 |
לפני חודשיים טסתי מישראל לאתיופיה, עם ידיד שלי, בחברת התעופה הלאומית אתיופיאן אירליינס Ethiopian Airlines. לשנינו היה תיק תרמילאים עם הרבה רצועות, אבל לידיד שלי היה גם מזרן שטח ואוהל מחוברים לתיק. הטיסה מישראל לאתיופיה עברה בלי שום בעיה, וכל החפצים הגיעו בשלום. בטיסה מאתיופיה לקניה הפקידה שקבלה את התיקים לפני עלייה למטוס החליטה שזה לא בטיחותי, ושלחה אותנו לניילן את המזרן והאוהל ולשלוח אותם בתור חבילה נפרדת.
הגענו לקניה, התיקים הגיעו בלי בעיה, אבל אחרי המתנה די ארוכה התברר שהמזרן והאוהל לא מתכוונים להגיע. תלונה בשדה התעופה, והבטחה חגיגית שזה יגיע בטיסה למחרת גרמו לנו להיות מלאי תקווה. למחרת התקשרנו, והתברר שזה לא הגיע, וכנ"ל בשיחות הטלפון שהיו כל יום במהלך השבוע לאחר מכן. אחרי שבוע הגענו פיזית למשרד של החברה בניירובי, ואחרי קשיים מרובים הצליחו להתקשר למשרדים באדיס אבבה, המקום בו נעלמו הדברים. אז התחוללה תפנית מעניינת בעלילה - נמצא תיק עם המדבקה של הדברים האבודים, אבל המדבקה הייתה מחוברת למזוודה של מישהו אחר בכלל. הנחנו שהדברים שלנו מחוברים למדבקה של בעל המזוודה, אבל מאחר והוא לא בא לחפש את המזוודה שלו, לא הייתה דרך למצוא אותו או לאמת את ההשערה.
בשלב הזה התייאשנו מהדברים, וכבר התחלנו לתכנן את התביעה לביטוח ואיך לחלק את הכסף. שבוע אחר כך טסנו חזרה מקניה לאתיופיה, ויותר מתוך שעמום מאשר כל דבר אחר הלכנו בפעם האחרונה למשרדים של החברה. חיכינו במשך חצי שעה, ואז בחור נחמד מאוד הסביר לנו שאם תוך שבועיים הוא לא כותב לנו מייל, זה אומר שהדברים באמת באיבוד ואפשר לתבוע את הביטוח. עשינו צ'ק אין, קנינו בקבוק וויסקי במחיר מגוחך למדי, ואז, חצי שעה לפני ההמראה ובאופן בלתי צפוי בעליל, בא פקיד מחברת התעופה ואמר לנו שהדברים האבודים נמצאו, והם מחכים לנו באתיופיה.
פה לא נגמרה הסגה: באתיופיה התברר שהדברים על מטוס שעומד להמריא לקניה, אז היה צריך להוריד את הדברים מהמטוס. אז התגלה מכשול חדש: הדברים היו בצד של מי שטס לחו"ל, ואנחנו היינו בצד של מי שנכנס, ולא נתנו לנו לעבור. בסוף קצין אחד הסכים להעביר את הדברים משם לפה, ועלינו לטיסה, עייפים אך מרוצים, וחובקים את המזרן והאוהל כל הטיסה עד לנחיתה בשלום בישראל.
כל מי שנתקלנו בו היה נחמד מאוד, בהנחה שהם הבינו את האנגלית שלנו, מהבחינה הזו אין תלונות. מה שכן, זו הייתה חוויה אנתרופולוגית מעניינת, ואפשרות להיזכר בתקופה שבה מחשבים לא היה דבר כה נפוץ, בניגוד בישראל המודרנית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש