בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/02/11 7:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משיחיות היא אורח מחשבה והתנהגות הכוללים התעלמות מוחלטת מן המציאות. לא סתם נגזרת המילה הזאת מן המילה "משיח" - המשיחיות אכן מצויה בראש וראשונה בקרב אנשים דתיים, והרבה פחות בקרב בעלי השקפות פוליטיות שמאליות כאלה או אחרות שאינם דתיים. דוגמה מצויינת לכך קיבלנו לפני מספר שנים, בתקופה האחרונה שלפני ההתנתקות: הרבנים אמרו שההתנתקות לא תהיה, פשוט לא תהיה, צריך להאמין חזק-חזק, להתפלל הרבה-הרבה - וברור לגמרי שאלוהים יעשה נס ולא תהיה התנתקות. המאמינים נענו בהתאם. הנה תזכורת קטנה וחלקית מאוד, באדיבות הדודה: "... מאידך, נותרה המחאה בעיקר נחלת הציבור הדתי לאומי ולא סחפה ציבור נרחב מחוץ לו." "ב-10 באוגוסט (ממש על סף הביצוע. א.ק.) נערכה עצרת תפילה המונית בכותל המערבי למען ביטול ההתנתקות. בעצרת התפילה השתתפו למעלה מ-70,000 בני אדם ועוד עשרות אלפים התקהלו ברחובות העיר העתיקה. רבים מהמשתתפים היו חרדים. את התפילה הובילו 3 רבנים ראשיים לשעבר: הרב עובדיה יוסף, הרב אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו" – התנהגות חסרת שחר שכזאת קיימת רק אצל אנשים המאמינים בכל מיני כוחות מאגיים פלאיים. לא תמצא התקף שגעון קולקטיבי שאפילו דומה לזה בקרב אנשי שמאל, גם אם תעמוד אלפיים שנה על הראש, תפריח סלילי עשן מהאוזניים ותכריז ללא הרף במגאפון: "המשיחיים האמיתיים הם השמאלנים והקננגיסרים, ואילו המתנחלים ואנוכי - הננו אנשי ריאליה הגיוניים ורציונליים מאין כמונו!". תוכנית ההתנתקות [ויקיפדיה] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן נושא האמונה בכך שהתנתקות לא תהיה הוא מאד רלוונטי לעניין ה"משיחיות" ומתאים אף להגדרה שלי ב תגובה 563603 ועכשיו אני מצטער שבגלל שברגע המתאים לא עלה העניין הזה בדעתי, לא התייחסתי אליו בדבריי הקודמים, לפני שמישהו יזכיר לי זאת. אבל אני רואה בתופעה ההיא יוצא מהכלל שמחזק את הכלל. היא שררה בעיקר בקרב חרדים ותומכים חיצוניים ופחות בקרב המתנחלים עצמם. אני זוכר שבעת ביקור בגוש קטיף זמן קצר לפני ההתנתקות היה לי שיח ושיג עם איזה בחור תמהוני שהיה בין המבקרים שאמר שלא תהיה התנתקות. כשאמרתי שכדי שלא תהיה ההתנתקות צריך שיתחולל נס, השיב שאין צורך בכך משום ששלושה רבנים, וביניהם הרבי מלובביץ שלא היא אז כבר בין החיים הבטיחו שלא יקום ולא יהיה. לתהייתי בעניין הרבי מלובביץ השיב שיש דרכים של התגלות שבעזרתם הועבר אליו המידע הזה. . . אני רוצה לציין שלשיחה ההיא היו עדים מספר אנשים ונשים שישבו בסמוך באוטובוס, כולם דתיים, וכולם תמכו בעמדה שלי והעריכו שהסיכוי שההתנתקות לא תתרחש הוא קטן מאד. בכלל, אם באמת האמינו המתנחלים בהבטחות הרבנים, מדוע הכינו עצמם למין "קרב השרדות" כזה ? כלל וכלל לא סביר. אולי היו פה ושם ניסיונות לחזק את עצמם ע"י אמירה כזאת, אך אמונה אמיתית בכך בקרב המתנחלים, אני חושב שלא הייתה. הייתה אז אמונה לא רציונאלית, אם כי בצורה אחרת, גם בקרב החילונים שבין מתנגדי ההתנתקות. הייתי אז בכנס בנהלל של אנשי קיבוצים ומושבים חילוניים שהתנגדו להתנתקות. הם (לפחות הדוברים על הבמה) האמינו מאד שההתנגדות הפאסיבית שהם מכינים תמנע את ההתנתקות. אני הייתי אז בעד צעדים הפגנתיים אך לא הערכתי שבכוחם יהיה למנוע את ההתנתקות, וחשבתי שעדיף לרכז את המאמצים בכיוון של הסברת חוסר הלגיטימות של השלטון ללכת בניגוד כה חד למה שהובן כעמדתו טרם הבחירות, אם כי גם כך הערכתי שהסיכוי להצליח קטן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |