|
||||
|
||||
לתומי חשבתי שהרמז עבה דיו: לא ניתן לדעת האם הדואליסטים או המטריאליסטים או האידאליסטים צודקים 1, ממש כפי שאי-אפשר להוכיח ש A = A. הארכיטקטורה של התבונה האנושית מגבילה אותנו; איננו יכולים לדמיין מרחב בעל יותר משלושה מימדים,למרות שהפיסיקה מלמדת אותנו שעולמינו האמפירי בנוי מ 4 - 11 מימדים. אולם, גם הפיזיקה מוגבלת באקסיומות הראשוניות שלנו - הלוגיקה למשל, שאין לנו דרך לדעת אם היא נכונה, היא פשוט הדרך היחידה שלנו להבין את העולם. הנקודה היא, שהעולם-כפי-שהוא-באמת, אולי שונה לחלוטין, אם הוא קיים בכלל. אנו מוגבלים לזוית הראיה האנושית ואיננו יכולים לחרוג ממנה (לעיון נוסף, ראה את דוגמת זוית הראיה של ויטגנשטיין, בטרקטטוס). אין לנו דרך, אם כן, לומר דבר על הדבר-כשהוא-לעצמו (האונטולוגי), אלא רק על הדבר כפי ש *אנו* רואים אותו (האפיסטמולוגי). לכן, לכל טענה אונטולוגית אין אפילו משמעות, שהרי כטענה היא צריכה להניח את הלוגיקה (האנושית). ------------------------- 1. או אם המושגים "נכון" ו "לא נכון" בכלל קיימים מחוץ לנו. |
|
||||
|
||||
The fact is that we are talking about the ontological.
|
|
||||
|
||||
אני מבין את כוונתך (וויטגנשטיין, בנקודה שהצעתי לך לקרוא, יסכים איתך; מיותר לציין ש *הוא*, לא היה קאנטיאני...). אבל - אינני מדבר על האונטולוגי (וכביכול, אומר *עליו*, שהוא בלתי ידוע). אני מדבר *עלי* (ואומר, שאני מסוגל לדעת, רק את מה שאני מסוגל לדעת). דרך אגב, לשם הניסוי, בוא נגדיר X, שהדבר היחידי שאנו 'יודעים' עליו, הוא שאיננו יודעים עליו דבר. האם תאמר שאנו יודעים עליו משהו? (ואז תקלע לסתירה) או שפשוט תאמר ש 'לדעת' שאיננו יודעים עליו איננו ידיעה (פתרונו של ראסל). |
|
||||
|
||||
"לא ניתן לדעת האם הדואליסטים או המטריאליסטים או האידאליסטים צודקים". אני מקבל את ההבחנה של קאנט על חוסר היכולת לדעת את הדברים כשלעצמם, אבל גם אי אפשר לדעת (להוכיח), עדיין יש לדעתי על מה לדבר... הרי בכל תחומי החקירה המדעית לא מדברים (עפ"י קאנט) על הדברים כפי שהם באמת, ותמיד הדיון הוא דרך הפריזמה של התבונה האנושית. ובכל זאת, יש ויכוחים בתוך הפיזיקה. ואו הויכוח על נכונות האבולוציה (שרלוונטי במיוחד לענייננו, בגלל חוסר היכולת להכריע בו בצורה מדעית-נוקשה). האם אתה מגחך גם על ויכוחים אלו? |
|
||||
|
||||
אהלן ירדן! כמה זה 1 ועוד ? מכיוון שאין מובן לוגי למשפט, לא ניתן לדבר עליו (על משמעותו הלוגית! - שהרי הנה אני מדבר עליו). ברגע שפסוק מכיל סימן שאין לו משמעות ( כמו ה  ) הרי שאין משמעות לפסוק המכיל משפט כזה. לא הבנתי את הקשר לשאלת "יש/אין ויכוחים המדע". |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הקשר לתגובתי. איזה פסוק שלי הכיל סימן שאין לו משמעות? אתה הצגת את הקאנטיאנים כבזים למחלוקת בין הדואליסטים למטריאליסטים, כיוון (כך הבנתי) שהם מתווכחים לכאורה על הדברים כפי שהם באמת, וממילא אין הרבה מה להגיד על אלו. אני השוויתי את הוויכוח לוויכוח על האבולוציה, שגם הוא נראה כמו וויכוח על הדברים כפי שהם באמת, ושאלתי אם אתה בז גם לזה. או במילים אחרות - תחת ביקורתו של קאנט, אני מוכן לסגת: אם איני טוען שהפיזיקליזם הוא תיאור של הדברים באמת, אלא רק התיאוריה העדיפה עבור תבונתנו המוגבלת, מה תאמר? |
|
||||
|
||||
1. אה! כי אמרת שעדיין אפשר לדבר... 2. אוקי, אנחנו מדברים רק על האפיסטמולוגי. ובכן, ההתחלה (הנוכחית) של הדיונים באייל בנושא הרצון החופשי, נזקפים לזכותי, אם אינני מחמיא לעצמי. בהתחלה, דיברתי אפיסטמולוגית (הדבר כפי ש *אנו* רואים אותו). הדיון התחיל מכאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |