בתשובה לירון, 20/03/11 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שנסכים שהשפעה על מישהו לא חייבת לקרות דרך הפעלת כוח ישיר. למשל, גם משרדי פרסום משפיעים על אנשים, אחרת לא היו משלמים להם תמורת עבודתם, לא כן? האם אתה (כמוני) מושפע מפרסומות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני מבקש תאור מבוסס ככל האפשר של המנגנון שבאמצעותו בעלי ההון משפיעים על בחירת הסטודנטים, וכיצד אפשר להעריך כמותית את מידת ההשפעה שיש למנגנון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. נרד מעניין הפרסומות ונעבור לדברים רציניים. הטיעון הוא כזה: א. בעלי ההון אחראים לגידול ההדרגתי באי השוויון בחלוקת ההכנסות שחל במערב מאז שנות ה- 70. ב. עד לפני כ- 40 שנה די היה במפרנס יחיד למשפחה מן המעמד הבינוני. ג. אי השוויון הגדל אחראי לכך שכיום הנורמה במעמד הבינוני היא של שני מפרנסים במשרה מלאה למשפחה, ובארץ גם בכך אין די (למשל, כדי לקנות דירה). ד. תואר במדעי הרוח מעולם לא הבטיח פרנסה. לכן ה. מספר הבורגנים הצעירים שיכולים להרשות לעצמם ללמוד מדעי הרוח הוא זניח. אני אתרכז ב- א', מפני שכל היתר נראה לי מובן מאליו. בכל מדינה הסיפור שונה, ולכן בחרתי את ארה"ב כדוגמה. א. 40 השנים האחרונות עומדות בסימן הפרטה ואמונה הולכת וגדלה בחשיבותם של שווקים בלתי מפוקחים, כשמייצגה הבולט של האידיאולוגיה הזו הוא מילטון פרידמן. מי שנהנה מהאידיאולוגיה הזו, מממן אותה, ומשווק אותה בהצלחה רבה הם בעלי ההון. מי שסובל ממנה הם העובדים חסרי ההון, מפני שבעוד החברות נהנות מחופש הולך וגדל (ובהתאם גם רווחיהן כאחוז מהתל"ג), ההכנסה הממוצעת של העובדים בארה"ב לא עלתה ריאלית כלל מאז שנות ה- 70 (למרות הגידול המהולל בפריון העבודה). זוהי מהות אי השוויון: העדפה בחוק של בעלי המניות על פני העובדים חסרי המניות 1. אינני טוען שבעלי ההון הם אנשים בלתי מוסריים. אני מאמין שהם באמת ובתמים משוכנעים שיש לתמוך באידיאולוגיית השוק החפשי מפני שהיא נכונה, ולא רק מפני שהיא מיטיבה עימם באופן אישי. ________ 1 חשיפת העובדים למניות דרך קרנות הפנסיה שלהם זניחה בהשוואה לזו של בעלי ההון, מפני שרוב הכנסתם של בני המעמד הבינוני משמשת כבר שנים רבות כמעט רק לצריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי משמעות הסעיף "בעלי ההון אחראים לגידול ההדרגתי באי השוויון בחלוקת ההכנסות שחל במערב מאז שנות ה- 70."? על איזו סוג אחריות אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר על שני סוגי אחריות: א. לובי פוליטי יעיל להפליא של בעלי ומנהלי החברות הגדולות, שפועל למען הורדת מיסי חברות, הפחתה ברגולציה הממשלתית, הפרטת שירותים ממשלתיים, ופגיעה באיגודים המקצועיים. ב. קידום הרעיון שפיקוח ממשלתי מזיק לכלכלה, דרך מימון מרכזי מחקר ופרופסורים שמוציאים ניירות עמדה ומאמרים בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי לסטות לרגע: בורגנים הם בדיוק אלה שיכולים להרשות לעצמם ללמוד מדעי הרוח, אבל יש מעט מאוד בורגנים, אם בכלל. כמדומני, "בורגנים" בהגדרה, הם מי שיש ברשותם נכסים: היינו, הם יכולים לא לעבוד. בחברה שלנו, גם בעלי מקצועות חופשיים אנוסים לעבוד. כמה זמן יוכל המהנדס, העו"ד, הרופא, לחיות בלי הכנסות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן הכוונה. בכל מקום בו כתבתי ''בורגנים'', צריך להיות ''המעמד הבינוני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל רוב הביקורות המודרניות דווקא טוענות בדיוק ההיפך - קבוצות אינטרסים חברו על מנת לגונן על השווקים שלהם באמצעים פוליטיים ומשפטיים, ושימוש ביתרון גודל בצורה חזירית. החברות הקיימות מנסות לדחוק מתחרים חדשים מהשוק - ולכן השוק חופשי יותר, ולא פחות. הבעיה היא שהחברות הללו מוציאות מיליארדים על לוביסטים ותמיכה בפוליטיקאים (משני צידי המתרס) והון על עורכי דין, על מנת לגנון על עצמם והשווקים שלהם תוך דריסה של מתחרים מתחילים על מנת לשמור על רנטות מונופוליסטיות בשוק - תוך קריאה ל"ביטל הרגולציה" כדי לשמור על "שוק חופשי". דוגמאות? חוקי הפטנטים - שמעתם על עיסקאות חילופי פטנטים? זה כשמספר חברות מתחרות חותמות על הסכם שבו הן לא יתבעו אחת את השניה על שימוש בפטנטים. בגלל שבפועל מוציאים עשרות פטנטים על כל שטות, כל מוצר שמתחרה שייצא יחרוג לפחות על אחד הפטנטים, ואם לא, אז הוא עדיין יצטרך להוציא מיליונים ושנים על מנת להוכיח את זה בבתי המשפט. בישראל בולט רישיון היבוא הבלעדי של חברות מכוניות, שזה כמו להדפיס זהב. תיאום המחירים בין חברות התקשורת, והלחץ המשותף שלהן על הממשלה. עסקאות בעלי עניין - בעל שליטה מבצע עסקה בין 2 חברות שלו אחת הקורבן (יכול להיות עם שליטה ממונפת, כך שיחסית אין לו בהכרח הרבה כסף בחברה - או יותר גרוע, בחברה שמנהלת כספי אחרים) ואחת המרוויחה - העסקה טובה מאוד לחברה המרוויחה וגרועה לחברה הקורבן. בדרך כלל מאוד קשה להוכיח (אי אפשר היה לצפות, וכו') אפשר להזכיר את העסקה בו האחים עופר בתור בעלי חברה לייצור אוניות מכרו לאחים עופר בכובע שלהם בתור בלעי צים הרבה אוניות, והכניסו את צים לבור לא קטן. הכל חוקי לגמרי (אני לא עורך דין). ועוד, ועוד - הרוב מתחת לשטח, ולא ידוע. אם הממשלה הייתה עושה את עבדות הרגולציה כמו שצריך, היא לא נותנת לדברים כאלה לקרות במגמה לעודד תחרות ולמנוע עושק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוק חופשי יותר? אם יש יותר חסמי כניסה, השוק חופשי יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, התכונתי ל- ''שוק בלתי מפוקח'' ולא לשוק חפשי. כדאי רק לזכור שהמחקר הכלכלי תומך בטענה שהווצרות בועות (ופקיעתן ברעש גדול) הם חלקים אינטגרליים מהשוק החפשי. ורנון סמית היה כנראה הראשון שחקר נושאים כאלו באופן אמפירי, וקיבל על כך את פרס נובל בכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 551761 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |