|
||||
|
||||
אם הוא: 1. מודע לזה שמה שהוא אומר הוא לא אמת (ולא אומר אי אמת מחוסר ידיעה או חוסר הבנה...) 2. אומר את אי האמת בכוונה (ולא בגלל שהוא ממהר, חושב שזה פרט לא קריטי...) אז הוא משקר. |
|
||||
|
||||
כלומר, העיקר הכוונה. איך היועץ, אם כך, הצליח לחלץ מגלנט את כוונתו |
|
||||
|
||||
אני לא היועץ ולא דוברו. כשאתה מדבר עם אדם אחר אתה לא יכול באמת לדעת אם הוא משקר או סתם טועה, מאד קשה לקרוא את כוונתו של הזולת, ובכל זאת אנחנו כן קובעים מידי פעם שמישהו שיקר. אני חושב שהעובדה שהיה לו מה להרוויח מהשקר (ושאין ספק שהוא היה מודע לזה שיש לו מה להרוויח מהשקר), למשל, רומזת משהו לגבי הכוונה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |