 |
|
 |
||
|
||||
 |
עמדתי היא שבמקרה הספציפי המחיר הנדרש מצדיק את התמורה. היינו צריכים לעמוד על המקח לפני חמש שנים, כשהמחיר היה נמוך יותר, ולהגיע במהירות להסכם. זהו כלל ברזל בעסקאות חילופי שבויים. בינתיים המחיר עלה גם כי הפולמוס התלהט והמחיר הפוליטי הפנימי עלה. נחוץ ראש ממשלה בעל אומץ שאין לביבי (ובוודאי שלא היה לא.א.) כדי לשלם עכשיו את המחיר הפוליטי. מנגד גם התמורה עלתה כי אין דין בחור שיושב בכלא חצי שנה כדין בחור שיושב בכלא חמש שנים. גלעד בבור כבר חמש שנים ובכל רגע שחרורו דחוף יותר. בכל שנה אנחנו הורגים אותו יותר, אם אתה מבין את הכוונה, וככל שהשנים חולפות העתיד נראה חסר סיכוי. גלעד עשוי להשתחרר בעוד 20 שנה ואז מה עשינו, חיכינו וחיכינו והוצאנו איש זקן? הוא עשוי לא להשתחרר בכלל. פשוט אין לנו שום ברירה. -אזהרת סרקזם קיצוני- כמובן, אם 'מר שליט הצעיר', כפי שקונשטוק מכנה אותו, היה מואיל לעשות לנו טובה ולשחרר אותנו מעולו הכל היו מודים לו. -סוף אזהרה- אנחנו צריכים לעמוד על המקח בדברים שאפשר להתמקח עליהם כמו הגלייה, מועד שחרור מאוחר יותר, או רעיונות יצירתיים אחרים ממוחם של אנשים חכמים. אנחנו גם יודעים לרדוף את האנשים האלה אחרי שחרורם. ---------- מעולם לא אמרתי "בכל מחיר". כמו שאמרת, ברור שיש מחירים שלא אשלם. כשמישהו אומר "בכל מחיר" זוהי תשובת התרסה לממרה הריקה "לא בכל מחיר". הדקות נופלת על אוזניים ערלות (לא שלך). אני חוזרת ואומרת שהמימרה ריקה. אתה יודע מה - היא התרוקנה. אם בתחילה אפשר היה להבין אותה כדיבורים של משא ומתן, אחרי חמש שנים של כלום, אפילו לא משא ומתן חוץ מהבזקים פה ושם אחרי שמשפחת שליט מקימה קול זעקה, אחרי הכשלה פעם אחר פעם של המו"ם, המימרה התגלתה במערומיה הריקים. צריך להביט למציאות בעיניים - ביבי לא רוצה לשחרר את גלעד. הוא לא מסוגל נפשית ופוליטית. נכון שזה לא קשור, אבל מה לעשות, לבטן מחשבות משלה והיא מתהפכת כשהבן היקר שלו נוסע לחו"ל בלוויית מאבטח. -אזהרת סרקאזם בינוני- מי יודע, אולי החמאס יחטפו עוד מישהו (ויש להם מוטיבציה), עדיף חובש כיפה (ברור למה?) או קצין (ברור למה), ויעזרו לנו בדרך זו לסיים את העסקה תוך ימים. -סוף אזהרה- |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות שאני לא מצליח להבין את הנימוק שלך. אם את מסכימה עם נתניהו שקיים מחיר גבוה מכדי לקיים את העסקה, ונתניהו מסכים איתך שקיים מחיר נמוך מספיק על מנת לקיים את העסקה, אז הסכמתם על העיקרון וכל מה שנשאר זה להתווכח על המחיר. אחרי זה מה שאני לא מצליח להבין זה איך את מצליחה להחליט ש-100 מחבלים זה מחיר טוב וש-50,000 זה מחיר גבוה מכדי לשלם אותו? לא נכון ש"בכל שנה אנחנו הורגים אותו יותר" לא אנחנו מחזיקים אותו, ומי שמחזיק אותו הורג אותו, מה שנכון זה ש"ככל שהשנים חולפות העתיד נראה חסר סיכוי" אבל אלה החיים, ובחיים האלה אנשים (ואפילו, תאמיני או לא, חיילים) יכולים למות. לא? אם הוא ימות זה יהיה עצוב, אבל בהחלט לא סוף העולם. או שאני טועה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) ואם אתה, אופס סליחה, אני תמות/אמות בפיגוע זה כן יהיה סוף העולם? איזה תגובה הזויה... אענה לך בכנות, מאחר שאינני מכירה אותך כלל, לא יותר מאשר כניק אלמוני הזוי באייל הקורא: המוות שלך נחשב בשבילי פחות כי לא שלחתי אותך אל פני הסכנה כדי להגן עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אמות זה יהיה מאד עצוב למי שאוהב אותי, פחות עצוב למי שרק מכיר אותי, ועלייך זה באמת לא ישפיע. אולי אם אני אמות באיזה רעידת אדמה ברפובליקה הדומיניקנית אז תקראי עלי בעיתון ("הישראלים שמצאו את מותם") ותוכלי לקרוא ראיון עם אישתי, אבל אחרי שבוע תשכחי מי אני ואיך קראו לי. וזה לא בגלל שלא שלחת אותי לרפובליקה הדומיניקנית1, גם את השמות של אלה שנהרגו במלחמת לבנון השניה שכחת (לבד המפורסמים ואלה שהכרת). אנשים מתים, במוקדם או במאוחר גם שליט ימות. זה עצוב, אבל אלה החיים, הבת שלי (בת שמונה) מאד מתקשה לעקל את זה, אבל נראה לי שאנשים מבוגרים צריכים ללמוד לחיות אם זה. בקיצור, אני לא מצליח להבין למה המוות של שליט נשמע בעינייך כאופציה בלתי סבירה לחלוטין. ומה בדיוק המשמעות של "ברור שיש מחירים שלא אשלם" שאמרת. אם יש מחיר כזה, אז מה ההבדל בינך לבין נתניהו? 1 אגב, אם את רוצה לשלוח אותי, אני מוכן לקבל את השליחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על בסיס מה את מניחה שהחמאס מעוניין לשחרר את גלעד שליט (בחיים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות: א. למה את מתכוונת בדברייך, שלפני חמש שנים המחיר היה נמוך יותר? גלעד נחטף ב-25.6.2006, ואחרי חמישה ימים, ב-1.7.2006, התפרסמה הדרישה ל-1000 אסירים. במה עלה המחיר? ב. מה כוונת דברייך, "זהו כלל ברזל בעסקאות חילופי שבויים"? מנין הכלל, והאם יש לך דוגמה (מצידי רצוי עם לינק, ופעם גם היה מקובל ככה באייל - זה הרבה יותר אמין..)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני (ואני נסמך על אנשים שקרובים לנושא) ב-24 עד 48 השעות הראשונות אפשר היה אולי לסגור את העניין תמורת מספר זעום של מחבלים. אאז"נ, ממשלת אולמרט החליטה "לעשות שריר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המחיר עלה או לא - רון בן יעקב השיב לך מידיעה אישית. בויקיפדיה מצטטים ידיעה של רויטרס מיוני 2006 ולפיה מדובר באלף אסירים. אני באותם ימים קראתי ידיעה על כמה מאות. חפש בחדשות מאותה תקופה. בסביבה כאוטית שבה כל שנתיים יש מלחמה, שבה האויבים שלנו מתכתשים בינם לבין עצמם ואנו מתכתשים עם כולם, אידיוטי להעמיד פני פוקר ולומר שהכל רגוע, אין קונים, נסחוט עוד טיפונת ונעשה הסכם. אם חשוב לך להחזיר את החייל שלך אתה מגיע לעסקה, אחרת עוד חמש עשרה שנה תשלם הרבה פחות, רק 52 מחבלים - תמורת הרובה שלו. זה היה אך לפני 25 שנה. שכחנו? ...יכול להיות שגם אז המו"מ היה בלוף? לא... הרי אחר כך חטפנו בכירים כקלפי מיקוח, היו מאמצים גדולים ... זה היה חשוב לנו, אבל השעה הוחמצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להדגיש שאין לי שום אפשרות לוודא את מה שנאמר לי על המחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתעקשת לא להבין שיש אנשים שחשוב להם להחזיר את החייל, אבל חשוב להם גם להבטיח שההחזרה הזו לא תגרום להרג של עשרות ישראלים. בניגוד למה שאולי נדמה לך, הזלזול המוחלט הזה בעצם האפשרות (שלא לומר הלגיטימיות) של העמדה השונה משלך רק מחליש את טיעונייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פמפמתם את עצמך לרמות בהלה לא אמיתיות, אפילו לביבי לא נעים להיאחז ב-50% הזה של החוזרים לפעילות, שהיה קודם 30% והגיע עד 88% בלי לדעת מה משמעות חוזרים לפעילות ושרובם התפקדו לשורות אש"ף וחזרו הבית, וכי מה יעשו, מאינשהו הם צריכים לקבל רנטה, ומישהו אי פעם במנהל האזרחי זרק הערכה שאחוז מהם הקים תאי פעילות - כמה? אחד? שניים? והיתה להם תרומה לאינתיפאדה, אבל האינתיפאדה היתה מתנהלת יפה מאד גם בלעדיהם, ובכלל היו אלה אסירים טריים בהרבה מאלה שאנו מדברים עליהם כעת שהם קשישים באים בימים ומקומם בחמאס כבר מזמן נתפס ועתה יהיו רק לטורח על ארגון הטרור שיצטרך לספק להם גם פרנסה וגם כיבודים, ולא רק זאת אלא שמן המפורסמות הוא ששנות הכלא מרגיעות את האדם ומי שרותח מזעם ומשולהב לקרב הוא האיש ממזרח מירושלים שיוצא עם הדחפור שלו והבחורים שיורים עליהם גז מדמיע וגם כדורים חיים, ומאחר שהמפה השתנתה והחמאס אינו אש"ף וגדר ההפרדה כבר הוקמה למעט חורים אידאולוגיים ששרון הקפיד להשאיר בה, ומאחר שמעזה קשה לצאת לפיגועים והסכנה מכיוונה היא אחרת, אפילו לביבי לא היה נעים לשלוף את האחוזים ולכן הוא אמר בנאום לאומה שהמצב אמנם אחר, אבל, ושלף את הטוקן מחבל ההוא ששוחרר ואחר כך תרם, איך, מי, מה? ל-27 נפגעים. אתם מגזימים, אם ביבי בעצמו מוכן לשחרר אלף אסירים גם אתם יכולים להירגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! ואת אמרת כאן היום למישהו שהוא הזוי? כלומר, מישהו אחר כאן, מלבדך, הוא ההזוי? שתי נקודות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אחרי ש-"פמפמנו את עצמי" אז באמת אנחנו צריכים להרגע, הרי אפילו ביבי בעצמו מסכים לשחרר אלף אסירים (הנה, אתם מסכימים! נפלא!) אז מי אנחנו שנחלוק עליו... אז קודם כל, אמנם יש לי תשע נשמות אבל עדיין מותר לפנות אלי בלשון יחיד, אני לא חובב של לשון הרבים המלכותית (מקווה שנהנית בלונדון ומסרת ד"ש מאתנו למלכה, דרך אגב). אני טענתי טענה פשוטה: טענתי שהעובדה שאת לא מוכנה לקבל שגם למי שלא מסכים אתך יש עמדה לגיטימית גורמת לך להשמע קצת, איך נגיד... לא עניינית לחלוטין בהתיחסותך, והתוצאה היא שאנשים מתיחסים לטענותייך בפחות כובד ראש ממה שהיית רוצה. עכשיו, אחרי יומיים שלושה שנסעת, אולי נרגעת קצת ואת יכולה לקרוא את התגובה שלך שוב - אולי כדאי יהיה שתהרהרי לרגע אם אין מדה מסוימת של צדק בטענה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתול חייכן וחביב, אני מתנצלת על התרגיל הספרותי שהותיר אותך קצר נשימה וחסר יכולת תשובה. אני שמחה על השינוי בתפיסה שלך. תודה על ההדרכה המתודית, היא ודאי תשמש אותי בעתיד, אך לא היה בה צורך, כי הבחור שהשיב לפניך כבר אמר שתשובתי הזויה ואילו תשובתו של האייל ההוא שפוחד להזדהות נאה בעיניו. אז לא רק שההזוי עשה עבודה טובה, אלא שהמשיב לפניך חיזק את הברגים. --------------------- האמת היא שממרחק הזמן הדבר היחיד שהלך איתי מהדיון זו תשובתו של ההזוי. כל התירוצים שהועלו על ידכם הם מתחמקים ומתבכיינים ומדומיינים ושווים כקליפת השום. לא נאמר שום דבר קונקרטי והתרכזתם בנוקדנות וטיגריסים ושטויות כיוצא בזה. התשובה של ההזוי היא הדבר האמיתי היחיד שאמרתם. מזל שבממשלה ובצבא לא כולם חושבים כמו ההזוי, וזה סוג של אופטימיות עלבוקר. -סוף- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, וחוץ מעלבונות וציונים והתנשאות בלי כיסוי, יש לך גם משהו ענייני לומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לימדו אותך מה זה "סוף"? תרים1 דגל ותשתוק. ____ 1 אני יודע שבעברית צ"ל "הרם דגל ושתוק", אבל ככה זה בצה"לית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, נכנעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מין הרגל מעצבן, לשים לב מתי נשלחו התגובות. שמתי לב שתגובתך זו, ובה צמד המילים היפות "מידיעה אישית", נשלחה לפני תגובה 556827, שבה "מדגיש" רב"י ש"אין לו שום אפשרות לוודא" וכו'. כבר לפני כן, את תגובה 556818, הקפיד רב"י לפתוח במילה "כמדומני". ההקפדה והזהירות הן מידות רצויות, לפעמים - בייחוד בפעם הזאת. סליחה אם תשתמע בדבריי גסות רוח, אבל: בקיצור - אין לך כלום, לא בתגובה הזאת עם המילים הדרמטיות ממחלקת "שכחנו?", ולא בתגובות אחרות לאורך הפתיל. אין לך שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב את כל תגובותייך במשפט אחד: "אני נורא-נורא רוצה שגלעד יחזור כבר הביתה". ועל זה היינו כולנו יכולים לענות לך: גם אנחנו. ועל זה היה לך טיעון מנצח, שאולי לא חשבת עליו בהקשר הנוכחי - יכולת פשוט לומר: "כן, אבל אני הגבתי גם בדיון הצמחונות, ואני היא זו שדיברתי על חשיבותה של אמפטיה, ועל היכולת להבין את הרגש של הזולת ולהזדהות איתו, וגם על הטיגריס התפייטתי, על כמה שהוא יפה ומושלם, וגם על הטבע ועל כל סדרת הסימפוניות המרגשת הזאת, אז זה אומר שאני נורא-נורא רוצה את גלעד בחזרה הרבה יותר משאתם נורא-נורא רוצים את גלעד בחזרה, ולכן אני, יותר מכולכם ביחד, מוכרחה הרבה יותר ממכם לפרוק את הכאב והתסכול על מישהו, גם אם אין בדבריי שום הגיון - על המדינה, או על ראש הממשלה, או על ראש הממשלה הקודם, מה זה משנה בעצם על מי בדיוק, העיקר לפרוק". וזה, תאמיני או לא - היה יכול להיות הטיעון ההגיוני היחיד שלך עד הנה, לעניין גלעד שליט. "חפש בחדשות מאותה תקופה" - בסדר, ניסיתי, זה לא פשוט, ובינתיים לא מצאתי שום דבר שיאשש את הטיעון שלך. כך שלפני שאפליג בעוד חיפושים - הידיעה מרויטרס מלונקקת בויקי: אם תקראי אותה בתשומת לב מן ההתחלה ועד הסוף, תפגשי שם כמה מספרים. המספרים הרלוונטיים לנו ולתחושת ה"קודם דובר על כמה מאות", שאת מבטאת (את לא היחידה), הם: 1000 ו-312. הדרישה ל-1000 לא באה בצירוף להתחייבות להחזרת שליט בעקבות מילוי הדרישה. מתוך ה-1000 ישנם 312 קטינים - והדרישה היתה לשחרור מיידי שלהם, עוד לפני כל השאר - וכמובן, לא תוך התחייבות להחזרת שליט, אלא תוך איום שללא שחרור הקטינים "לא יהיה שום מידע על גורל החייל". המספר הזה, 312, ואי הבהירות לגבי הקשר/אי-הקשר שבינו לבין המספר 1000 - נראה לי שזה בילבל אנשים רבים, ואולי גם אותך. באותה תקופה, וגם מאוחר יותר, מישהי באייל שאלה על ה"כמה מאות" ההם. אם זו היית את, זה היה כנראה בלי הניק. בכל אופן - נראה לי שזהו הבלבול שקרה ועדיין קורה, וגורם לחלק מהאנשים לחשוב שבשלב כלשהו דובר על כמה מאות בלבד. הדרישה ל-1000, ומתוכם תחילה ה-312, היתה מיידית - מיידית, ללא שום הנחות וגם ללא התחייבות ברורה להחזיר את גלעד. (רציתי לומר משהו לגבי ה"קמע" שהופיע בתגובותייך, אבל נסתפק בזה, שמא אחטא מבלי דעת..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקי היקר, אנו מתדיינים על אירועים עתידיים, ומטבעם של אלה אין עליהם נתונים. אתה מסתמך על מידע חלקי מן העבר, על הרגשות שלך ועל סולם הערכים שלך. 'בקיצור, אין כלום, לא בתגובה שלך, לא בתגובות שלי, ולא בתגובות עם המילים הדרמטיות "עשרות ומאות הרוגים". שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב "אני נורא נורא מתלבט", ועל זה היינו עונים: גם אנחנו.' אפילו לא כתבת אם אתה מסכים עם נתניהו לשחרור האלף או שאתה מתנגד גם לזה. לעומת זה הרחבת בתיאורים רגשיים נגדי, אפילו את הטיגריס ההוא שרבבת. זה מובן, אני רק מסבה את תשומת לבך לכך שמה שנדמה לך כעובדות ולוגיקה מוצקה מצדך הוא בעצם ערבוביה של רגשות לוהטים ופרשנות בהתאם לתפיסת עולמך (נכון צ'יקי, בדיוק מה שאתה חושב עלי). אמרתי שביבי לא מסוגל נפשית ופוליטית לשחרר את ה-12 הנוספים. לכל הדעות זו ביקורת לגיטימית אבל אתה מכנה אותה פריקה על ראשי ממשלות בעבר ובהווה. שיהיה פריקה. אה, אמרתי גם ששרון השאיר במכוון פרצות בגדר ההפרדה כדי לאפשר התרחבות עתידית, אבל זו אפילו לא ביקורת, אני מניחה שאתה מציין את זה לשבחו. לא ראיתי צורך להדגיש שמה שרון בן יעקב כתב אינו מבוסס על ידיעה מוחלטת כי מה שהיה מובן לך היה מובן לכל קורא אחר. ברור שאין לו ידיעה מוחלטת. כתבתי על הפספוס של המו"מ על רון ארד כשכבר ממש עמד להסתיים, בגלל הנסיון של שרון להוריד את מספר המשוחררים, מה שגרר אחריו את ההסתבכות ונגמר כמו שנגמר. תשובתך: זה לא קלף. למרות צורת הכתיבה הלעגנית, נראה שצדקת שעלי להדגיש את הרצון שלי בשחרור גלעד שעומד בבסיס כל זה. חשבתי שזה באמת אלמנטרי אבל גם צפריר השיב לי משהו כזה, אז אוקי, זה מה זה בנאלי: לא משאירים פצועים בשטח. סה הטו. תודה על תשובתך המושקעת, בלי קשר לתוכן אני בטוחה שהקוראים נהנו מכתיבתך היפה, גם עשית עבודת גיגול רצינית על מספר האסירים ואני עומדת מתוקנת. ג'וד והנמר האחרון בדרך לסופ"ש בלונדון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |