורה שמנהיגים פוליטיים טועים בערכת המצב הגלובלי, זה מה שקרה למנהיגי סרביה. המרד הגדול נגד הרומאים פרץ בין השאר מכיוון שמנהיגי המרד היהודים לא הבינו שרומא היא אימפריה בקוו עליה. מלחמות היו מאז ומעולם ויהיו תמיד. מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים (דברי ההיסטוריון הצבאי קלוזביץ). מלחמה לא זרה כלל לטבע האנושי אלא היא חלק אינטגרלי מהטבע האנושי. המאה העשרים היא לא משהו מיוחד בהיסטוריה. מה את מעניקה חשיבות מיוחדת למאה העשרים מבחינת היחס למלחמות ? באירופה היו מלחמות ללא סוף, אלא שלאחר שתי מלחמות עולם קצת נימאס לאירופים להלחם, עוד 100 שנה התיאבון של האירופאים להלחם יחזור. התיאבון של הרוסים למלחמות ממשיך להתקיים הם הפסידו במלחמה הקרה אבל פניהם צופות לעתיד. כרגע לרוסים אין שום מטרה ראויה להלחם בה, לכן הם לא עושים שום דבר ממשי (ובכלל, מה איכפת לרוסים שסרביה תנהל מלחמה במקום שהם עצמם ילחמו? ). על האינטרסים של סרביה בגירוש אנשי קוסובו הגבתי בתגובתי לצפריר. על מלחמות, כיבוש וכדומה מוצע שתקראי למשל בספר של דיימונד "רובים חיידקים ופלדה". לא זוכר שבמסגרת הדיון שלו על מלחמות וכיבוש הוא הזכיר מילים כמו "הומניזם", "משפט בין לאומי" , "מוסר". שלושת המונחים האחרונים זו קוסמטיקה שמשמשת לייפוי הפוליטיקה אבל אינה מטפלת כלל במניעים העמוקים של מלחמות וכיבוש. |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה מה פירוש "רוסיה כבר התפרקה זו חוכמה בדיעבד", אבל זה לא חשוב, כי קראתי את תשובתך המדהימה לצפריר. כתבת בה: "אני מניח שאם תושבי קוסובו והסביבה היו מסתלקים מרצונם לאלבניה, לא היו הורגים את רובם. תושבי קוסובו לא היו שיות תמימות מנקודת מבט סרבית, הם עירערו על שליטה בבלקנים מאז מלחמת העולם הראשונה לפחות. הסרבים ראו בהם אוייבים קשים בפוטנציה להגמוניה סרבית בבלקן. אני לא מתלהב מגירוש מליון בני קוסובו לאלבניה, אבל כפי שאמרתי מלחמות הן עסק מלוכלך". ברור מדוע הימין הקיצוני בארץ מגמגם בקשר לסרבים - המקרה שלנו והמקרה שלהם יותר מדי דומים, אי אפשר מצד אחד לתבוע ארץ ישראל שלמה ונקייה מערבים ומצד שני לגנות את הסרבים, אבל תפיסת עולמך היא משהו מיוחד, זו כבר לא ימניות, אתה יודו-סרבי, אילו היית סרבי בסרביה בשנות ה-90 היה מאמין בקוסובו ההיסטורית מאוחדת לנצח ופותח במלחמה כדי לטהר אותה, אם לא בטוב אז ברע כי מלחמות הן עסק מלוכלך, כדבריך. ואם תיקח איתך את תפיסת עולמך לגרמניה של שנות ה-30 וה-40 אתה נאצי, מסור לפיהרר ומאמין בכל לבו שהוא בונה את הרייך בן אלף השנים. זיג הייל. גם בתור סרבי וגם בתור גרמני, הרבה תועלת לא צמחה לך. |
|
||||
|
||||
מגה גודווין !! אבל צודקת בכל מילה |
|
||||
|
||||
כמה נכון,אמנם הדבר נאמר קודם אם כי בסגנון מעט שונה,כמדומני שהיה זה אזנהואאר.הינו שהדבר נחשב מוסרי אם נצחת,שהמוסריות נקבעת על פי הנצחון. למשל אם האצל והלחי היו משתלטים על צהל ומנצחים את בן גוריון כל ההסתכלות הן על ההיסטוריה והן על כיבוש שטחים וגירוש העמים הערבים שהתנקזו לציון במאה שנה בחסות העתמנים והבריטים היה אחרת,ולא היה כמעט שמאלנים למחלה[פראפראזה על לרפואה] בנמצא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |