![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כלומר, העיקר הכוונה. איך היועץ, אם כך, הצליח לחלץ מגלנט את כוונתו |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא היועץ ולא דוברו. כשאתה מדבר עם אדם אחר אתה לא יכול באמת לדעת אם הוא משקר או סתם טועה, מאד קשה לקרוא את כוונתו של הזולת, ובכל זאת אנחנו כן קובעים מידי פעם שמישהו שיקר. אני חושב שהעובדה שהיה לו מה להרוויח מהשקר (ושאין ספק שהוא היה מודע לזה שיש לו מה להרוויח מהשקר), למשל, רומזת משהו לגבי הכוונה... |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |