בתשובה לאיילי, 14/03/11 13:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקפיצה הלוגית בין ''יותר שעות בעבודה'' לבין יותר ''שעות עבודה'' או ''יותר הספקים'' היא לא הכרחית. כך שגם הקפיצה הלוגית בין ''יותר שעות בעבודה'' לבין ''יותר קידום'' לא נראית לי הכרחית, אלא אם אתה מקבל את ההנחה שככל שמבלים יותר שעות במשרד יוצרים יותר קשרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הו לא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הקשר שעשיתי היה בעיקר בין "יותר שעות בעבודה" לבין "יותר שעות נוספות בתלוש". מחקרים מצביעים על קורלציה חזקה. שנית, מדוע את חושבת שאין קשר בין יותר שעות בעבודה ליותר הספקים? האם זה באמת קפיצה לוגית כה נועזת? לדעתי דווקא שלילת ההנחה נועזת יותר. ומ"יותר הספקים" ל - "יותר קידום" הדרך טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שבשעתיים אפשר להספיק יותר מאשר בשעה, ושבעשר שעות מספיקים יותר מבחמש. אני בספק אם ביום עבודה של 12 שעות מספיקים יותר מאשר ביום עבודה של תשע (כשמדובר בימי עבודה ארוכים כעניין שבשיגרה, לא במקרים חריגים עקב עומס נקודתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספק זו לא פונקציה לינארית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההספק לשעה1 הוא X אז ההספק ל-N שעות הוא N*X, כלומר עבודה של 12 שעות גדולה מעבודה של 10 שעות (כמובן, בהנחה שההספק גדול מאפס). 1 לדייקנים, ההנחה היא שהספק של אפס זמן הוא אפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאתה מניח שההספק הוא קבוע. הספק יכול להשתנות. הכרתי כמה וכמה אנשים שההספק שלהם ב-8 השעות הראשונות היה חיובי וב-4 הבאות היה שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חישוב נכון כשמתייחסים למכונות. אנשים נורמלים לא יכולים להתרכז בצורה אופטימלית לאורך שעות ארוכות לאורך זמן. בשלב מסוים מתחילים להתעייף, מפסיקים להתרכז, צריכים לצאת ליותר הפסקות להתרעננות וכו'. מה גם שעובד שנמצא במקום עבודתו במהלך כל שעות היום, לעתים אין לו ברירה אלא לטפל בנושאים פרטיים תוך כדי עבודה. למטלות יש נטייה להתפרש על משך הזמן הנתון להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוכנעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרקינסון, שגילה את החוק שאת מצטטת בסוף, היה אנגלי בתקופה טובה, אולי. נראה לי שברוב העולם היום, בטח בישראל, למטלות יש נטייה להתפרש על משך זמן גדול מזה שנתון להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהו השלב המסויים הזה? בדיוק השלב בו נשים הולכות הביתה וגברים נשארים, ולא רגע לפני או אחרי? (הטיעון שלך, כמדומני, מתבסס על הנחה לפיה הזמן האופטימלי הוא *בדיוק* הזמן בו נשים הולכות הביתה, ואז - התפוקה של כל מי שנשאר לאחר מכן היא בממוצע אפס לכל מספר שעות שהוא. נראה לי הרבה יותר הגיוני להניח תפוקה שולית פוחתת (לא מדבר על פסי-ייצור, כמובן): שמי שעובד 12 שעות לא מפיק פי 1.5 ממי שעובד 8, אבל שבכל-זאת הוא מפיק יותר, גם אם הנצילות לשעה נמוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |