|
||||
|
||||
נרטיב סימפטי. אני זוכר איזה רעיון יפה על ארץ ישראל השלמה. רעיון אישי שלנו, שהיה מקובל על רוב הציבור ועל כמעט כל ממשלה שהיתה בישראל (ראה ערך התנחלויות). ההיה כל זה רק חלום? התנערות (חלק מ)הציבור מהרעיון הזה לא הגיעה בעקבות הכרה עמוקה בזכויות אדם. ההתנערות הזו הגיעה בעקבות זריקת אבנים, דם, דקירות, ירי ופיצוצים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם ההתנערות הזו לא הייתה יכול להגיע גם בעקבות דברים אחרים, שאינם כוללים שימוש בכח (למשל מחאה בלתי-אלימה. כיום אנחנו רואים שלמדינת ישראל הרבה יותר קשה להתמודד עם מחאה כזו מאשר עם מחאה אלימה, ואני חושב שהרבה מטיעוני הנגד של הימין היו נחלשים מאוד). |
|
||||
|
||||
"כיום אנחנו רואים" מתי? אתה מתכוון למשט הטורקי? |
|
||||
|
||||
המשט הטורקי היה אלים (במקרה אחד מתוך שישה) רק אחרי שהותקף במים בינלאומיים. לא שזה משנה. אני דיברתי על ההפגנות הבלתי-אלימות ברחבי הגדה, אלו שצה"ל מנסה נואשות להפוך לאלימות, וכשזה לא עובד, הוא עוצר את מוביליהן בכל מקרה, וכשזה לא מספיק, הוא דורש <קישור להשאיר אותם במעצר http://972mag.com/israeli-prosecution-petitions-to-e... גם אחרי שריצו את עונשם, כי הפגנות בלתי-אלימות זה כל כך מסוכן. אבל מי שעוצם את עיניו לא יראה כלום. |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני נותן לנערים לשחק לפני בוויכוח זה. אבל מול טענה שקרית לא יכולתי להחשות. כמי שחבר בצוות הכוננות בישוב בשומרון, אני יכול להעיד מכלי ראשון על האלימות שמפעילים הערבים על המתיישבים היהודים באותם ההפגנות. אלא אם כן זריקת אבנים הצתת מבנה מבודד (של יהודים כמובן) ושרפת כרמים אינם אלימות. למען הסר ספק המקרים המנויים לעיל קרו במהלך ובחסות אותם הפגנות. ייתכן שבגולה הקנדית הדברים נראים אחרת, אבל אצלנו בפרובינציה אלימות כוללת דברים נוספים מלבד ירי. (לגבי הקישור, הוא לא עובד אצלי..) |
|
||||
|
||||
והאלימות הזאת לא התחילה לאחר אינספור פרובוקציות מצידכם? |
|
||||
|
||||
תתפלא אבל ממש לא. אגב, האנטישמיות נגדכם לא התחילה אחרי שהשתלטתם על העולם? |
|
||||
|
||||
אז על מה בדיוק ההפגנות? על זה שטוב להם שם? |
|
||||
|
||||
ההפגנות הם בגלל שלא רוצים אותנו שם ואנחנו, כמה מוזר, דווקא כן רוצים להיות שם. אתה יודע, ארץ אבותינו וכאלה.. אפשר לקרוא לזה אנטי-כיבוש ואפשר גם לכנות את זה יודן ריין. |
|
||||
|
||||
ואולי גם לזה שצעדיהם מוגבלים, הם מושפלים במחסומים, סובלים הטרדות ממתנחלים וכוחות הביטחון וחסרי אפשרות להתפתח בעוד מסביבם עולות ופורחות ההתנחלויות. אני הייתי קורא לזה אפרטהייד. והיסטוריה היא לא רק מה שקרה בעבר אלא גם מה שאמור להתפתח היום. |
|
||||
|
||||
אם לא היה נאמר ''מוטרדים במחסומים'' למרות שגם זה קורה אבל לעתים נדירות, הייתי חושב שאתה מדבר עלינו. אכן צעדינו מוגבלים, אנו סובלים מהטרדות מכוחות הביטחון, אנחנו בהחלט חסרי אפשרות להתפתח (עיין ערך ''הקפאה'') והכפרים הערבים מסבבינו עולים כפורחים. ההיסטוריה מסבירה מה אנחנו עושים שם ולמה לפי הצדק ה''היסטורי'' אמורים להתפתח שם גם ישובים יהודיים. אם אתה מקבל את דרישות הערבים לשטח נקי מיהודים אתה נותן ידך לאי-צדק ואתה מצדיק טענות אנטישמיות. מדוע כל כך קשה להאמין שמה שמניע את המלחמה בנו הוא גם שנאה טהורה. אני נותן לך את זכות המילה האחרונה, מאחר ועתותיי אינם בידי ואני מתקשה לנהל ויכוח וירטואלי, לכן ברשותך אחזור לעמדת המשקיף הדומם. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי בבלוג של יוסי, אבו רחמה הורשע בהסתה לאלימות. "המשיב הורשע בכך שהחל מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש יוני 2009 היה חבר בוועדת הגדר, ונטל חלק "בארגון תהלוכות נגד הגדר, איסוף האנשים והובלתם לגדר, תוך שהוא קורא להם להדוף את החיילים, לתקוף אותם, להשליך וליידות לעברם אבנים", כלשונה של השופטת הנכבדה קמא." |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה! רק עכשיו הבנתי מי האכיל את יוסי בשטויות האלה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם הרמיזה לגבי עוצמי העיניים כוונה אלי. אם כן, היא שגוייה לגמרי: אין לי ספק שיש מחאה פלסטינית בלתי אלימה, ואין לי ספק שהיא מדוכאת באמצעים של שלטון כיבוש. אבל בעיני, למדינת ישראל, לאזרחיה, ולכוחות הביטחון שלה, קל להתמודד מולה. בכל אופן, הרבה יותר קל מן ההתמודדות מול פיצוצי אוטובוסים או טילים או מארבי ירי או שבי חיילים. טענתך כאילו "למדינת ישראל הרבה יותר קשה להתמודד עם מחאה כזו" שגוייה בעיני, או לפחות דורשת ביסוס. ובוודאי ש"כיום אנחנו רואים" מופרך. |
|
||||
|
||||
מה קדם למה ? בשנת 66 בוטל הממשל הצבאי על ערביי ישראל. הסכמי קמפ-דויד (1978), בחתימת ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, קראו לאוטונומיה ברצועה ובגדה. ב81 הוקם הממשל האזרחי, שלמרות שלא החליף את הצבא, בא מתוך הבנה של הצורך לקדם את הכלכלה של ערביי 67. 87-91 היו שנות האינתיפאדה. בסופה התחילה ועידת מדריד (ללא תוצאות) ורק שנתים-שלוש מאוחר יותר, עם עליית רבין לשלטון, החל תהליך מתן האוטונומיה לערביי 67 (ומייד לאחר וכתוצאה מכך, גל טרור). |
|
||||
|
||||
ביטול הממשל הצבאי ב-66' היה סמלי יותר מאשר מעשי. מעשית, רוב המגבלות שהושתו על הערבים בוטלו בעשור שקדם לביטול ה"רשמי", בעוד שהפיקוח על פעולותיהם של הערבים נמשך באמצעות השב"כ ובדרכים סמויות (ויעילות יותר) עוד שנים רבות אחרי הביטול (פיקוח השב"כ על העסקת מורים בבתי ספר ממלכתיים במגזר הערבי בוטל רק ב-2006, לדוגמא). סתם, משהו שאני עובד עליו בימים אלו אז חשבתי לציין. בגין, אגב, נאם בגנות הממשל הצבאי הרבה לפני ביטולו. אבל הוא גם נאם בגנות פקודות מצב החירום בישראל, אבל לא עשה שום דבר בנידון כשהפך לראש ממשלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |