בתשובה לשם (אופציונלי), 07/11/10 23:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את because סתם שכחתי, אבל המון תודה על האיזכור של popcorn - זה אחד מאותם קטעים שנדמה כאילו כולם מכירים משחר ההיסטוריה, אבל רק בזכות התגובה שלך גיליתי איך קוראים לו ומי ניגן אותו. עוד גיליתי שהביצוע המוכר, של Hot Butter מ-1972, הוא גירסת כיסוי לביצוע המקורי של מלחין המנגינה, ברנש יהודי בשם גרשון קינגסלי, מ-1969. אותו קינגסלי נולד לפני כמעט 90 שנה בגרמניה תחת השם גץ גוסטב קשינסקי, עלה לארץ כנער, הצטרף לקיבוץ, שירת כגפיר במשטרת המנדט (!) והיגר לארה"ב ב-1946, שם הפך לימים לאחד מחלוצי השימוש במוג. נראה לי ששרפתי פה חומר לחידת טריוויה נאה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למוג, הביצוע הנפוץ ביותר לפופקורן נוגן על הרמקול המסכן שני אינטש על יבמ פיסי המקורי ותואמיו, כמו שיודע היטב כל מי שהיה מכור ל''דיגר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו על העלאת הדיגר באוב. "יבמ פיסי המקורי" היה כזה דבר בארץ? אני זוכר הרבה תואמי יבמ (XT טורבו, 4 מגהרץ עם כפתור שהיה מאיץ אותם ל 8 או 12 מגהרץ, תוצרת טאיואן מודבקים ברוק עם אחריות ל 3 חדשים וזה בדיוק מה שהם היו עובדים) אבל למה הם תאמו בדיוק לא היה ידוע. והמהירות של הדיגר (כולל קצב המנגינה אאז"נ) היתה תלויה במהירות השעון, ככה שב 286 כבר היה צריך לטעון תוכנה שמאיטה או לשחק עם דיגר מהגיהנום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם היה. למרות שאוהבים להשמיץ אני זוכר אותו בחיבה מסוייגת בעיקר בגלל שהיה שקט - ליד התואמים אפילו שקט מאד (למרות שלא כמו התואמים הוא היה מוגבל ל 4.77 מה"צ). כמה מוזרויות קטנות נוספות שהיו לו - מאחור, ליד השקע למקלדת היה שקע נוסף שיועד לחיבור לטייפ קסטות, א-לה קומודור 64, אפל ][ ואטארי (ב-יבמ פיסי המקורי אפילו פלופי אחד היה אופציונלי...), והפרוורסיה המדהימה ביותר הייתה שהקופסה המסכנה הכילה 256 ק"ב על לוח האם, ואם רצית לשדרג לכמות המדהימה של 640 ק"ב היית צריך להשתמש בכרטיס הרחבת זיכרון. "מוזרות" נוספת היה פרשן הבייסיק באיפרום1 - אאז"נ, אם הנעת אותו ללא דיסקט בכונן הוא היה נכנס למוד ג.וו. בייסיק... _____________ 1 "איפרום" בתור שם עצם קבוצתי: היו לו ארבעה או חמשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 85 עבדתי בממכר קומודור 64 אפל II אטארי ותואמי פיסי (היום זה מצחיק להזכר, אבל כך הם נקראו, לא?). זכור לי היטב הטייפ קסטות של הקומודור, כמו גם איכויות הצבע והצליל של המכשיר, והעושר של משחקים שתפסו 64K בלבד1 . המשחקים של הקומודור היו שווים לאין ערוך יותר מאשר בתואם יבמ (מסך מונוכרום ירוק, כרטיס מסך הרקולס משהו כמו 120 על 180 פיקסלים, ואותו רמקול צייצני שהזכרת). מאז ועד היום לא זכיתי לראות מכונת IBM 8088 מקורית. ראיתי אי אז 286 מקורי, שעלה בזמנו הון. היה לו הארד דיסק 20MB והסמל הכחול עליו התבוננתי ביראה. 1 היה איזה תרגיל מפורסם שניצל עוד 40K אאז"נ בדרך לא דרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר נוסטלגיה של קופסאות: לא 120 על 180. זה אפילו ל-יבמ ההוא לא הספיק... ל-יבם היית יכול לבחור בין שני מודים: מונוכרום, טקסט בלבד, שייצר 720 על 350, או צבעוני עם רזולוציה 320 על 200 (16 צבעים שלמים! כמובן כולל "שחור" ו"לבן": ביט לכל צבע, ועוד ביט ל-intensity). ה"גדולה" של הרקולס הייתה שהם ידעו להפיק את שני המודים מאותו הכרטיס, ואפילו הגדילו לעשות ובמונוכרום (עם הרזולוציה הגבוהה) ידעו לייצר גרפיקה (ארבע "רמות אפור")! כאמור, ב-יבמ המונוכרום היה טקסט בלבד, אם כי יכולת לנצל את התווים מעל ascii לעברית ולפסאודו גרפיקה (למשל לייצר מסגרות). הדבר הטוב ביותר שהיה ל-יבמ, מעבר לשקט שכבר הזכרתי הייתה המקלדת - אף אחד אחר אפילו לא דגדג את האיכות שלהם. באותה תקופה אחד המוצרים החמים שלהם הייתה מכונת כתיבה חשמלית שנקראה http://en.wikipedia.org/wiki/IBM_Selectric_typewrite... וכמו שאומרים noblesse oblige - מקלדת טובה עמדה גבוה בסולם העדיפויות שלהם (וגם שלי...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית קראו לה ''כדורית'', בגלל הפטנט שלהם להחליף סטים של פונטים. מכונה מעולה (אם כי לא הגיע לרמתה של המניפה של אולימפיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כדורית! בזמני עוד שרתה בצבא. הפקידות היו שואלות כדוריות זו מזו. הן היו מהלכות במסדרון ובידן איזה כלי פלסטיק ובו הכדוריות שנראו לי אז כמו משהו שההיצ'י השאירו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם מכונת כתיבה שקראו לה ''צ'יק צ'יק בום בום.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיה גם שיר (עתיק מן המכונה?) בפיו של יעקב טימן ז"ל, שחקן "המטאטא" ואביו של השופט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי המניפה עולה על הכדור (לא בטוח אם יש במשפט הזה משמעויות נסתרות) אבל מעטים ידעו לעשות מקלדות כמו יבמ. כל אימת שלחצת על קליד (כך אומרים?) ממש הרגשת איך הוא מודה לך בלבו, כמו הדלתות בספינה של זייפוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. היו פעם רמות איכות כאלו, ואין עוד. כמו צליל טריקת דלתות המרצדס בשנות הששים. אני הרחבתי את הענין לכדי ביקורת איכות למוצרי חשמל: אם הלחצנים איכותיים המוצר איכותי. זה אולי המבחן היחיד שההדיוט יכול לבצע היום למכשירים בטרם קניה כדי לעמוד על איכותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על קינגסלי שגם עיבד פיוטים ותפילות יהודיות למוג, בתגובה 325249. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |