|
||||
|
||||
ב 85 עבדתי בממכר קומודור 64 אפל II אטארי ותואמי פיסי (היום זה מצחיק להזכר, אבל כך הם נקראו, לא?). זכור לי היטב הטייפ קסטות של הקומודור, כמו גם איכויות הצבע והצליל של המכשיר, והעושר של משחקים שתפסו 64K בלבד1 . המשחקים של הקומודור היו שווים לאין ערוך יותר מאשר בתואם יבמ (מסך מונוכרום ירוק, כרטיס מסך הרקולס משהו כמו 120 על 180 פיקסלים, ואותו רמקול צייצני שהזכרת). מאז ועד היום לא זכיתי לראות מכונת IBM 8088 מקורית. ראיתי אי אז 286 מקורי, שעלה בזמנו הון. היה לו הארד דיסק 20MB והסמל הכחול עליו התבוננתי ביראה. 1 היה איזה תרגיל מפורסם שניצל עוד 40K אאז"נ בדרך לא דרך. |
|
||||
|
||||
אם כבר נוסטלגיה של קופסאות: לא 120 על 180. זה אפילו ל-יבמ ההוא לא הספיק... ל-יבם היית יכול לבחור בין שני מודים: מונוכרום, טקסט בלבד, שייצר 720 על 350, או צבעוני עם רזולוציה 320 על 200 (16 צבעים שלמים! כמובן כולל "שחור" ו"לבן": ביט לכל צבע, ועוד ביט ל-intensity). ה"גדולה" של הרקולס הייתה שהם ידעו להפיק את שני המודים מאותו הכרטיס, ואפילו הגדילו לעשות ובמונוכרום (עם הרזולוציה הגבוהה) ידעו לייצר גרפיקה (ארבע "רמות אפור")! כאמור, ב-יבמ המונוכרום היה טקסט בלבד, אם כי יכולת לנצל את התווים מעל ascii לעברית ולפסאודו גרפיקה (למשל לייצר מסגרות). הדבר הטוב ביותר שהיה ל-יבמ, מעבר לשקט שכבר הזכרתי הייתה המקלדת - אף אחד אחר אפילו לא דגדג את האיכות שלהם. באותה תקופה אחד המוצרים החמים שלהם הייתה מכונת כתיבה חשמלית שנקראה http://en.wikipedia.org/wiki/IBM_Selectric_typewrite... וכמו שאומרים noblesse oblige - מקלדת טובה עמדה גבוה בסולם העדיפויות שלהם (וגם שלי...). |
|
||||
|
||||
בעברית קראו לה ''כדורית'', בגלל הפטנט שלהם להחליף סטים של פונטים. מכונה מעולה (אם כי לא הגיע לרמתה של המניפה של אולימפיה). |
|
||||
|
||||
אה, כדורית! בזמני עוד שרתה בצבא. הפקידות היו שואלות כדוריות זו מזו. הן היו מהלכות במסדרון ובידן איזה כלי פלסטיק ובו הכדוריות שנראו לי אז כמו משהו שההיצ'י השאירו. |
|
||||
|
||||
היתה גם מכונת כתיבה שקראו לה ''צ'יק צ'יק בום בום.'' |
|
||||
|
||||
והיה גם שיר (עתיק מן המכונה?) בפיו של יעקב טימן ז"ל, שחקן "המטאטא" ואביו של השופט: |
|
||||
|
||||
אולי המניפה עולה על הכדור (לא בטוח אם יש במשפט הזה משמעויות נסתרות) אבל מעטים ידעו לעשות מקלדות כמו יבמ. כל אימת שלחצת על קליד (כך אומרים?) ממש הרגשת איך הוא מודה לך בלבו, כמו הדלתות בספינה של זייפוד. |
|
||||
|
||||
כן. היו פעם רמות איכות כאלו, ואין עוד. כמו צליל טריקת דלתות המרצדס בשנות הששים. אני הרחבתי את הענין לכדי ביקורת איכות למוצרי חשמל: אם הלחצנים איכותיים המוצר איכותי. זה אולי המבחן היחיד שההדיוט יכול לבצע היום למכשירים בטרם קניה כדי לעמוד על איכותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |