|
||||
|
||||
כמו שהתוודיתי, גם זה (אולי בכל-זאת כן?) אינו משונה. הטלוויזיה מציבה בפנינו אתגר לגבי סדר העדיפויות שלנו. האם אנו באמת רוצים לכלות את הזמן על שעשועונים מטופשים, הם אנו הופכים לכלים של המכשירים הטכנולוגים שברשותנו, או שאנו משתמשים בכלים הטכנולוגיים לרשותנו. אני, (כמו שאמר כבר מישהו חכם, בספר מד"ב) "אני מעריץ גדול של המדע", ובתוך כך, טכנולוגיה. אבל אין הדבר פוגע בשיקולי הרציונאליים, להחליט בהגיון מה יעיל ומה לא: אני נוטה לצפות, אם בכלל, רק בתוכניות אינטליגנטיות ומעניינות, וכך, אין שום בעיה במדיום. דבר דומה אפשר לומר על האינטרנט. שטויות לא חסר, אולם הסיבה שאני משלם על ADSL (מעל 200kbs, ומחיר נמוך, העונג שברשת פרטית) הוא כדי לנצל ביעילות את הטכנולוגיה להשכלתי ולעבודתי. אני גם משתמש רבות בגדג'טס, אבל אינני מכור, אלא קונה רק את מה שאני צריך. ומכן והלאה הנושא שייך יותר למאמר החדש והקשר לתרבות הצריכה. |
|
||||
|
||||
"אינני מכור, אלא קונה רק את מה שאני צריך." האם הדבר אמור בטכנולוגיה בלבד או גם בתחומים אחרים של צרכנות? האם אתה הולך לקולנוע או שותה קולה (ואני בכוונה לא נכנס לסוגיית האלכוהול)? הרי אין בכך הכרח קיומי. כמובן שמלבד הצרכים החמריים יש לאדם גם צרכים חברתיים, בידוריים וכיוצא בזאת. כאשר מדובר במעין אלה, קשה להבחין (תוך שימוש במושגיך) בין אדם אשר רוכש את אשר הוא "צריך" בלבד לבין אדם המכלה את זמנו לריק. בהחלט ייתכן שישנם אנשים אשר הצפיה בשעשועונים ממלאת אצלם צורך בידורי. לגבי אותם אנשים, כילוי הזמן בצפיה בשעשועונים מטופשים הוא למעשה רכישה של מוצר נדרש. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. אני אהיה הראשון להצהיר, שכל מה שאיננו דדוקטיבי או אינדוקטיבי, הוא סוביקטיבי. יש פה באייל, מבחינת המכנה המשותף של הקוראים, איזו הסכמה כללית, אני מניח, לגבי ערכם של שעשועוני טלוויזיה לעומת מה שמכונה ''תוכניות איכותיות''. רק בשם מכנה משותף זה אמרתי מה שאמרתי, ואין ספק שאין פה 'נכון' או 'לא נכון'. |
|
||||
|
||||
אני רואה טלוויזיה, כשיש לי זמן. אני מסוגל לבלות שעה פשוט בעשיית זאפינג. אני רוצה לראות MTV (אבל לרוב עובר, כי אין שם כלום מעניין). אני יכול להמשיך עם ההתוודות הזו עוד ועוד. הנקודה היא, שאני רואה בכוונה טלוויזיה לא אינטיליגנטית. אם יש לי כוח לראות תכנית מעמיקה בערוץ 8,סימן שיש לי כוח ללכת ולקרוא את המאיר שלו (בביתו במדבר). אם לא, אז זה או אינטרנט או טלוויזיה, עם עדיפות לטלוויזיה כשאני עייף. אז אל תאמר בזבוז זמן: אמור screen saver למוח. ובכלל, ראיתם כבר את הפרסומת בערוץ הקניות לאוסף Step Back & Boogie? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |