|
||||
|
||||
''ארץ לעולם לא'' היא ''ארץ להל''ן'' ''מכל איי הנועם, ארץ לא היתה לא נבראה היא זו, שתרפ''ט עולמות נתקפלו בה קיפול של רווחה. לא שרועה משתרעת, מהלך ת''ק פרסא בין הרפתקאה להרפתקאה, אלא כנוסה ומכונסת, מצומצמת בתוך עצמה, כמין מועט המחזיק את המרובה...'' תרגום בנימין גלוי |
|
||||
|
||||
מאיזה שנה התרגום הזה? למה 'תרפ"ט עולמות', מניין בא הביטוי? הנה המקור מפיטר פן: Of all delectable islands the Neverland is the snuggest and most compact, not large and sprawly, you know, with tedious distances between one adventure and another, but nicely crammed. המתרגם נטל לעצמו חירות רבה ובגלל כשרונו התוצאה מתוקה ויפה יותר מהמקור, אך בימינו לא היה לזה סיכוי לעבור את הטוש של שום עורכת או מגיהה - חוסר נאמנות למקור ושפה "פלצנית".
|
|
||||
|
||||
דווקא המקור הרבה יותר יפה. |
|
||||
|
||||
כאן גם אני נאלץ לחלוק על דעתך. |
|
||||
|
||||
מוזר, אכפת לך לנמק? אני אנסה לנמק למה לדעתי המקור כל כך יותר יפה וכמה היופי שלו לא עובר בתרגום הזה: הפתיחה של המשפט נשמעת כמו סיפור עתיק ("Of all delectable islands" מתי שמעת מישהו משתמש במלה delectable?) מצד שני, מה זה delectable islands? איך אי יכול להיות מענג? ואז מגיע ההמשך ("the Neverland is the snuggest and most compact, not large and sprawly") ואתה שם לב שהמחבר בוחר בכוונה תיאורים שהם מצד אחד לא אופיניים לאי (נח, קומפקטי, לא גדול, לא מפוזר באופן לא רגיל) ומצד שני מאד יומרניים. היית מצפה ממי שמשתמש בתיאורים כאלה להשתמש בהם בצורה הולמת יותר. ואז, הוא מוסיף את ה-you know, ואתה מבין, זה ילד שממציא סיפור. ככה, רק בעזרת הבחירה במילים והמעבר בין המשלבים המחבר הצליח לתת לנו הרבה יותר מידע מאשר רק לתאר לנו את ארץ לעולם לא. ואז הוא ממשיך ומספר על המרחק המשעמם בין הרפתקאה להרפתקאה (מרחק בין הרפתקאות! ואפיון המרחק דווקא כמשעמם! ובמיוחד שמדובר על מרחק בין הרפתקאות שהן בהגדרה לא משעממות! כמה קסם ילדותי אפשר לפזר בשמונה מילים פשוטות) שדחוסות באופן יפה?! פשוט נפלא. ולמרות שמדובר בטקסט שנכתב לפני שאבא שלי נולד הילדים שלי יכולים להנות (לא רק להבין, להנות) ממנו היום בלי שום צורך במתווך. לעומת זאת, התרגום... נועם הוא לא תרגום מוצלח ל-delectable, הוא ממש לא מעביר את הקסם. "ארץ לא היתה לא נבראה היא זו, שתרפ"ט עולמות נתקפלו בה קיפול של רווחה", "היא זו"? מי מדבר ככה? לא ילדים ולא מבוגרים. התיאור יותר ארוך מהנושא ומה זה "תרפ"ט עולמות נתקפלו בה קיפול של רווחה"? איפה זה ואיפה הקסם הילדותי, זה נשמע כמו תיאור קבלי של תורת הקוונטים. "לא שרועה משתרעת"?! בעוד שהמקור מתאר במפורש אי, הרי שכאן המתרגם בחר לעבור לארץ מה שרק מסרבל את המשפט ויוצר בלבול בין המינים. "מהלך ת"ק פרסא בין הרפתקאה להרפתקאה" מהלך ת"ק פרסא - מה בין זה לבין היופי שבמרחק משעמם? " אלא כנוסה ומכונסת, מצומצמת בתוך עצמה, כמין מועט המחזיק את המרובה" וכאן המתרגם סתם מנסה להראות שהוא למד לפסיכומרי... יופי של אוצר מילים, אבל מה בין זה לבין הקסם שבמקור? כנוסה ומכונסת? מועט המחזיק את המרובה? בשביל תרגום שנכתב אחרי שאני נולדתי אין סיכוי שהילדים שלי יצליחו להנות ממנו (או אפילו להבין אותו) בלי מתווך (וסביר שהמתווך יהיה המקור האנגלי). ככה שהתרגום גם כשל בלהעביר את המסר של המחבר וגם יצר טקסט קשה להקראה (תנסה לקרוא בקול את המשפט באנגלית ואת זה בעברית) גם טקסט לא יפה וגם טקסט קשה. |
|
||||
|
||||
מש''א. לחלוטין. |
|
||||
|
||||
איך אי יכול להיות מענג? שאל את גוגן. הלך לו לא רע עד לסיפיליס. |
|
||||
|
||||
מקריאת נימוקיך, נראה שזה עניין של טעם וריח. |
|
||||
|
||||
התרגום של בנימין גלוי מ- 1974 הינה קטע מהספר: "אף הוא זימן עצמו לצאת אותו ערב וביקש להדר בלבושו. הכל היה נגמר מן הסתם בכי טוב, אלמלא קפץ עליו פתאום רוגזה של עניבה. לא יאמן כי יסופר, אך גבר זה, אדם שכל שבילי- הבורסה נהירים לו ככף ידו, לא היה אדון לעניבותיו! פעמים שהכניען תחת ידו, אין דברים ואין אומר, אך פעמים שנוח היה לכל באי הבית אילו מחל על כבודו ונתרצה לתן צוארו בעול עניבה, שבית קישורה עשוי מראש. נתמזל מזלם והיה זה יום מועד לפרענות. מר דרלינג פרץ החדרה כשהוא מחזיק את הדרקון המעוך בידו. "מה קרה, אבאל'ה?" "מה קרה!" נתן קולו בצעקה, ממש צעקה. "כרוכית זו אינה נכרכת כלל!" אישנו דרלינג נעשה מר כחזרת. "לא סביב צוארי- סביב כן המיטה! אלף פעמים כרכתיה סביב כן המיטה ואילו סביב צוארי לא, בתכלית כל הלאוין. מוחלת על הכבוד!" נדמה לו שאין דרלינג מתרשמת מדבריו כראוי. "זה דברי אליך, אמא" המשיך ואמר, "עד שלא תתכרך סביב צוארי, אין אנו יוצאים לסעוד ואם אין אנו יוצאים לסעוד איני חוזר עוד למשרדי ואם איני חוזר למשרדי את סובלת עמדי חרפת-רעב ואילו ילדינו- מושלכים לרחוב..." |
|
||||
|
||||
ושוב המקור עולה על התרגום: Perhaps there was some excuse for him. He, too, had been dressing for the party, and all had gone well with him until he came to his tie. It is an astounding thing to have to tell, but this man, though he knew about stocks and shares, had no real mastery of his tie. Sometimes the thing yielded to him without a contest, but there were occasions when it would have been better for the house if he had swallowed his pride and used a made-up tie.
This was such an occasion. He came rushing into the nursery with the crumpled little brute of a tie in his hand. "Why, what is the matter, father dear?" "Matter!" he yelled; he really yelled. "This tie, it will not tie." He became dangerously sarcastic. "Not round my neck! Round the bed-post! Oh yes, twenty times have I made it up round the bed-post, but round my neck, no! Oh dear no! begs to be excused!" He thought Mrs. Darling was not sufficiently impressed, and he went on sternly, "I warn you of this, mother, that unless this tie is round my neck we don't go out to dinner to-night, and if I don't go out to dinner to-night, I never go to the office again, and if I don't go to the office again, you and I starve, and our children will be flung into the streets." |
|
||||
|
||||
D-: "אלמלא קפץ עליו פתאום רוגזה של עניבה", המצאה חמודה של המתרגם שכלל לא מופיעה במקור. 1974? מוזר, לא כתבו כך ב-1974, חשבתי הרבה לפני כן, למשל שנת תרפ"ט... התרגום הזה הופיע בדפוס? מה הקשר שלך למתרגם? |
|
||||
|
||||
גוגל מוצא רק אזכור אחד: מעניין אם המתרגם העתיק מהסיפור העלום הזה, או שיש מקור עתיק יותר, או שאולי, הם הגיעו לאותו הביטוי דרך מקרה. |
|
||||
|
||||
מצאתי קטע משנת 1939 שכתוב בו "תרפט סעיפים". ובעקבות זה עוד קטע עם תרפט סעיפים: ולבסוף מצאתי בפרויקט בן יהודה את תרפט אלפים אצל י.ל.פרץ: אז היתה לי הארה ואמרתי לעצמי: אם כך תרפ"ט זה סתם מספר גדול, כמו ת"ק, בוא נראה מה אומר על כך אבן שושן! ואבן שושן לא איכזב: תרפ"ט (689) מספר של גוזמה רווח. תרפ"ט אלפים - אלפים רבים, הון תועפות: "אפילו היו נותנים לך תרפ"ט אלפים שלא תכתוב - לא היית מקבל" (ביאליק איגרות א ריב). [כאן באה עוד דוגמה מהזז] ראה שרפ"ט. [ובשרפט מופיעה דוגמה ממנדלי מוכר ספרים] אם כך זהו ביטוי קיים, אבל הוא לא מהמקורות. מעניין מאיפה הוא צץ, מאידיש? מרוסית? |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שהשם הוא גלאי. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב כך, אני זוכר את הפינה של גלאי במוסף מעריב ואת נסיונותי האמיצים כילד, לפענח ולהבין את שפתו. |
|
||||
|
||||
נכון! זה נקרא "על קפה הפוך", אני לא זוכרת על מה היה הטור ואם הבנתי מה כתוב, אבל השפה היתה מיוחדת ומושכת. |
|
||||
|
||||
אבל בספר כתוב בפרוש "תרגם: בנימין גלוי" הספר פיטר פן הוצאת מחברות לספרות בשיתוף עם הוצאת א. לוין אפשטיין. ציירה: נורה אנוין נדפס בישראל תשל"ד 1974. |
|
||||
|
||||
ניזכרו רק שני תרגומי הספר (אבל היו עוד מספר עיבודים למחזות בידי אנשים אחרים). מתרגמי הספר המקורי הם לפי 3 האתרים: בנימין גלאי שנת 1963 בערך, אבירמה גולן (?) 2007 בערך. |
|
||||
|
||||
להל"ן? לא להד"ם? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזה התרגום שזכור לי מילדותי? כי לפי וויקי לא היה אחר בשנות ה-70? ואכן את ארץ להל"ן זכרתי היטב. אם אכן כך, כילד מאז אעיד - זה היה בעיני סיפור קסום ביותר, ודוקא שפתו המיוחדת העצימה את החוויה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |