|
||||
|
||||
לא רק שמדובר בדיני נפשות, אלא בעתיד העם היהודי. ממש כך, לדעתי. אכן, יש לשמור על כללי המשחק הפוליטי ויש להימנע מהפיכת יריב לאויב, אך יחד עם זאת ודווקא משום שמדובר בעתיד העם היהודי, אסור מנגד לטעות ולהתייחס לאויב כאל יריב. השאלה הגדולה הינה מיהו "יריב" ומיהו "אויב" והיכן בדיוק עובר קו הגבול בין השניים. אני סבור, שאנו מצויים (עדיין) בשעת חרום ושבעצם טרם השלמנו את מלחמת העצמאות שלנו. כידוע, כללי המשחק וההתנגדות בשעת חרום שונים מאלה שבעת שאינה שעת חרום. מכל האמור מתחייבים, להשקפתי, שני דברים: א. הצורך להגדיר "אויב" באופן רחב יותר ושונה משזה שראוי אולי להגדירו בזמנים רגילים. ב. יש להבחין היטב בין יגאל עמיר לבין וענונו, למשל, ובהתאם לכך לנהוג בהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |