בתשובה לצ'יקי, 18/11/10 17:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם המחיר עלה או לא - רון בן יעקב השיב לך מידיעה אישית. בויקיפדיה מצטטים ידיעה של רויטרס מיוני 2006 ולפיה מדובר באלף אסירים. אני באותם ימים קראתי ידיעה על כמה מאות. חפש בחדשות מאותה תקופה. בסביבה כאוטית שבה כל שנתיים יש מלחמה, שבה האויבים שלנו מתכתשים בינם לבין עצמם ואנו מתכתשים עם כולם, אידיוטי להעמיד פני פוקר ולומר שהכל רגוע, אין קונים, נסחוט עוד טיפונת ונעשה הסכם. אם חשוב לך להחזיר את החייל שלך אתה מגיע לעסקה, אחרת עוד חמש עשרה שנה תשלם הרבה פחות, רק 52 מחבלים - תמורת הרובה שלו. זה היה אך לפני 25 שנה. שכחנו? ...יכול להיות שגם אז המו"מ היה בלוף? לא... הרי אחר כך חטפנו בכירים כקלפי מיקוח, היו מאמצים גדולים ... זה היה חשוב לנו, אבל השעה הוחמצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להדגיש שאין לי שום אפשרות לוודא את מה שנאמר לי על המחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתעקשת לא להבין שיש אנשים שחשוב להם להחזיר את החייל, אבל חשוב להם גם להבטיח שההחזרה הזו לא תגרום להרג של עשרות ישראלים. בניגוד למה שאולי נדמה לך, הזלזול המוחלט הזה בעצם האפשרות (שלא לומר הלגיטימיות) של העמדה השונה משלך רק מחליש את טיעונייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פמפמתם את עצמך לרמות בהלה לא אמיתיות, אפילו לביבי לא נעים להיאחז ב-50% הזה של החוזרים לפעילות, שהיה קודם 30% והגיע עד 88% בלי לדעת מה משמעות חוזרים לפעילות ושרובם התפקדו לשורות אש"ף וחזרו הבית, וכי מה יעשו, מאינשהו הם צריכים לקבל רנטה, ומישהו אי פעם במנהל האזרחי זרק הערכה שאחוז מהם הקים תאי פעילות - כמה? אחד? שניים? והיתה להם תרומה לאינתיפאדה, אבל האינתיפאדה היתה מתנהלת יפה מאד גם בלעדיהם, ובכלל היו אלה אסירים טריים בהרבה מאלה שאנו מדברים עליהם כעת שהם קשישים באים בימים ומקומם בחמאס כבר מזמן נתפס ועתה יהיו רק לטורח על ארגון הטרור שיצטרך לספק להם גם פרנסה וגם כיבודים, ולא רק זאת אלא שמן המפורסמות הוא ששנות הכלא מרגיעות את האדם ומי שרותח מזעם ומשולהב לקרב הוא האיש ממזרח מירושלים שיוצא עם הדחפור שלו והבחורים שיורים עליהם גז מדמיע וגם כדורים חיים, ומאחר שהמפה השתנתה והחמאס אינו אש"ף וגדר ההפרדה כבר הוקמה למעט חורים אידאולוגיים ששרון הקפיד להשאיר בה, ומאחר שמעזה קשה לצאת לפיגועים והסכנה מכיוונה היא אחרת, אפילו לביבי לא היה נעים לשלוף את האחוזים ולכן הוא אמר בנאום לאומה שהמצב אמנם אחר, אבל, ושלף את הטוקן מחבל ההוא ששוחרר ואחר כך תרם, איך, מי, מה? ל-27 נפגעים. אתם מגזימים, אם ביבי בעצמו מוכן לשחרר אלף אסירים גם אתם יכולים להירגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! ואת אמרת כאן היום למישהו שהוא הזוי? כלומר, מישהו אחר כאן, מלבדך, הוא ההזוי? שתי נקודות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אחרי ש-"פמפמנו את עצמי" אז באמת אנחנו צריכים להרגע, הרי אפילו ביבי בעצמו מסכים לשחרר אלף אסירים (הנה, אתם מסכימים! נפלא!) אז מי אנחנו שנחלוק עליו... אז קודם כל, אמנם יש לי תשע נשמות אבל עדיין מותר לפנות אלי בלשון יחיד, אני לא חובב של לשון הרבים המלכותית (מקווה שנהנית בלונדון ומסרת ד"ש מאתנו למלכה, דרך אגב). אני טענתי טענה פשוטה: טענתי שהעובדה שאת לא מוכנה לקבל שגם למי שלא מסכים אתך יש עמדה לגיטימית גורמת לך להשמע קצת, איך נגיד... לא עניינית לחלוטין בהתיחסותך, והתוצאה היא שאנשים מתיחסים לטענותייך בפחות כובד ראש ממה שהיית רוצה. עכשיו, אחרי יומיים שלושה שנסעת, אולי נרגעת קצת ואת יכולה לקרוא את התגובה שלך שוב - אולי כדאי יהיה שתהרהרי לרגע אם אין מדה מסוימת של צדק בטענה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתול חייכן וחביב, אני מתנצלת על התרגיל הספרותי שהותיר אותך קצר נשימה וחסר יכולת תשובה. אני שמחה על השינוי בתפיסה שלך. תודה על ההדרכה המתודית, היא ודאי תשמש אותי בעתיד, אך לא היה בה צורך, כי הבחור שהשיב לפניך כבר אמר שתשובתי הזויה ואילו תשובתו של האייל ההוא שפוחד להזדהות נאה בעיניו. אז לא רק שההזוי עשה עבודה טובה, אלא שהמשיב לפניך חיזק את הברגים. --------------------- האמת היא שממרחק הזמן הדבר היחיד שהלך איתי מהדיון זו תשובתו של ההזוי. כל התירוצים שהועלו על ידכם הם מתחמקים ומתבכיינים ומדומיינים ושווים כקליפת השום. לא נאמר שום דבר קונקרטי והתרכזתם בנוקדנות וטיגריסים ושטויות כיוצא בזה. התשובה של ההזוי היא הדבר האמיתי היחיד שאמרתם. מזל שבממשלה ובצבא לא כולם חושבים כמו ההזוי, וזה סוג של אופטימיות עלבוקר. -סוף- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, וחוץ מעלבונות וציונים והתנשאות בלי כיסוי, יש לך גם משהו ענייני לומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לימדו אותך מה זה "סוף"? תרים1 דגל ותשתוק. ____ 1 אני יודע שבעברית צ"ל "הרם דגל ושתוק", אבל ככה זה בצה"לית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, נכנעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מין הרגל מעצבן, לשים לב מתי נשלחו התגובות. שמתי לב שתגובתך זו, ובה צמד המילים היפות "מידיעה אישית", נשלחה לפני תגובה 556827, שבה "מדגיש" רב"י ש"אין לו שום אפשרות לוודא" וכו'. כבר לפני כן, את תגובה 556818, הקפיד רב"י לפתוח במילה "כמדומני". ההקפדה והזהירות הן מידות רצויות, לפעמים - בייחוד בפעם הזאת. סליחה אם תשתמע בדבריי גסות רוח, אבל: בקיצור - אין לך כלום, לא בתגובה הזאת עם המילים הדרמטיות ממחלקת "שכחנו?", ולא בתגובות אחרות לאורך הפתיל. אין לך שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב את כל תגובותייך במשפט אחד: "אני נורא-נורא רוצה שגלעד יחזור כבר הביתה". ועל זה היינו כולנו יכולים לענות לך: גם אנחנו. ועל זה היה לך טיעון מנצח, שאולי לא חשבת עליו בהקשר הנוכחי - יכולת פשוט לומר: "כן, אבל אני הגבתי גם בדיון הצמחונות, ואני היא זו שדיברתי על חשיבותה של אמפטיה, ועל היכולת להבין את הרגש של הזולת ולהזדהות איתו, וגם על הטיגריס התפייטתי, על כמה שהוא יפה ומושלם, וגם על הטבע ועל כל סדרת הסימפוניות המרגשת הזאת, אז זה אומר שאני נורא-נורא רוצה את גלעד בחזרה הרבה יותר משאתם נורא-נורא רוצים את גלעד בחזרה, ולכן אני, יותר מכולכם ביחד, מוכרחה הרבה יותר ממכם לפרוק את הכאב והתסכול על מישהו, גם אם אין בדבריי שום הגיון - על המדינה, או על ראש הממשלה, או על ראש הממשלה הקודם, מה זה משנה בעצם על מי בדיוק, העיקר לפרוק". וזה, תאמיני או לא - היה יכול להיות הטיעון ההגיוני היחיד שלך עד הנה, לעניין גלעד שליט. "חפש בחדשות מאותה תקופה" - בסדר, ניסיתי, זה לא פשוט, ובינתיים לא מצאתי שום דבר שיאשש את הטיעון שלך. כך שלפני שאפליג בעוד חיפושים - הידיעה מרויטרס מלונקקת בויקי: אם תקראי אותה בתשומת לב מן ההתחלה ועד הסוף, תפגשי שם כמה מספרים. המספרים הרלוונטיים לנו ולתחושת ה"קודם דובר על כמה מאות", שאת מבטאת (את לא היחידה), הם: 1000 ו-312. הדרישה ל-1000 לא באה בצירוף להתחייבות להחזרת שליט בעקבות מילוי הדרישה. מתוך ה-1000 ישנם 312 קטינים - והדרישה היתה לשחרור מיידי שלהם, עוד לפני כל השאר - וכמובן, לא תוך התחייבות להחזרת שליט, אלא תוך איום שללא שחרור הקטינים "לא יהיה שום מידע על גורל החייל". המספר הזה, 312, ואי הבהירות לגבי הקשר/אי-הקשר שבינו לבין המספר 1000 - נראה לי שזה בילבל אנשים רבים, ואולי גם אותך. באותה תקופה, וגם מאוחר יותר, מישהי באייל שאלה על ה"כמה מאות" ההם. אם זו היית את, זה היה כנראה בלי הניק. בכל אופן - נראה לי שזהו הבלבול שקרה ועדיין קורה, וגורם לחלק מהאנשים לחשוב שבשלב כלשהו דובר על כמה מאות בלבד. הדרישה ל-1000, ומתוכם תחילה ה-312, היתה מיידית - מיידית, ללא שום הנחות וגם ללא התחייבות ברורה להחזיר את גלעד. (רציתי לומר משהו לגבי ה"קמע" שהופיע בתגובותייך, אבל נסתפק בזה, שמא אחטא מבלי דעת..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקי היקר, אנו מתדיינים על אירועים עתידיים, ומטבעם של אלה אין עליהם נתונים. אתה מסתמך על מידע חלקי מן העבר, על הרגשות שלך ועל סולם הערכים שלך. 'בקיצור, אין כלום, לא בתגובה שלך, לא בתגובות שלי, ולא בתגובות עם המילים הדרמטיות "עשרות ומאות הרוגים". שום טיעון של ממש, המסתמך על משהו אמיתי, מוצק. יכולת לכתוב "אני נורא נורא מתלבט", ועל זה היינו עונים: גם אנחנו.' אפילו לא כתבת אם אתה מסכים עם נתניהו לשחרור האלף או שאתה מתנגד גם לזה. לעומת זה הרחבת בתיאורים רגשיים נגדי, אפילו את הטיגריס ההוא שרבבת. זה מובן, אני רק מסבה את תשומת לבך לכך שמה שנדמה לך כעובדות ולוגיקה מוצקה מצדך הוא בעצם ערבוביה של רגשות לוהטים ופרשנות בהתאם לתפיסת עולמך (נכון צ'יקי, בדיוק מה שאתה חושב עלי). אמרתי שביבי לא מסוגל נפשית ופוליטית לשחרר את ה-12 הנוספים. לכל הדעות זו ביקורת לגיטימית אבל אתה מכנה אותה פריקה על ראשי ממשלות בעבר ובהווה. שיהיה פריקה. אה, אמרתי גם ששרון השאיר במכוון פרצות בגדר ההפרדה כדי לאפשר התרחבות עתידית, אבל זו אפילו לא ביקורת, אני מניחה שאתה מציין את זה לשבחו. לא ראיתי צורך להדגיש שמה שרון בן יעקב כתב אינו מבוסס על ידיעה מוחלטת כי מה שהיה מובן לך היה מובן לכל קורא אחר. ברור שאין לו ידיעה מוחלטת. כתבתי על הפספוס של המו"מ על רון ארד כשכבר ממש עמד להסתיים, בגלל הנסיון של שרון להוריד את מספר המשוחררים, מה שגרר אחריו את ההסתבכות ונגמר כמו שנגמר. תשובתך: זה לא קלף. למרות צורת הכתיבה הלעגנית, נראה שצדקת שעלי להדגיש את הרצון שלי בשחרור גלעד שעומד בבסיס כל זה. חשבתי שזה באמת אלמנטרי אבל גם צפריר השיב לי משהו כזה, אז אוקי, זה מה זה בנאלי: לא משאירים פצועים בשטח. סה הטו. תודה על תשובתך המושקעת, בלי קשר לתוכן אני בטוחה שהקוראים נהנו מכתיבתך היפה, גם עשית עבודת גיגול רצינית על מספר האסירים ואני עומדת מתוקנת. ג'וד והנמר האחרון בדרך לסופ"ש בלונדון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |