|
||||
|
||||
יש הבדל רציני בין סדר גודל הפעולות של הסרבים לאלו של האלבנים. ר' War crimes in the Kosovo War [Wikipedia]. מדובר על מסע הרג ו"טיהור אתני" ולא על "סתם" אוסף של מעשי טבח ע"י חיילים חמומי מוח. |
|
||||
|
||||
מלחמה זה עסק מלוכלך. כאשר האוייב אינו מסתלק מרצונו או ניכנע מכסחים אותו, הכיסוח משנה צורות אבל זה אותו כיסוח. הכיסוח אינו אפשרי כאשר "הצד המנצח" אינו מאפשר זאת, כי זה נוגד את האינטרסים המדיניים שלו, כאשר הוא (הצד המנצח) מתנגד הוא יקרא לכיסוח "פשע מלחמה" כי זה נימוק שנשמע יפה. פעולות ארצות הברית ובנות בריתה במלחמת העולם השניה: * הרס דרזדן בגרמניה (סדר גודל של 100,000 הרוגים אזרחים בהפצצת כיסוח של 48 ששעות כמדומני). * פצצת אטום בהירושימה (סדר גודל 100,000 קורבנות) * פצצת אטום בנגסקי (מספר דומה של קורבנות). * טרנספר של כ- 10 מליון גרמנים מצ'כוסלובקיה לגרמניה בתום מלחמת העולם השניה. פעולת ארצות הברית בוויטנאם: כמליון וויטנמים (סדר גודל, לפי זכרוני). טרנספר בקפריסין על ידי טורקיה (פילוג האי): סדר גודל של מליון מגורשים (לפי זכרוני). אני מניח שאם תושבי קוסובו והסביבה היו מסתלקים מרצונם לאלבניה, לא היו הורגים את רובם. תושבי קוסובו לא היו שיות תמימות מנקודת מבט סרבית, הם עירערו על שליטה בבלקנים מאז מלחמת העולם הראשונה לפחות. הסרבים ראו בהם אוייבים קשים בפוטנציה להגמוניה סרבית בבלקן. אני לא מתלהב מגירוש מליון בני קוסובו לאלבניה, אבל כפי שאמרתי מלחמות הן עסק מלוכלך (הצד המנצח מטהר את עצמו והצד המנוצח מוכפש). כפי שאמרתי, הטעות של הסרבים היא לא במעשיהם. הטעות שלהם היא שהם חשבו שארצות הברית תניח לשיתוף פעולה ביניהם לבין רוסיה בהשתלטות על הבלקנים. |
|
||||
|
||||
לא קראת את מה שכתבתי. הכיסוח לא היה אותו כיסוח משני הצדדים. ולא רק בגלל שצד אחד היה חזק יותר. מדובר על הכוונות. |
|
||||
|
||||
לארצות הברית יש תמיד כוונות טובות ובאופן לגמרי מקרי היא מרוויחה משהו ממימוש הכוונות הטובות. ככה העשירים מרוויחים, הם נותנים המון צדקה למסכנים ואלוהים גומל להם בכך שהכסף נופל להם לכיסים בלי שירגישו. כאשר אתה מנצח אתה תמיד צודק, גם כאשר אינך צודק. כאשר אתה מפסיד כוונותיך לא צודקות משום שהמנצח קובע מה צודק ומה לא צודק. |
|
||||
|
||||
מה שלא סותר את זה שלפעמים המנצח אשכרה צודק. יש הבדל בין מוות שנגרם כתוצאת לוואי של מלחמה, לפעולות שמטרתן השמדת-עם וגירוש. |
|
||||
|
||||
תירוצים טובים למלחמה אפשר למצוא אם מתאמצים. קוסובו עוררה מהומות בבלקנים סמוך למלחמת העולם הראשונה (המניע הפורמלי למלחמת העולם הראשונה , לפי זכרוני, היא התנקשות אנשי קוסובו ביורש העצר של אוסטריה-הונגריה). היו לאנשי קוסובו סכסוכים אלימים קשים במשך דורות עם הסרבים (ואולי עם הקרואטים). המלחמה הקרה (ארצות הברית -רוסיה) הקפיאה את סיכסוכי הבלקנים הנ"ל, בגלל שיגוסלוויה חששה יותר מרוסיה הסובייטית מאשר מסכסוכים בין הקבוצות האתניות השונות של יגוסלוויה. נפילת ברית המועצות ניתפסה על ידי סרביה כהזדמנות לעשות סדר בבלקנים ולשדרג את מעמדה. התערבות ארצות הברית בסכסוך זה הוא מקרה טיפוסי של מדיניות "הפרד ומשול", ארצות הברית לא מדינה של עשיית חסדים ללא תמורה. ארצות הברית לא הפריעה לתורכיה לפלוש לקפריסין (לפני 30-40 שנה כמדומני) למרות שפלישת תורכיה לקפריסין הייתה לא פחות חמורה ממלחמת סרביה-קוסובו. למה ארצות הברית לא התערבה בפלישה לקפריסין ? כי תורכיה הייתה בת ברית של ארצות הברית. |
|
||||
|
||||
ר' שוב תגובה 572180. |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר למצוא תירוצים, אבל בעיני לא הכל רלטיבי. בלי לשלול את האינטרסים של ארה''ב (ואין צורך לשלול) הרי שמקרים כמו טבח סרברניצה לא נכנסים בעיני לגדרי 'הפרד ושתוק', אם כי נכון שבניגוד לסיסמאות לא דובר בצד אחד צדיק וצד אחד נבל. רק מה, שגם בין הלא-צדיקים-תמימים היו נבלים ונבלים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |