|
||||
|
||||
באמת דין חנות מכולת כדין בנק גדול? האם ענף הקמעונאות מתפקד כמו ענף הבנקאות? האם אינך רואה שום בעיה בהתנהלות הבנקים הגדולים? הדרך הטובה ביותר להרוג כל אפשרות לתיקון מצבים הנקראים בשפת הכלכלנים "כשל שוק", היא להשוות כל דבר לכל דבר. חנות מכולת לבנק, מדינה למשק בית. |
|
||||
|
||||
נניח שענף הבנקאות היה מתנהל בצורה דומה, אך ללא שליטה של הממשלה באחד הבנקים (בדומה נניח לשוק הכבלים\לווין או בזק\הוט באינטרנט), האם היית ממליץ לממשלה להקים או להלאים בנק כדי לפטור את הבעייה? התשובה לטעמי היא לא, אלא רצוי להוסיף תחרות, או לשפר את הרגולציה. אם יש שוק לא תחרותי ומאוד רווחי, דבר ראשון שיש לשאול הוא מה מונע מאנשים נוספים להקים עסקים נוספים באותו התחום (במקרה שלנו בנקים), והתשובה היא כנראה, שיש חסמים ביורוקרטים ורגולוטרים משמעותיים המונעים הקמת בנקים. |
|
||||
|
||||
או שהבנקים הם שחוסמים את השוק וכדי שעוד מישהו יוכל להכנס, תדרש רגולציה רצינית. תמיד נהוג להאשים את החסמים הביורוקרטיים והרגולטוריים. ולטשטש את חלקם של התאגידים; לא אפריז אם אומר שהבנקים מאד לא רוצים שתהיה תחרות וודאי שמישהו נוסף יכנס. הם דואגים לחסמים משלהם; בהתחשב בכוח הרב שבידיהם -חסמים לא פחותים משל הרגולטורים. נא חשוב לאן הולכים הרגולטורים לאחר סיום עבודתם הרגולטורית: חשבים לשעבר-איתן רף, אלי יונס, ניר גלעד. הממונה על ההגבלים-היה אחד בשם יורם טורבוביץ. יו"ר ועדת הכספים-אלי גולדשמידט . ויש עוד רבים. |
|
||||
|
||||
יש לך פה שתי טענות סותרות: 1) הרגולציה לא אשמה, אשמים הבנקים שהם קרטל שחוסם מתחרים. 2) אשמים הממונים על ההגבלים ושאר האחראים על הרגולציה, שיודעים היכן מרוחה החמאה. אני לא יודע מה בדיוק החסמים להקמת בנק, אבל נניח שמען דהוא רוצה לפתוח פה בנק, נדמה לי שהדרך היחידה של גוף עסקי לחסום אותו בצורה הוגנת היא להוריד מחירים ועמלות. אבל, אני לא זוכר מתי בעשרים השנים האחרונות הוקם פה בנק, למרות חוסר התחרותיות של השוק, למרות המשכורות הגבוהות בבנקים שלכאורה מעידים שיש מקום לשחקנים חדשים. נדמה לי שזה אומר הכל, אם אף אחד לא נכנס לשוק, כנראה שאי אפשר. |
|
||||
|
||||
לפני כשלושים שנה-אולי אני טועה במועד המדוייק- הוקם בתל אביב סנים של צ'ייס מנהטן. לא יצא מזה כלום. נא לא לשכוח שבנקאות טלפונית ואינטרנטית אינה דבר עתיק; עקר הרווחים של הבנקים באים ממשקי הבית. כדי להכנס לתחום, צריך היה לבנות תשתית של סניפים וכנראה שהמתחרים הפוטנציאלים הגיעו למסקנה שזה אינו שווה את הסיכון. |
|
||||
|
||||
אם תמצא לי תחום נוסף בו התחרותיות נמוכה, אין מגבלה על הקמת עסק1, אך עדיין אין מתחרים חדשים, אני מאוד אתפלא. לגביי צ'ייס מנהטן שנכשל, אני לא מבין מה אפשר ללמוד מכשלון אחד בן 30 (לפני הלאמת הבנקים?). אז נכשל, גם דאנקן דונטס נכשלו, זה לא מנע מרשתות מזון אחרות להגיע לארץ. אם ליד הבית שלי, היה מוקם בנק שהיה מציע תנאים טובים בהרבה מהמתחרים לא היה מעניין אותי שיש לו רק סניף אחד או שניים. 1 למשל, בתחום הסלולר לא ניתן להקים חברת תשתית נוספת, בשל מדיניות הקצאת התדרים. |
|
||||
|
||||
לא היה מעניין אותך שיש לו רק סניף אחד או שניים, כי הוא ליד הבית שלך. אבל כל אלה שאין להם סניף של הבנק הזה ליד הבית, לא יחשבו לפתוח בו חשבון, כי הוא רחוק להם מהבית. לכן, הוא לא יצליח. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את ההגיון, עסקים מתחילים בדר''כ מקטן. אם יש לבנק סניף אחד מוצלח, והוצאות של סניף אחד, והכנסות של סניף אחד, הוא יוכל להקים סניף שני ושלישי, וכו'. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שדין בנק כדין בית קפה או חנות בגדים. ולו בגלל ההון ההתחלתי הנדרש. |
|
||||
|
||||
כמוכן: אני מניח שנדרש משהו כדי שבנק אחד יסמוך על בנק אחר ויסכים להעביר אליו כספים. |
|
||||
|
||||
ככה זה עובד? כשאתה לוקח את המשכנתא מבנק הפועלים, בנק הפועלים לוקח הלוואה מבנק לאומי על מנת לתת לך את הכסף? |
|
||||
|
||||
לא. אבל אם יש לי חשבון בבנק רמי לוי, אני רוצה אפשרות להעביר ממנו כספים לחשבונות בבנק הפועלים ולחשבונות בבנק אוצר השכונה. |
|
||||
|
||||
א. לא נדרש הון התחלתי גדול מאוד. למה שתצטרכי יותר מ(נניח) 15 מיליון שקל כדי לפתוח בנק מקומי קטן? ב. יש מספיק גורמים בארץ ובחו"ל עם כיסים מספיק עמוקים. כולל בנקים רב לאומיים. |
|
||||
|
||||
לו היו לי 15 מליון, מה גורם לך לחשוב שהייתי משחיתה את זמני ופותחת איתם בנק? |
|
||||
|
||||
ישנה רשות אחת בארץ, שהקימה מעין בנק קטן. מדובר בגוף שיש לו תשתית פריסה פנטסטית ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה. למרות תנאי הפתיחה הנוחים, הבנק וויתר על הזכות למתן אשראי, מתוך הבנה שלא יוכל לעמוד כלכלית ביחס הלימות ההון שנקבע ע''י בנק ישראל. אני לא קורא את המאזנים של רשות הדואר, אבל נדמה לי שההערכה שלך נמוכה מדי לפחות בסדר גודל. |
|
||||
|
||||
יש מספיק גורמים שיכולים לגייס את כמות ההון הדרושה כדי להשקיע, להקים סניפים וכו. חברות מסחריות הרי עוסקות בהשקעות של מיליונים ומאות מיליונים כל הזמן. אם הדבר לא נעשה יכולים להיות שני הסברים אפשריים: א. ההשקעה לא כדאית (או לפחות נראית כך לרוב המשקיעים). ב. יש איסור בחוק על כניסה לשוק. אפשרות א' נראית מעט לא סבירה. כידוע הבנקים הקיימים בישראל מתנהלים בצורה בלתי יעילה ועושים הרבה כסף על עמלות מנופחות. מכאן נובע שכל שחקן חדש, גם אם יהיה רק קצת יותר יעיל מהם (מה שלא מסובך) יוכל לגרוף רווחים גדולים. חוץ מזה, ידוע שיש איסור בחוק על כניסה לשוק. הכניסה לשוק מותנית באישור בנק ישראל וזה לא נתן כזה אישור, אם אינני טועה, מאז הקמת הבנק הבינלאומי הראשון. |
|
||||
|
||||
מנה בבקשה שלושה גופים רציניים שביקשו אישור ולא קיבלו. ואחד? |
|
||||
|
||||
נניח שאיש לא ביקש אישור מבנק ישראל כדי להקים פה בנק בX (מהו X, אגב?) שנים האחרונות, מה המסקנה לדעתך? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגאידמק ניסה יחסית לא מזמן להקים בנק בארץ, וסורב. |
|
||||
|
||||
שלא ניתן להאשים את בנק ישראל בהרמת חסמי הכניסה לשוק על סמך העדר אישורים כאלו. מי שרוצה להאשים את הרגולטור, ימצא נא סימוכין לכך. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח, יכול להיות, שמישהו (או רבים) חשב על כך, בדק מה הדרישות, אם יש כאלה והן מפורסמות איפשהוא, וגילה שהוא לא עומד בהן. לחילופין1, ייתכן שגילה שאין קריטריונים ברורים, ווויתר מראש, משום שהעריך כי ההוצאה הכספית הכרוכה בנסיון לקבל אישור כזה עומדת על סכום משמעותי שאינו ידוע מראש, בלוח זמנים לא ברור, כשבסופו של יום ההצלחה לוטה בערפל. 1 וזה הרבה יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
הנה קבוצה אחת, שניסתה לפחות פעמיים (2007), בנק ישראל הכשיל. מספר 2, שנות ה90. אז אין הרבה נסיונות שגוגל מעלה אבל יש. |
|
||||
|
||||
בייחוד מרתיעות את המשקיעים הפוטנציאליים הדרישות הנודניקיות, שבעלים של בנק יחשוף את כל שאר עסקיו, שיזרים הון עצמי לבנק, ושיהיה חף מקשרים עם עבריינים. הרגולטור הזה. הורס כל חלקה טובה. |
|
||||
|
||||
אז גרגורי לרנר זאת דוגמה רעה. אני מסכים, אבל אמדוקס? חברה בורסאית עם עשרות אלפי עובדים שמגלגלת מיליארדים? לגביי הדרישות שאתה מעלה פה: קשרים עם עבריינים? מה זה? אדם שלא הורשע לא אמורה להיות בעיה שיהיה בעלים של בנק, וגם אם הורשע, אז צריכים להיות קריטריונים ברורים לגביי אילו עבירות מונעות החזקת בנק. יזרים הון עצמי? אי אפשר לפתוח חברה בלי כסף, מכאן שיש דרישה לסכום מסויים של הון עצמי, נניח שיש הגיון בדרישה הזאת, על כמה מדובר? ואיך יודעים כמה צריך להזרים מראש, עוד לפני שיודעים מה היקף העסקים של הבנק? (בנק לא חייב שיהיו לו מאות אלפי לקוחות ). יחשוף את כל שאר עסקיו? למה? אם כבר יש דרישה שרצוי שבנק ישראל ידרוש (וזה כולל גם את הנוכחיים) זה ביטוח על הפיקדונות. |
|
||||
|
||||
בנק מהווה כר נוח מאוד להונאות, לכן העדר הרשעה בפלילים לא מספיקה כדי לפתוח בנק בארץ. גם למוסד אתה לא יכול להתקבל על סמך זה שלא הורשעת עדיין. יחשוף את כל עסקיו, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים. בנק הפועלים למשל, שווה כ24 מיליארד ש"ח, אבל חילק הלוואות לציבור בלמעלה ממאתיים מיליארד ש"ח (והפקדות בשיעור דומה). כדי למנוע מצב בו תיק האשראי של בנק (וכאן קל מאוד להעלים מיליארד כחובות אבודים) יממן עסק פרטי של הבעלים, צריך לא רק הצהרה מלאה של הבעלים על כל עסקיו, אלא גם הפרדה מבנית מלאה. יש דרישות פורמליות להון עצמי, אבל הן צנועות מדי. בנק זו לא תוכנת מחשב, צריך לדרוש הון, כדי למנוע מצב בו משלם המיסים נאלץ לכסות על טעויות של משקיעים. בנק יכול להפסיד כסף, בטח בהתחלה, לכן נדרש גב כלכלי משמעותי. בדוגמא שהבאת החברה לא היתה מוכנה לספק אותו. לאור הצלחת חברות הביטוח במשבר האחרון, אני לא בטוח שזה רעיון טוב לבקש מהבנקים לבטח את הכסף שם. אם הממשלה כופה רגולציה, תואיל בטובה לבטח (כמו בארה"ב). |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה שלממונה על הבנקים תהיה סמכות לקבוע מי רשאי להיות בעלים של בנק ומי לא בצורה פרטנית, זה פתח לשחיתות, ניגוד עניינים, שרירותיות, ולסתם טפשות. אני מעוניין שהוא יקבע קריטריונים ברורים בהם צריך לעמוד כדי להיות בעליו של בנק, לאחר שיקבעו כאלה (ואולי כבר נקבעו?), אפשר יהיה לערער עליהם בפני המערכת הפוליטית ובתי המשפט, או פשוט לעמוד בהם. אם אדם יכול להיות שר ואף ראש ממשלה למרות שמתנהלת נגדו חקירה משטרתית , אז הוא יכול להיות גם הבעלים של בנק (במיוחד במדינת ישראל כשחקירה כזאת יכולה לקחת שנים ואף עשורים). אני לא מבין למה המדינה (אני) צריכה לבטח בנקים, בשביל זה קיימות חברות ביטוח, במקרה קיצוני בו קורסים גם הבנקים וגם חברות הביטוח, אז אולי זה הגיוני שהמדינה תתערב, במקרה אחר, רצוי שהמדינה לא תערוב לכל בנק קיקיוני, אלא תאלץ אותו לקנות ביטוח. לגביי ניגוד העניינים שתיארת, האם זה לא מכוסה תחת סעיפים אחרים בחוק הפלילי? |
|
||||
|
||||
ראש ממשלה נבחר ע"י העם1, לכן לשיטתי לא צריך למנוע מאיש להתמודד. אתה צודק שבשוק גדול ומשוכלל, מתן אפשרות כזו זה פתח לכל הרעות החולות שתארת. אבל כאן זה לא ארה"ב, אין לנו כמות כזו של מתדפקים על הדלת. להתחיל לגבש רשימה (ארוכה) של קריטריונים, שכמובן תלויים בזמן, בשביל מועמד שעוד לא הופיע, נראה לי קצת ביזבוז זמן. לא פקיד קטן ועלום שם חורץ מדיניות ולא גוף אלמוני וחסר יכולת להרים צעקה מקים בנק. דרך אגב, אותם אנשים בדיוק גם רמזו לגב' אריסון להחליף את יו"ר הפועלים, בגלל מה שהתפתח לחקירה פלילית, מה שאכן קרה. ההבדל בין בנק לקרן גידור, המרווח מתחת לבלטות, הכספת של השכן שלך (שמבטיח שיש לו כלב ואקדח) והחלטורה של הדוד שרוצה כסף להשקעה, היא ש(באופן לא רשמי) מדינת ישראל ערבה לכספי החוסכים. זה טוב לחוסכים כי יש להם ביטחון (דרך אגב, זו גם הסיבה למה חוסכים בארה"ב מוכנים לשים כספם בבנק עם סניף באמצע המדבר), מעולה לבנקים, כי אין חשש של "ריצה לכסף", מה שיכול להפיל כל בנק, וטוב למדינה, כי המדינה לא יכולה להרשות לעצמה שיותר מדי אנשים יפשטו רגל בגלל השקעה מטומטמת (ראה הונאת פירמידה באלבניה). במצב כזה, אין סיבה לבטח את הכסף, אבל יש סיבה למדינה לדאוג לניהול נאות שלו (וכשאני אומר נאות, אני גם מתכוון לשמרני). רוצה להקים חברה שמנהלת כסף של אנשים ? מצויין, רק אל תקרא לזה בנק. ישנם עוד גופים המחזיקים בחסכונות של אנשים, עם רגולציה מחמירה פחות. הרעיון של ניהול מוצלח של מערכת בנקאות במדינה לא מסתכם ביכולת שלך להרשיע את האשמים אחרי שהכל קרס, אלא במניעת הקריסה. בשביל זה מגבילים, בין היתר, את הכניסה של אנשים מפוקפקים לתחום, גם אם לא הוכחה אשמתם בבית המשפט. האם זו פגיעה בחופש העיסוק ? אולי. מצד אחד, נמנע ממישהו שאולי זכאי העיסוק בבנקאות, מצד שני כל מה שנמנע ממנו הוא למעשה תעודת ההכשר של המדינה. הרי חברה פרטית יכולה לתת תעודות ע"פ קריטריונים שונים, כך כאן גם המדינה. מכל מקום, בעניינים חשובים כגון אלו, מרשה לעצמה המדינה ספק לפגוע בחופש העיסוק של מעטים כדי לשמור על האינטרס הכללי, באותה מידה עולה חדש או ערבי לא יתקבלו לתפקיד מסווג במערכת הביטחון, למרות שכנראה שהם ספציפית אינם מהווים סכנה. 1 נו טוב, מפלגה נבחרת וידה ידה. |
|
||||
|
||||
זה נניח מסביר את בנק בלאט-אברשה ממולדובה תחתית, אבל לא למה, למשל, אף בנק אירופאי ואמריקאי לא נכנס לפה, למרות שרבים מאותם הבנקים פתחו שלוחות גם במדינות קטנות יותר מישראל. |
|
||||
|
||||
(לא באתי להפריך את הטענות על קרטל בניהול ממשלתי, הכישלונות של סיטיבנק ו-hsbc מקשים מאוד על כך מאוד. באתי להגן על התפקידים הפורמליים של הרגולור, ולבקש שלא לשפוך את התינוק עם מי האמבט העכורים.) |
|
||||
|
||||
באסטוניה, מדינה קטנה יותר מישראל ופחות עשירה ממנה, יש הרבה יותר בנקים מערביים מאשר בישראל. הסיבה העיקרית היא שבנק ישראל מגביל מאוד רשיונות לפתיחת בנקים חדשים בישראל. כתוצאה מכך, יש כמה בנקי השקעות שיש להם סניפים פה, אבל לא בנקים 'כלליים' רבים. ואגב, החשבון שלי מנוהל באינטרנט. למרות שייתכן שהשרת לא ליד הבית שלי. זו לא בעיה: יש די הרבה פעולות שלא צריך לנהל בסניף בנק, ואפילו לנושא הפקדת\משיכת מזומנים אפשר למצוא פתרון לא רע. |
|
||||
|
||||
ובכן, גם החשבון שלי מנוהל בעיקר באינטרנט, בין השאר משום שהבנק שלי עושה כל מה שהוא יכול כדי לגרום לי לעשות זאת - שעות הפתיחה שלו מותאמות לשעות הפתיחה של משרדי הביטוח הלאומי, בעת שביתה1. ועדיין, כשאני צריכה להגיע, אני שמחה שהוא במרחק הליכה ולא בטימבוקטו. 1 טוב, טוב, אני מגזימה, אבל הן בשום פנים ואופן לא מותאמות לשעות הפנויות של האנשים העובדים בישראל. |
|
||||
|
||||
למה זאת המדיניות? בגלל שממשלות מטבען מונעות תחרות, יוצרות חסמים וחונקות בעודף רגולציה? הממשלות הן חלק מהנוף הפוליטי וחברות הסלולר הן שחקן נוסף ורב עוצמה שאינו מדיר רגליו מהמרחב הפוליטי. ההפרדה שאתה עושה בין העולם הכלכלי והעולם הפוליטי פשוט מופרכת- אין דבר כזה. רגולציה חונקת וחסמים, מבוצעים אולי על ידי הממשלה, אך יש מי שנהנה מהם. המישהו הזה הוא בעל השפעה פוליטית למרות שלכאורה הוא שייך למה שקרוי "המגזר העסקי". |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל אם הבעיה היא הרגולציה, אז הבעיה היא הרגולציה. אפשר להסביר עד מחר ממה נובעת הרגולציה השגויה, אבל עדיין היא הבעיה. יכולים להיות עסקים שמתנהגים כמו קרטל וחונקים תחרות בדרך זאת או אחרת, וזאת בעיה אחת, ויכולים להיות עסקים שמשתמשים בממשלה לצרכיהם וזאת בעיה אחרת, אבל מי שאשם בה היא הממשלה, שיכולה לסרב, ולא לשמש ככלי בידיהם של העסקים, ולא עושה זאת (במקרים מסויימים). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא הרגולציה, הבעיה היא ברגולציה. |
|
||||
|
||||
צודק. |
|
||||
|
||||
טאגליין! |
|
||||
|
||||
מאחורי התגובה שלך חבויה ההנחה שהממשלה מחליטה האם לשמש כלי בידי העסקים או לא ושלמעשה הפוליטיקה והעסקים הן שתי יישויות נפרדות עם עולם מושגים שונה . אני טוען שיש קשר סימביוטי בין הממשלה לעסקים- לפחות לגבי חלק מהעסקים. |
|
||||
|
||||
למה אתה פסימי? |
|
||||
|
||||
לא פסימי. ריאליסט. |
|
||||
|
||||
1 סיבה לא מדוייקת: יש מספיק מקום פנוי בתדרים הקיימים. אבל עלות הכניסה בהחלט גבוהה. צריך לזכור שמפעיל סלולרי צריך להקים רשת שלמה של תאים סלולריים, ולחבר אותם בתשתית תקשורת. לא ברור לי בדיוק למה כל המפעילים הסלולריים בארץ בחרו(?) לא להשתמש בתשתית של בזק אלא להקים תשתיות תקשורת עצמאיות. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי חלק כן משתמשים בתשתית של בזק. |
|
||||
|
||||
הסיבה המדוייקת היא שתחום הסלולר איננו פתוח לכניסה, על פי חוק. כנ''ל לגבי הבנקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |