|
||||
|
||||
ע"פ תגובתך אין לי ברירה אלא להסיק שתגובתי היתה בלתי מובנת משהו. לא כדאי להכנס לדיון מפורט בענייני מלחמת האזרחים האמריקנית. אסתפק בזאת: לא טענתי שתומכי עבדות הצביעו בעד לינקולן (למעשה לינקולן נבחר רק משום שהדמוקרטים התפלגו לצפוניים ודרומיים). טענה זו ודומות הן מסוג "מה היה אילו". רציתי להציע שרבים מאלו שהצביעו עבור לינקולן היו מצביעים נגד ביטול העבדות. יתר על כן גם לינקולן היה עושה זאת ע"פ הציטוט המפורסם שלו. טענתי היא שבחירת לינקולן מדגימה את התפקוד הנכון של הדמוקרטיה. הבוחר בוחר את האישיות שתנהיג אותו יותר מאשר את העמדות, פרטי המצע וההבטחות של המועמדים. לינקולן לא נבחר על מצע של ביטול אוניברסלי של העבדות. הנסיבות של מלחמת האזרחים הם שהובילו אותו להכרזת השחרור של 1864. לא הוא ולא בוחריו יכלו לדעת ב-1860 שכך תתגלגל שאלת העבדות. מי שטוען שעל הבוחר לבחור מדיניות ודרך ולא מנהיג, אינו אומר שהבוחר הוא חכם. הוא אומר שהבוחר ניחן בחוש נבואה. פתרונות, אידיאולוגיות ומהלכים מועילים משתנים ומתעדכנים ללא הרף בכורח הנסיבות המשתנות. מי שפחות משתנים הם האנשים שהם נושאי ונשואי המהלכים האלו. גם העדפתו של הבוחר לאידיאולוגיה או בחירותות מוסריות כלשהן צריכה לקבל את ביטוייה המלא באמצעות בחירתו של המועמד התואם ביותר את העמדות האלו ולאו דוקא באמצעות חוקים, שבועות וחרמות הכובלים את הנבחר לסלע התקוות וההבטחות של אתמול. טענתי היא בהחלט שבבחירות אפשר להעביר מה שלא יעבור במשאלי עם (ע"ע אובמה ורפורמת הבריאות). הסיבה היא פשוטה: בוחר יכול להיות גם בעד ביטול המיסים וגם בעד הגדלת הקצבאות, גם בעד סיפוח כמה מיליוני מוסלמים וגם בעד מדינה יהודית. אקט הבחירה, לעומת זאת מחייב אותו לבחור מנהיגות אחת ומפלגה אחת. שלא בטובתו הוא נאלץ לשקלל את הרצונות הסותרים שלו ולבחור את נבחריו ע"פ סה"כ מאוויו ותקוותיו. אילו האיחוד האירופי היה קם ע"פ משאלי עם הוא לא היה קם. מה שאנו רואים היום (שאינו יותר מאשר התחלה זהירה וחששנית של מנגנון כלל אירופי) קם אך ורק משום שהבירוקראטים של בריסל התחכמו והקימו (ליתר דיוק מקימים) את המוסדות שלהם, עקב בצד אגודל, בצעדים מיקרוסקופיים המקפידים להצטנע ולהמלט מזרקורי המחלוקות ודעת הקהל. תהליך הקמת ואישרור הארגון, פוצל לעשרות ומאות החלטות בירוקראטיות שיוגשו לבחירתו של הבוחר במנות קטנטנות ורק כאשר יהיה להן סיכוי טוב לעבור ובכל מקרה החלטה שלילית לא תהיה בלתי הפיכה. אילו הברונים הפרנקופונים מבריסל היו טועים להגיש את חלומותיהם ותכניותיהם לציבור בשיטה השוויצרית, הם היו מקבלים את מה שהאיחוד האירופי מקבל כבר 25 שנה במשאלי העם בשוויץ. "הציבור לא כל כך מטומטם שהוא לא מסוגל לקשר בין פתק למפלגה לבין המדיניות אותה היא תוביל." דוקא בגלל שיש קשר זוהי הבחירה שיש לציבור. יחד עם זאת אין משמעות הדבר שמי שמוליך ומבצע את המדיניות היא דעת הקהל או התקשורת ולא המנהיגות. נסה נא לחשוב על צבא בו החיילים לוקים בשגעון גדלות ומתנהגים כאילו כל אחד מהם נושא את שרביט הפילדמרשל בציקלונו. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך מתוצאות משאל העם במיזורי אתה יכול להסיק משהו על תוצאות של משאל עם תיאורטי במיין.בהתחשב שתוצאות הבחירות במיזורי ובעובדה שהכלכלה של מיזורי נשענה על העבדות (להבדיל מזו של מיין) ובעובדה שבמשאל העם במיזורי לא ממש הצביעו העבדים עצמם אין שום דבר מפתיע בתוצאות משאל העם שם, לא פחות מתוצאות של משאל עם על גורלו של גוש קטיף שהיה מתנהל באלי סיני. במילים אחרות: העובדה שביטול העבדות לא עבר במשאל עם במיזורי לא תומך בטענה שלך בשום צורה שהיא. הבוחר לא ניחן בחוש נבואה, ולכן אנחנו בוחרים מנהיגים שיקבלו החלטות דחופות במקומינו. אבל כשמדובר בהחלטה שיש זמן לדון בה (הסכם שלום קונקרטי, הצטרפות לאיחוד האירופי, ליגליזציה של הימורים, מעבר לנהיגה בצד שמאל...) אין שום צורך בחוש נבואי, אפשר לשאול את העם ולקבל תשובה קונקרטית. אף אחד לא מציע להעמיד את סעיפי התקציב למשאל עם, הטיעון של רצונות סותרים לא ממש עומד מול סוג השאלות שעומדות למשאל עם. הצטרפות לאיחוד האירופי אושרה על ידי משאל עם ברוב החברות (מלבד אלה בהן משאל עם אינו חוקתי). שוויץ אמנם לא בחרה לא להצטרף לאיחוד האירופי (במשאל עם אחד ולא "במשך 25 שנה") אבל כן בחרה לחתום על "אמנת שנגן" במשאל עם. אני מנסה לחשוב על זה.... קוראים לזה "שלטון העם", דמוקרטיה. ולי זה נשמע הרבה יותר טוב מכל החלופות. |
|
||||
|
||||
ליגליזציה של ההימורים? ליגליזציה של הזנות? נראה לי ששניהם כוללים תחומים אפורים מהותיים למדי. לא שאלות פשוטות של "כן" ו"לא". |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מצדד בדרך של הקמת איחוד אירופאי על ידי ביורוקרטים עקב בצד אגודל ולא בהכרעה במשאל עם. מה יותר טוב ויותר נכון לתושבי המדינות השונות באירופה? יש מדינות שהאיחוד אינו טוב להן ואולי משאל עם היה מביא תוצאות טובות יותר. |
|
||||
|
||||
אני מניח שמדינות שהאיחוד לא יהיה להן "טוב" (רוצה לומר בשורה התחתונה) לא יהיו שם לאורך זמן. אני פשוט טוען שלא כל הכרעה מדינית (גם אם היא מרכזית) צריכה להתאשר במשאל עם. נסה אתה לשכנע את תושבי דרום ארה"ב של המאה ה-19 או את הלבנים של דרא"פ במאה ה-20 שמשטר עבדים אינו "טוב" להם. אפילו אותי אני לא בטוח שתצליח לשכנע בכך. |
|
||||
|
||||
בוא נקח מדינה מאד דרומית: דרום קרוליינה. "נסה אתה לשכנע את תושבי דרום ארה"ב של המאה ה-19 ...". אם היו עורכים משאל בין כל תושבי דרום קרוליינה, היו מצביעים נגד העבדות.מתוך הויקיפדיה:The five largest ancestry groups in South Carolina are African American (29.5%), American (13.9%), English (8.4%), German (8.4%) and Irish (7.9%). For most of South Carolina's history, African slaves, and then their descendants, made up a majority of the state's population. Whites became a majority in the early 20th century, when tens of thousands of blacks moved north in the Great migration אני מניח שאם יעלה הרעיון להתייחס במשאל עם לכל השטחים, תהיה התייחסות דומה לפלסטינאים-התעלמות מזכותם לקבוע את גורלם. |
|
||||
|
||||
טוב, הבעיה היא שבערך 95.2% מתוך אותם 29.5% אפרו-אמריקנים של דרום-קרוליינה היו מתנגדים לשחרור העבדים הלבנים שלהם, אילו היו להם כאלו. והפלשתינאים יצביעו על הגדרה עצמית ליהודים בדיוק כפי שהיהודים מצביעים על הגדרה עצמית לפלשתינאים. הדרך היחידה להסדר ישראלי פלשתינאי היא ע"י הסכם פוליטי בין הנהגות פוליטיות, כל שאר הבצלם וגדעון לוי והדודות במחסומים הם בוקי-סריקי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך שהדרך היחידה להסדר ישראלי פלשתינאי היא ע''י הסכם פוליטי בין הנהגות פוליטיות, אני לא מסכים אתך שכל שאר הבצלם וגדעון לוי והדודות במחסומים הם בוקי-סריקי. תפקידם (או אם תרצה - מטרתם) היא לדרבן את ההנהגה הפוליטית להגיע להסדר. |
|
||||
|
||||
הצדדים מוכנים להתחיל לחשוב על הגעה להסדר פוליטי משום שכל אחד מהצדדים משתמש באלימות. יהודים וערבים (כמו שאר בני האדם) מבינים רק כוח. ללא ההתנגדות והפיגועים, הישראלים היו מגשימים את חזון ארץ ישראל השלמה בלי לחשוב פעמים ובלי להתרשם מדיבורי צדק של גדעון לוי וחברים. ללא צבא הגנה לישראל, הערבים מזמן היו זורקים אותנו לים. בצלם, גדעון לוי והדודות הם בוקי-סריקי. פתרון שתי המדינות (אם וכאשר יתממש) הוא תוצאה של שפיכת דם הדדית ולא של ערכים לטולרנטיות או של שירי שלום בכיכר. |
|
||||
|
||||
אני בן אדם (ואפילו יהודי) ואני מבין עוד דברים חוץ מכח. יש לי תחושה שמבוססת על הכרות עם בני אדם (יהודים, ערבים, ואפילו כאלה שהם סתם גויים) שאני לא היחיד. |
|
||||
|
||||
לאחר הכיבוש ב-67, אתה באמת מאמין שעם ישראל היה מגיע למסקנה שיש לחלק את הארץ ביננו לבינם, מנימוקי צדק וכבוד הדדי, גם אם תושבי השטחים היו רק מבקשים מאיתנו יפה? אני בספק. נאהב את זה או לא, יחסים בין גופים פוליטיים (בעיקר בין מדינות, אבל לא רק) מוגדרים בעיקר ע"י גודל התותח והיכולת להזיק זה לזה. אם נגיע להסכם קבע עם השכנים שלנו, זה לא יהיה על בסיס אהבת האחר או שירי שלום, אלא על בסיס דאגה לעצמנו ולשלומנו. |
|
||||
|
||||
כידוע, שבוע לאחר המלחמה ממשלת ישאל החליטה פה אחד (כולל שרי גח''ל) על הסכמה עקרונית לנסיגה מהשטחים תמורת הסכם שלום. אז, כן, אלמלא ועידת חרטום אני מאמין שזה מה שהיה קורה. עם כל הכבוד לציניות, יחסים בין גופים פוליטיים נקבעים גם על פי עקרונות, ערכים ודתות, ולא רק על פי גודלו של התותח. כך היה עם ההחלטה של בריטניה לא להכנס להסכם עם הנאצים, כך היה עם ההחלטה של ארה''ב לשחרר את דרום קוריאה, כך היה עם ההחלטה של סין לא לשחרר את צפון קוריאה, וכך גם היום במזרח התיכון מנסה החיזבאללה להלחם בישראל. |
|
||||
|
||||
אז את מפעל ההתנחלויות ואת הרעיונות המשיחיים על ארץ ישראל השלמה הערבים בעצם כפו עלינו? |
|
||||
|
||||
לא, אבל גם אליהם לא הגענו בגלל גודל התותח. |
|
||||
|
||||
הטענה היתה ש(חלק מ)הציבור התרחק מהם בעקבות האלימות שהפעיל הצד השני. |
|
||||
|
||||
לא. הטענה (לפחות זאת עליה עניתי) היתה ש"יהודים וערבים (כמו שאר בני האדם) מבינים רק כוח". תגובה 557727 |
|
||||
|
||||
צודק. בלבול בפתילים. ואם נסייג את "מבינים רק כוח" ל"מבינים גם כוח"? אני חושב שסביר להגיד שלהתנגדות האלימה של הפלסטינאים היה משקל לא מועט בעיצוב דעת הקהל בישראל, כנגד רעיון א"י השלמה וכנגד מפעל ההתנחלויות. הטענה שהישראלים היו מראים נכונות לחלק את הארץ ולוותר על חלום ארץ ישראל השלמה מתוך טוב ליבם נראת לי כמו טענה לא טריביאלית, בלשון המעטה. |
|
||||
|
||||
אין ספק. אבל אם נשנה את ה''רק'' ל''גם'' אז המסקנה (''בצלם, גדעון לוי והדודות הם בוקי-סריקי'') תשתנה. |
|
||||
|
||||
כדאי לקרוא את החלטות ועידת חרטום. אין שם רק לאוים. תחילת ההתנחלויות קדמו לועידת חרטום-לא שהן הובילו להחלטותיה.מרום גולן הוקם באמצע יולי 67. |
|
||||
|
||||
טוב שיש מרום גולן... כי כידוע עד שהוקם מרום גולן ניהלו מדינות ערב מדיניות של רדיפת שלום עם ישראל. אין שם רק לאווים. בסעיף הראשון,למשל, נאמר ''לא לשלום עם ישראל''. חוץ מה''לא'' יש שם גם ''שלום עם ישראל''. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה להתווכח איתי כאילו שאני בא לומר שהחלטות ועידת חרטום היו הצעת שלום. מה שאני רוצה לומר שבחרטום לא היו רק הלאוים; היו החלטות להשתמש באמצעים דיפלומטיים ולא רק התרכזות באמצעי היחיד של המלחמה. אנחנו התחברנו ללאווים ברצון רב כי בספטמבר ואילך כבר הממשלה נסוגה מהנכונות להחזיר את כל השטחים תמורת שלום. |
|
||||
|
||||
עכשיו חסר רק להסביר איך ישראל בעצם ניסחה את החלטות ועידת חרטום, ואיך כשקוראים בגימטריה ודילוגים מסתבר שבועידת חרטום נאמר ''כולנו מאוד רוצים שלום אם ישראל רק תסכים'', ואז נהיה מבסוטים חלאס. |
|
||||
|
||||
ידעתי שתתגלגל לשם. "אתה מנסה להתווכח איתי כאילו שאני בא לומר שהחלטות ועידת חרטום היו הצעת שלום". זה מה שכתבתי. החלטות ועידת חרטום לא היו הצעות שלום. לא היו הצעות שלום. אם היינו מציעים לפנות את השטחים תמורת שלום אבל שצריך לדבר על זה, האם היינו נענים בסרוב מחלט? אינני יודע וגם אינני בטוח. |
|
||||
|
||||
אם היו מציעים לך משרה מכובדת תמורת בגידה בעקרונותיך והפללת חברים קרובים בפשעים שלא ביצעו, האם היית מסרב סירוב מוחלט? אינני יודע וגם אינני בטוח. בקיצור, אם אינך יודע וגם אינך בטוח, למה אתה מנסה? |
|
||||
|
||||
אחרי 67 לא היו בעיות מהותיות מול הערבים בשטחים. למעשה הרעיון של הישגים משמעותיים מהתקוממות עממית נדחה בבוז ע"י מנהיגי מדינות ערב כלא סביר. תהליך השלום החל בעיקר ממניעים שאינם קשורים בהפעלת כוח מהצד השני. בהמשך לכיבוש, ערביי 67 התעשרו (רמת עושר שהם טרם חזרו אליה), חל שיפור בזכויותיהם ובניהול העצמי שלהם וכד'. אם לא היינו מביאים את ערפאת (ימ"ש), והתהליך היה מנוהל מהצד שלהם ע"י גורם מתון, או לא מנוהל כלל, אז דעת הקהל בארץ, שלא ראתה בהם איום (בשנות התשעים), היתה נוחה לאפשר להם אוטונומיה כלכלית ופוליטית מלאה, כאשר זו באה במשולב עם הגבולות הפתוחים שהיו בינינו עד תוצרי אוסלו. הם היו משגשגים לצידנו בלי בעיות מיוחדות ותוך שפע כלכלי (סביר להניח שעם מגבלות על הזכות להחזיק צבא סדיר, אבל לא מעבר לכך) רק מכוח האינרציה של התהליך ומבלי להפעיל שום מחאה שחורגת מהפגנות לא-אלימות. הם גם היו יכולים (ועדיין יכולים, אם כי ההשלכות שונות) להכריז על מדינה בכל שלב בתהליך, ולקבל את חופש כלכלי ופוליטי מלא (שוב, לא צבאי ותוך שמירה על סיכסוך לא אלים לגבי חלק קטן מהשטח). למעשה הדחיפות של תהליך השלום, בנוסף להחלטה האומללה לכפות עליהם דיקטטור אכזר, גרמה לדירדור הקשה. אם הם היו עשירים יותר (עניין של זמן) או מקבלים הנהגה סבירה יותר, הם לא היו רצים להתפוצץ. |
|
||||
|
||||
אולי היה משהו בדבריך אם לא היו התהליכים שיזמנו וקידמנו בשטחים. כוונתי למפעל ההתנחלויות.אתה מניח בטעות שאם לא היינו מביאים את ערפאת, הם היו מקבלים את התהליכים הללו. גם אתה במקומם לא היית מקבל את התהליכים הללו והיית מתקומם נגדם-גם בלי להיות ערפאת. |
|
||||
|
||||
נרטיב סימפטי. אני זוכר איזה רעיון יפה על ארץ ישראל השלמה. רעיון אישי שלנו, שהיה מקובל על רוב הציבור ועל כמעט כל ממשלה שהיתה בישראל (ראה ערך התנחלויות). ההיה כל זה רק חלום? התנערות (חלק מ)הציבור מהרעיון הזה לא הגיעה בעקבות הכרה עמוקה בזכויות אדם. ההתנערות הזו הגיעה בעקבות זריקת אבנים, דם, דקירות, ירי ופיצוצים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם ההתנערות הזו לא הייתה יכול להגיע גם בעקבות דברים אחרים, שאינם כוללים שימוש בכח (למשל מחאה בלתי-אלימה. כיום אנחנו רואים שלמדינת ישראל הרבה יותר קשה להתמודד עם מחאה כזו מאשר עם מחאה אלימה, ואני חושב שהרבה מטיעוני הנגד של הימין היו נחלשים מאוד). |
|
||||
|
||||
"כיום אנחנו רואים" מתי? אתה מתכוון למשט הטורקי? |
|
||||
|
||||
המשט הטורקי היה אלים (במקרה אחד מתוך שישה) רק אחרי שהותקף במים בינלאומיים. לא שזה משנה. אני דיברתי על ההפגנות הבלתי-אלימות ברחבי הגדה, אלו שצה"ל מנסה נואשות להפוך לאלימות, וכשזה לא עובד, הוא עוצר את מוביליהן בכל מקרה, וכשזה לא מספיק, הוא דורש <קישור להשאיר אותם במעצר http://972mag.com/israeli-prosecution-petitions-to-e... גם אחרי שריצו את עונשם, כי הפגנות בלתי-אלימות זה כל כך מסוכן. אבל מי שעוצם את עיניו לא יראה כלום. |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני נותן לנערים לשחק לפני בוויכוח זה. אבל מול טענה שקרית לא יכולתי להחשות. כמי שחבר בצוות הכוננות בישוב בשומרון, אני יכול להעיד מכלי ראשון על האלימות שמפעילים הערבים על המתיישבים היהודים באותם ההפגנות. אלא אם כן זריקת אבנים הצתת מבנה מבודד (של יהודים כמובן) ושרפת כרמים אינם אלימות. למען הסר ספק המקרים המנויים לעיל קרו במהלך ובחסות אותם הפגנות. ייתכן שבגולה הקנדית הדברים נראים אחרת, אבל אצלנו בפרובינציה אלימות כוללת דברים נוספים מלבד ירי. (לגבי הקישור, הוא לא עובד אצלי..) |
|
||||
|
||||
והאלימות הזאת לא התחילה לאחר אינספור פרובוקציות מצידכם? |
|
||||
|
||||
תתפלא אבל ממש לא. אגב, האנטישמיות נגדכם לא התחילה אחרי שהשתלטתם על העולם? |
|
||||
|
||||
אז על מה בדיוק ההפגנות? על זה שטוב להם שם? |
|
||||
|
||||
ההפגנות הם בגלל שלא רוצים אותנו שם ואנחנו, כמה מוזר, דווקא כן רוצים להיות שם. אתה יודע, ארץ אבותינו וכאלה.. אפשר לקרוא לזה אנטי-כיבוש ואפשר גם לכנות את זה יודן ריין. |
|
||||
|
||||
ואולי גם לזה שצעדיהם מוגבלים, הם מושפלים במחסומים, סובלים הטרדות ממתנחלים וכוחות הביטחון וחסרי אפשרות להתפתח בעוד מסביבם עולות ופורחות ההתנחלויות. אני הייתי קורא לזה אפרטהייד. והיסטוריה היא לא רק מה שקרה בעבר אלא גם מה שאמור להתפתח היום. |
|
||||
|
||||
אם לא היה נאמר ''מוטרדים במחסומים'' למרות שגם זה קורה אבל לעתים נדירות, הייתי חושב שאתה מדבר עלינו. אכן צעדינו מוגבלים, אנו סובלים מהטרדות מכוחות הביטחון, אנחנו בהחלט חסרי אפשרות להתפתח (עיין ערך ''הקפאה'') והכפרים הערבים מסבבינו עולים כפורחים. ההיסטוריה מסבירה מה אנחנו עושים שם ולמה לפי הצדק ה''היסטורי'' אמורים להתפתח שם גם ישובים יהודיים. אם אתה מקבל את דרישות הערבים לשטח נקי מיהודים אתה נותן ידך לאי-צדק ואתה מצדיק טענות אנטישמיות. מדוע כל כך קשה להאמין שמה שמניע את המלחמה בנו הוא גם שנאה טהורה. אני נותן לך את זכות המילה האחרונה, מאחר ועתותיי אינם בידי ואני מתקשה לנהל ויכוח וירטואלי, לכן ברשותך אחזור לעמדת המשקיף הדומם. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי בבלוג של יוסי, אבו רחמה הורשע בהסתה לאלימות. "המשיב הורשע בכך שהחל מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש יוני 2009 היה חבר בוועדת הגדר, ונטל חלק "בארגון תהלוכות נגד הגדר, איסוף האנשים והובלתם לגדר, תוך שהוא קורא להם להדוף את החיילים, לתקוף אותם, להשליך וליידות לעברם אבנים", כלשונה של השופטת הנכבדה קמא." |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה! רק עכשיו הבנתי מי האכיל את יוסי בשטויות האלה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם הרמיזה לגבי עוצמי העיניים כוונה אלי. אם כן, היא שגוייה לגמרי: אין לי ספק שיש מחאה פלסטינית בלתי אלימה, ואין לי ספק שהיא מדוכאת באמצעים של שלטון כיבוש. אבל בעיני, למדינת ישראל, לאזרחיה, ולכוחות הביטחון שלה, קל להתמודד מולה. בכל אופן, הרבה יותר קל מן ההתמודדות מול פיצוצי אוטובוסים או טילים או מארבי ירי או שבי חיילים. טענתך כאילו "למדינת ישראל הרבה יותר קשה להתמודד עם מחאה כזו" שגוייה בעיני, או לפחות דורשת ביסוס. ובוודאי ש"כיום אנחנו רואים" מופרך. |
|
||||
|
||||
מה קדם למה ? בשנת 66 בוטל הממשל הצבאי על ערביי ישראל. הסכמי קמפ-דויד (1978), בחתימת ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, קראו לאוטונומיה ברצועה ובגדה. ב81 הוקם הממשל האזרחי, שלמרות שלא החליף את הצבא, בא מתוך הבנה של הצורך לקדם את הכלכלה של ערביי 67. 87-91 היו שנות האינתיפאדה. בסופה התחילה ועידת מדריד (ללא תוצאות) ורק שנתים-שלוש מאוחר יותר, עם עליית רבין לשלטון, החל תהליך מתן האוטונומיה לערביי 67 (ומייד לאחר וכתוצאה מכך, גל טרור). |
|
||||
|
||||
ביטול הממשל הצבאי ב-66' היה סמלי יותר מאשר מעשי. מעשית, רוב המגבלות שהושתו על הערבים בוטלו בעשור שקדם לביטול ה"רשמי", בעוד שהפיקוח על פעולותיהם של הערבים נמשך באמצעות השב"כ ובדרכים סמויות (ויעילות יותר) עוד שנים רבות אחרי הביטול (פיקוח השב"כ על העסקת מורים בבתי ספר ממלכתיים במגזר הערבי בוטל רק ב-2006, לדוגמא). סתם, משהו שאני עובד עליו בימים אלו אז חשבתי לציין. בגין, אגב, נאם בגנות הממשל הצבאי הרבה לפני ביטולו. אבל הוא גם נאם בגנות פקודות מצב החירום בישראל, אבל לא עשה שום דבר בנידון כשהפך לראש ממשלה. |
|
||||
|
||||
לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, חקירת עצורים פלסטינים העלתה שהסיבות למהומות היו (לפי סדר יורד): 1. היעדר מקורות פרנסה מתאימים. 2. המיסים הכבדים. 3. הניצול של הפלסטינים לעבודות בזויות. 4. לחצים בטחוניים (סריקות, מעצרים, דחיית בקשות לאיחוד משפחות). 5. הכבדת ידו של המימשל האזרחי בעניני יום-יום. 6. הפחד מן המתנחלים והכעס על העונשים האפסיים שנפסקו לאלה מהם שפגעו בערבים. 7. הענין המדיני. (הנתונים לקוחים מסיפרם של זאב שיף ואהוד יערי, אינתיפאדה.) מתוך אותו ספר: "עשרות-אלפי הפלסטינים, שמצאו פרנסה בישראל, ומאות האלפים, שחיו תחת הדיכוי הכלכלי בשטחים, הפכו במשך השנים לפרולטריון הזועם של ישראל; פרולטריון שהוא גם זר וגם ישראלי, בהיותו נתון לשלטונה של ישראל; פרולטריון, שאינו רואה כל מוצא ממצבו החמור אלא במהפך מדיני לאומי. בקצרה: השיטה הכלכלית בישראל היתה לגורם מאיץ ראשון במעלה לתהליך ההקצנה בשורות הפלסטינים ולאחד הנפצים של האינתיפאדה." מי שטוען שהיה לפלסטינים טוב תחת שלטון ישראל או היה יכול להיות טוב, אינו יודע מה הוא סח. |
|
||||
|
||||
אתה מוכיח את הנקודה שלי. האינתיפאדה הראשונה1 באה על רקע רצון לשיפור כלכלי נוסף. זו מחאה שאולי נראתה לנו אז כחריפה, אבל מתגמדת אפילו מול הפגנות כנגד גלובליזציה בעולם המערבי, שלא לדבר על מהומות המוסלמים בצרפת. לא רצון מדיני, לא שאיפה פוליטית לעצמאות. רצון להתקבל כשווים יותר בחברה שלנו, או לפתח לתלות מוקטנת. ערבי מעזה לא רואה עד כמה הוא חי יותר טוב מקרובו בסוריה, הוא כן רואה כמה ערביי 48 חיים טוב יותר, על אחת כמה וכמה היהודים. במקום לשפר את מצבם הכלכלי, אולי לתמוך קצת יותר בצמיחה ארוכת הטווח שלהם (מוסדות השכלה למשל), הבאנו להם דיקטטור שהלך לכיוון המדיני, עורר בהם זעם לאומני (ואין כלי מסוכן בידיו של מנוול כזה מהשליטה בחינוך) והפך את סדר העדיפויות (לפחות המוצהר, אולי רק המוצהר) של העם. ד"א, גם האינתיפאדה הראשונה באה על רקע ההכרה שלהם בזכויות האדם שאנו "נותנים" להם. לא עוד פחד עיוור מהחייל הישראלי הנורא, אלא הבנה ברורה שידוי אבנים, לעיתים קרובות סמלי, לא יגרום לצהל לשטח את העיר ולא לחיילים מולם לפתוח באש על ההמון. 1 אותם אירועי מחאה חצי-אלימים, זכור לי עוד אותו נשק שנפל והוחזר. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אולי קצת הגזמתי עם ה''חצי-אלימים''. אלימים למדי, אם כי לא בסקאלה של מה שה''שלום'' הביא. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס את כל העניין. המערכת הכלכלית של עובדים שחורים פלסטינים ואדונים ישראלים (בנוסף להתעמרות המתנחלים, המימשל האזרחי וכוחות הביטחון) הביאה לתיסכול והתמרמרות ולא יכלה לשרוד והמוצא היחיד הנראה לעין היה היפרדות מדינית. אין קשר לטיבו של ערפאת או למצב ערבים במדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
תגובתי היתה קצת חסרת סבלנות והרבה מתלהמת, אבל היא מבטאת את השורה המסכמת של עמדתי: כאשר אני משערך מהו האפקט הכולל של "הבצלם וגדעון לוי והדודות במחסומים" אני מגיע לתוצאה הבאה - כל הדברים האלו מאפשרים לחלק מסויים בחברה הישראלית, המוטרד מדברים כאלו, לומר לעצמו שבעצם המצב לא כל כך גרוע ואנו לפחות פטורים מן התופעות הנוראות ביותר הנילוות לכל שלטון כיבוש כמו מרכבה אחרי הסוסים. אנשים טובים ורבים אומרים לעצמם שלפחות יש עדיין בשטחים הכבושים שלטון חוק כלשהו השומר איכשהו גם על זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים הנכבשים, ושלטון חוק כלשהו ולו יהא זה חוק הכיבוש עדיף על פני העדר חוק בכלל. המצב לדעתי אינו כזה. השטחים המוחזקים הם שטח הפקר שבו לא שולט שום חוק מלבד חוק הקלאצ'ניקוב. אין שם ולא יתכן שם שום שלטון חוק מפני שאיש שם אינו מעוניין בחוק הזה. צה"ל ויתר כוחות הביטחון של ישראל אינם קיימים כדי להגן על שלומם של מקומיים פלשתינאים מפני אזרחים ישראליים ושום נסיון להפעילם בכגון זה לא יעלה יפה לאורך זמן. להבנתי פעילות בצלם וכדומה, יותר מעכבים מאשר מקדמים את ההתפכחות של רבים בחברה הישראלית מאשליית הכיבוש הנאור. במקום להעמיד פנים, כאילו כל מיני הטרדות והתעללויות שעוברים הפלשתינאים במחסומים הם הפרות של איזשהו חוק או אתיקה הומאניסטית אוניברסלית, מוטב שאנשים יפנו את תשומת ליבם לתחום הפוליטי ויתמכו בגורמים פוליטיים המקדמים חלוקה והתנתקות ולא ירתמו עצמם לעגלתם של אנשים שלעולם אינך יכול להבחין אצלם בין חמלה ואמפטיה אנושית לבין יצר התבלטות ורדיפת כותרות. |
|
||||
|
||||
איך הגעת למסקנה שצה"ל מגן על הפלסטינים מפני המתנחלים? במשך כל השנים הצבא עמד בצד כשהמתנחלים התנכלו לפלסטינים ותלונות של פלסטינים למימשל הצבאי או האזרחי נדחו או נקברו בערימות של ניירת. |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו אני שלא אמרת את זה. בשביל זה צריך את בצלם ודומיו. השלום לא יגיע כל כך מהר למרות שהוא מעבר לפינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |