|
||||
|
||||
השאלה היא איך מנקדים את ''החרטה'' שלו. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה כשכתבתי את התגובה אבל החלטתי שבאמת זה לא נושא שאפשר לצחוק עליו. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אי אפשר לצחוק על הנושא, אבל ניחא. גם אם נתייחס לנושא ברצינות תהומית, אז קרה כאן אחד משניים: או שגולדסטון עשה את מלאכתו רמיה1 (או לכל הפחות רשלנית) כאשר הפיק את הדו"ח הנושא את שמו, או שהחרטה אותה הוא מביע כעת היא חרטה מזוייפת. בכל מקרה הבטוי הבלתי פרלמנטרי חרטה (בשווא) הולם לפחות את אחת מפעולותיו. ____ 1 עם כל הכבוד לתרומתה של ממשלת ישראל אשר סרבה לשתף אתו פעולה. |
|
||||
|
||||
אפשר לצחוק, בבקשה. אבל אני לא חושב שהדו''ח הוא חרטה (אפילו אם עובדתית הוא חרטה). |
|
||||
|
||||
ברור. העובדות לא משנות כאשר המסקנה נכונה. |
|
||||
|
||||
רוב העיתונות הישראלית גם טעתה לגבי העובדות. היות שקראתי את המאמר של גולדסטון בדיוק כמו העיתונאים, לא הבנתי את הפרשנות שלהם. |
|
||||
|
||||
כמה נקודות מתוך המאמר שלו: 1. גולדסטון לא הביעה חרטה אלא "חשיבה מחודשת". 2. החשיבה המחודשת באה בעיקר בעקבות דו"ח וועדת דייויס שיישמה את המלצות וועדת גולדסטון. 3. דו"ח גולדסטון מצא פשעי מלחמה לכאורה והיתכנות לפשעים נגד האנושות ע"י ישראל והחמאס. 4. מסקנות חקירת צה"ל תומכת במסקנות הוועדה לגבי כמה מקרים של חיילים בודדים אבל מראה שלא היה ירי מכוון על אזרחים. 5. סביר שמסקנות ישראליות היו משפיעות על סיכומי הוועדה. |
|
||||
|
||||
אם אתה ניזון מבן כספית,דן מרגלית ואחרים, לא תגיע לנקודות שציינת. |
|
||||
|
||||
מדוע אתה פוסל מראש את האפשרות שהוא עשה עבודה נאה וגם חרטתו היום היא כנה? (אגב, אני לא בטוחה שאפשר לקרוא לדבריו בנושא "חרטה". זו יותר, אולי, מחשבה שניה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |