|
||||
|
||||
א. תודה על ההבהרה הקולקטיבית[*]. מכירה את הדימוי, מכירה היטב, גברים מחפשים את המגע אבל לא את הקשר והנשים נקשרות לפני שאמרת "רוסי שחור ומנהטן בבקשה". אני מסתכלת סביבי ותוהה פשוט אם זה נכון, כאשר לפחות בשנות הפוריות אחוז הרווקים מצטמצם, ואינו גבוה יותר מאחוז הרווקות. מחוג מכרי אלו שנישאו, עשו זאת מרצון ומבחירה. ואלו שלא, גם כן. הרווקות כמו הרווקים לא שבורות לב ללא תקנה, אלא מעדיפות להשאר בגפן, לרוב משום שכל הקטע הזה של יחסים לא כל כך התאים להן. כאשר זה מגיע להבאת צאצאים לעולם, המשימה מאתגרת באופן כללי, אבל מאתגרת יותר כאשר היא נעשית מחוץ למסגרת יחסים זוגית (ויש לי המון כבוד והערכה לברקת בעניין). המודל הסביר מבחינה אבולוציונית (אם רוצים להתעקש על מסגרת היפוטתית זו) היא של שני בני זוג שנקשרים אמוציונלית על מנת לקנן יחדיו. מה שגם מסתדר עם מה שאני רואה בחברה הליברלית סביבי, שגברים כמו נשים נקשרים רגשית באותן רמות ובאותם אחוזים, ושנשים מסוגלות לקיים סטוצים חסרי כל משמעות רגשית עבורן. לגברים הסטוציונרים (וחסרי נטיות הומוסקסואליות) הרי צריכות להימצא פרטנריות. חוסר המתאם הרגשי בין שניים, כשאחד נקשר והשניה לא, הוא משהו שמתרחש לשני הכיוונים (כך שאני מצאתי את עצמי בעברי מספר פעמים בשני צידי המשוואה החסרה הזאת). ב. מה גודל תעשיית המין לעומת מספר המגעים המיניים שמתרחשים ללא רגולציה מוניטרית לדעתך? זה נכון שיש יותר גברים שמשתמשים בשירותי מין, אבל מה אחוזם בכלל האוכלוסיה? ג+ד. אני מכירה את דבריו של גרינגוז מן הבלוג שלו. קשה לי לקבל את דבריו כנראה בגלל הנסיבות, משום שהאדון כורך תמיד את טיעוניו עם נטיות ראקציונריות עד רסטורטיביות (הטענה החוזרת שהתפיסות החברתיות שהיו רווחות לפני 50 שנה היו מוצדקות יותר מאלו של היום) וחיבה להתכתשות אינטרנטית שלא מותירות הרבה מקום לדיון משכיל בסוגיה. הטוענים כנגדו (שאין למעשה כל הגיון אבולוציוני באונס) שכנעו אותי יותר. הלוואי שהיה לתזה הזאת נציג יותר משכנע. אני נותרת בתפיסה שעבירות המין הן עבירות אלימות, שלפגיעה בקורבן יש יותר חשיבות מן הפורקן המיני, ושכמו בעבירות אלימות אחרות, רק חלק מן הקורבנות ימשיכו את מעגל האלימות, ומתוכם יותר קורבנות ממין זכר ייטו להרסנות אקסטרברטית, ויותר קורבנות ממין נקבה להרסנות אינטרוברטית, אבל שלשתי הנטיות יהיו נציגים משני המינים. _______________ 1. להבנתי החסרה, כל עוד מדובר בחישוב הסתברות, מדובר בהשערה. מידע שנאסף באופן פרטני ללא שימוש בהסתברות אינו מהווה השערה. "שליש מהאוכלוסיה" במקרה הזה = הסתברות = השערה. * אשמח אם תמשיך בתפקידך כפרשן במידה ואתה מצליח להבין למה ג'וד התכוונה בהביאה את הקטע מ"לוליטה". |
|
||||
|
||||
א. תודה על ההערכה, אבל אני עדיין לא מסכימה איתך. נכון שלהקים משפחה בלי גבר מפחית מאוד את ההיזקקות הטכנית של האשה לבן זוג, אבל אם נדמה לך שזה מפחית את מידת ההיקשרות הרגשית לגבר פוטנציאלי כלשהו, טעות בידך :-) (אולי אפילו להפך! לאחר שבוטל הקריטריון "האם גבר זה יהיה אב טוב לילדיי?", מנעד הבחירה שונה, אולי רחב יותר, והמועמדים נבחרים בפינצטה אחרת). גם אני רואה מסביבי רווקות רבות (חברות שלי) שמסוגלות לקיים סטוצים בלי משמעות רגשית עבורן. אלא מה, לפי עדותן שלהן יש בזה גם לא מעט בדידות / יאוש / מרירות. גם מצב הרווקים הזכרים, אגב, לא משהו. עפים מפרח לפרח אבל בלי להפרות אף אחד, לא מילולית ולא משום בחינה אחרת, ובלי סיפוק של ממש. יושבים בבית, אוכלים פיצה קרה עם בירה חמה, ולא מסוגלים להתחייב ליותר משבוע כי תמיד נדמה להם שיש מישהי יותר טובה. זה משעשע במסגרת התיאור (המוצלח) של דייב בארי, או מעניין כנימוק אבולוציוני להתנהגות מסוימת, אבל בזה נגמרים היתרונות של המצב הזה. (אמנם נכון שסטטיסטית, גבר יכול להתאהב אהבה נכזבת באשה, בדיוק כפי שקורה ההפך). |
|
||||
|
||||
אז פשוט תצטרכי לחיות עם העובדה שאני מסכימה איתך ;-) כלומר ניסיתי קצת לשחק ב"נדמה לי" עם תאוריות אבולוציוניות, אבל בעוד ששכ"ג מדבר איתי על ביו פואוור גני אני מדברת על תנאי גידול, וכל נסיון לכליל מתוך ידע אמפירי מביא לתוצאות מוזרות שתלויות בחוג מכרי והאופן שבו אני בוחרת לזכור אותם ברגע נתון. אז אני חוזרת לאמירה המוקדמת שלי, כל העניין הוא מאוד אינדבידואלי. מזווגים או יחידים לא נוצרו מתבנית אחת, אמוציונלית או ביוגרפית ושלל הדוגמאות מפוזרות על פני השטח (אחרי התעמקות הצלחתי אפילו להיזכר ברווק זכר מן הסוג שתיארת, שבו נתקלתי בפעם האחרונה לפני יותר מעשור). זה אומר בעצם שיש יותר ממסלול מסומן אחד לאושר, לא? |
|
||||
|
||||
כנראה שיש. אבל את מנסה להתנער לחלוטין מההבחנות הג'נדריאליות, וזה לא כל כך פשוט. זה כמו להתנער מכל הכללה לגבי ישראלים. יש כאלה ויש כאלה, יש גונבי מגבות מבתי מלון ויש מפריחי שממה בנגב, ויש עוד אלף תתי-סוג אחרים. אבל יש גם אב טיפוס שרוב קוויו נכונים מאוד, ורבים מאתנו עונים לתיאור שלו לפחות חלקית, מפני שאנחנו ישראלים. |
|
||||
|
||||
דווקא אני לא מנסה להתנער לחלוטין מההבחנות המגדריות. כפי שציינתי בתגובה 555019 יש הבדלים על בסיס פיזיולוגי ויש הבדלים על בסיס סביבתי. אני אבל לא חייבת להסכים לעיקרון הפשוט המוצע בסוף תגובה 555694. אם זה עוזר במשהו רוב הזוגות (רוב, לא כל) שמונעים ממני להגיע איתך להסכמה הרמונית נשואים. |
|
||||
|
||||
א. אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו דבר, אבל כפי הנראה הבעיה היא אצלי, לא אצלך1. אין לי ספק שגם זכרים מעוניינים בקשר זוגי ארוך ומשמעותי, אחרת כל מוסד הנישואין לא היה יכול להתקיים לאורך ההיסטוריה. גם השאלה אם גברים יכולים להתאהב ולהתאכזב עד כדי שברון לב לא נראית לי שאלה בכלל. כל התרבות שלנו מלאה בדוגמאות, וכל פירוט מיותר. אבל שאלת הסטוץ היא שאלה אחרת לגמרי, וכאן האסימטריה בין המינים מאד ברורה, עם כל הכבוד לאותן נקבות שנמצאות כמה סטיות תקן מהממוצע ומתנקזות, בדרך הטבע, לסביבה שמאפשרת להן לממש את רצונותיהן (קרי: לכמה בארים בעיר הגדולה או לחופי האיים היווניים). זאת לא רק תחושת בטן שלי, הנושא נחקר ולמיטב ידיעתי הוא אינו מוטל בספק (לא הוזכר כאן לאחרונה המחקר בו הוצעו לסטודנטים/סטודנטיות יחסי מין עם זר/ה? אף סטודנטית לא נענתה, לעומת כשלושה רבעים מהסטודנטים שהסכימו2). הויכוח, אם הוא עוד קיים בכלל, הוא בשאלה אם השוני נובע מהטיה תרבותית-חברתית או מנטיה גנטית. אין ספק "...שנשים מסוגלות לקיים סטוצים חסרי כל משמעות רגשית עבורן", השאלה היא שאלה סטטיסטית. ב. אין לי מידע. ג+ד. עבירות המין הן עבירות אלימות, ללא ספק. הנשוא לדיון הוא אם המניע העיקרי שלהן הוא מיני או אחר. לדעתי התשובה ברורה, אבל אם הנימוקים שגיל הביא לא משכנעים אותך אין לי הרבה להציע. אולי רק זאת: את בטח מכירה את הסצנה (מהעיתונות) שבה כמה חבר'ה משתכרים, תופסים מישהי שגם היא שתויה ומבצעים בה אונס קבוצתי (ראי, למשל, תגובה 388253 אבל אני הלינק שם כבר לא פעיל). ובכן, כמה פעמים לדעתך קורה שכמה חבר'ה משתכרים, תופסים מישהי שגם היא שתויה ושודדים ממנה את הכסף? על סטטיסטיקה אין לי זמן להרחיב עכשיו, אולי במקרה י. נוב ירצה להחכימנו, אבל אם את רוצה להתייחס לכל הממצאים שיש להם רק תוקף סטטיסטי כאל "השערות", כל המדע אינו אלא אוסף של השערות גרידא (בדרגות משתנות של הסתברות), והפיזיקה בפרט. ספקנות היא כמו השמש: במידה הנכונה היא חיונית, אבל יותר מדי ממנה מיבש כל צמיחה. _________________ 1- כבר הרבה זמן לא יצא לי להגיד את זה. 2- בכפוף לזכרוני הרעוע. אין כפל מבצעים. |
|
||||
|
||||
א. אז אנחנו נותרים בשאלת הסטוץ 1. מצד אחד אני מבינה למה הכוונה (למרות שקישורים למחקרים רציניים היו משמחים בהחלט). יש ז'אנר שלם של מתיחות שבנויות על נכונותו של הגבר למגע מיידי (דווקא על האפשרות להתייחס לתכניות מתיחה כמחקרים סוציולוגים היה לפחות מאמר אחד רציני). מצד שני, קשרים קצרים עד קצרצרים חסרי כל חשיבות רגשית לא נדירים כלל וכלל בחיי רווקות, סליחה, סינגליות במקומות בהם הסנקציות על כך לא חמורות (לפי דעתי, גם במקומות בהם הסנקציות חמורות, אבל זה כבר סיפור אחר). לא, אין לי מחקרים מלומדים בנושא, רק מידע שאספתי בסביבתי הקרובה ובמוצרי תרבות מודפסים ומשודרים, שחלקם אכן בעלי אמינות מפוקפקת. ושוב, לסטוציונרים זכרים הטרוסקסואלים אמורות להיות פרטנריות, לא כן? אני פשוט תוהה אם במסגרת האינטראקציה החברתית שבה נשים נוהגות באופן יותר מסוייג מגברים, הסטוץ הנשי פשוט מקבל מסגרת הבנה כללית אחרת מהסטוץ הגברי. ג+ד. (את הלינק אני זוכרת מתקופת הלינקוק, לי לא היה נדמה אגב לרגע שהבחורים לא הבינו שהם מבצעים אונס.) כמו שטענתי, עיקר הסיפוק הוא מן ההשפלה, ובתחום הזה אני בהחלט מכירה הרבה דוגמאות, החל בנאו נאצים חביבים שמכים יחדיו "נחותים" חסרי ישע, לעיתים למוות, המשך בקבוצות בני נעורים שעוסקים באופן שיטתי בירידה עמוקה לחיי קורבן בן או בת גילם, וכלה במבוגרים שמתארגנים להצקות קבוצתיות במקום העבודה, בפעילות שעות הפנאי, בשכונה או ביישוב. באותם סיפורי אונס קבוצתי שמגיעים לעיתונות, המידע תמיד מרמז על הנסיבות הסביבתיות של התוקפים. לגבי סטטיסטיקה - נא לא לקחת אותי ברצינות, הרי כתבתי שהידע שלי חסר. כהדיוטה, פשוט נמאס לי להיתקל במה שנראה גם לי כשימוש בעייתי במידע סטטיסטי, ובה בעת התייחסות לסטטיסטיקה כאל אם כל חי (ר' מייקל מור). אגב לפי זכרוני, גם על השימוש בסטטיסטיקה במחקר של מקינזי היו השגות. 1 אני דווקא הייתי מוכנה לקבל שהדיסוננס הוא אצלי, אבל אני מודה לך על נטילת האחריות. :-) |
|
||||
|
||||
אני נוטה לשער שסביבתך הקרובה אינה מדגם מייצג. הדוד ג. ישמח לתת לך קישורים למחקרים. הוא נתן גם לי, אבל אין בידי הכלים, הזמן והחשק לבדוק את מידת רצינותם1. האם המחקר הזה http://www.springerlink.com/content/6v6203863x287255... רציני (למותר לציין: לא קראתי אותו)? האם המחקר הזה http://www.dur.ac.uk/news/newsitem/?itemno=6670 רציני (טוב, הוא עוסק בשאלת שביעות הרצון אחרי המעשה, אבל זה ללא ספק קשור, כפי שהם מסבירים שם)? אני חושב שזה: http://www.elainehatfield.com/79.pdf רציני למדי (הוא המחקר שהזכרתי קודם), ויכול לשמש גם בתור נקודת פתיחה לחיפושים נוספים (כצפוי תוכלי למצוא גם ביקורת. לשיפוטך.). ג+ד: השפלה ודאי יש שם, כמו אלימות, אבל משום מה המשפילים בוחרים באקט מאד ספציפי נגד אוכלוסיה שמתאימה להעדפות מיניות של גברים נורמליים. כפי שאמרתי, אין לי מה להוסיף על מה שגרינגוז אמר. ________________ 1. על השאילתה " casual sex men women difference" הדוד הטוב פלט 282,000 קישורים. את מוזמנת לנסח משהו טוב יותר ולבדוק. |
|
||||
|
||||
ג. דוד ג' יסלח לי שאני לא מטרידה אותו כרגע אחרי יום שלם של שאילתות במאגרי מידע בנושאים אחרים1. אם שמת לב, ההנחה המובלעת בקישור השני שהבאת הוא שנשים מונעות לסטוצים מסיבות פיזיולוגיות וחובות מפח נפש בגלל סיבות סביבתיות (חוסר רצון להתפאר בפני אחרים, הרגשה שהגבר חושב שהן קלות להשגה). זה לא נראה לי יותר משכנע מ תסריטים שכוללים את המשפט "הו, הגנים שלי!" ולגבי הקישור השלישי (תודה על ההשקעה), שחל בין 78 ו82, אתה באמת לא מאמין שהתשובות היו אחרות אם המחקר נעשה ב68 ו72 או לחילופין ב98 ו2002? יש איזשהו מקום להתניות הסטוריות במשוואה שלך? ג+ד אבל אז אתה צריך להסביר מדוע אונס קבוצתי של אישה שונה מאונס קבוצתי של גבר. המודל שלי יותר פשוט, לא? אלימות קבוצתית היא דבר קיים, יש מי שמוכנים לחצות את הגבול ולבצע אונס באישה, ויש מי שחוצים אותו על מנת לאנוס גבר. 1 אבל לפחות חזרתי לכאן באישון לילה לתרום את חלקי |
|
||||
|
||||
התכוונתי: חוות מפח נפש וגו' (ששלא תחוש מחוייב לתקן אותי) |
|
||||
|
||||
מן הסתם הדוד הטוב באמת סולח לך, ואני מניח שגם את תסלחי לי אם במקום להתייחס מפורשות להשגות שלך אפנה אותך הנה1: http://homepage.psy.utexas.edu/homepage/Group/BussLA... - זאת הצגה שדי תואמת את מה שאני חושב (או לפחות היא נראית כך מעיון חטוף). (אל תטעי: מה שבמבט ראשון נראה כהתחמקות עלובה שלי מהתייחסות לנקודות שאת מעלה הוא, לאמיתו של דבר, התחמקות עלובה שלי מהתייחסות לנקודות שאת מעלה. במקום לחפש מחקרים עדכניים יותר, אני נתלה ב"The empirical evidence for a sex difference in desire for short-term mating is extensive, supported by hundreds of scientific studies." מהמקור הזה, שכולל, אגב, ביבליוגרפיה לא קטנה. השורה התחתונה היא שאת, ככל הנראה, מכירה את העמדה הזאת אבל אותך היא לא משכנעת. כפי שכבר אמרתי אין לי הרבה להוסיף) _________________ 1- משום מה נהוג לאחרונה להוסיף "זהירות, Pdf" בכל מיני מקומות ברשת. אין לי מושג ממה צריך להזהר שם אבל ליתר בטחון אני מוסיף: זהירות, pdf! |
|
||||
|
||||
בענין הערת השוליים- למרות האסוציאציה המיידית לוירוסי pdf (ונראה מי ילחץ על הלינק היהיהי) אני מאמין שזוהי נטיקט (או מה הביטוי העכשוי) להודיע לגולש המזדמן שאין זה לינק רגיל לפניו, אלא קובץ שמנמן שעלול לעצור לו את שטף הגלישה למשך מספר שניות. אבל בשורה התחתונה, כמו רוב הדברים שאנו עושים, זה מפני ש'כולם' עושים. |
|
||||
|
||||
וזו עוד עדות לכך שהשילוב של מסמכי PDF בתוך הדפדפן אינו מוצלח? אני פותח אותם בחלון נפרד. עובד נהדר ולא מפריע לרצף הגלישה. |
|
||||
|
||||
אם המסמך הוא גדול, איך יתכן שהוא לא מפריע לרצף הגלישה? אפילו לך אין רוחב-פס אינסופי. |
|
||||
|
||||
מסמך גדול זה כבר שאלה אחרת. אתה מזהיר מפני תמונה גדולה מאוד? אני מחכה שהוא ירד, ובינתיים ממשיך בדברים אחרים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
החיים לא עד כדי כך ארוכים. |
|
||||
|
||||
לעומתך, אני עוד צעיר. |
|
||||
|
||||
גרינגרוס בדיוק נדרש לנושא: http://greengross.wordpress.com/2010/11/25/%D7%94%D7... (דגדגן: "מאז פירסום המחקר עברו יותר מ-20 שנה. בשנים הללו נעשו לו שיחזורים רבים במקומות שונים בעולם. השיחזורים הללו מצאו ממצאים דומים ברובם למחקר המקורי ...") |
|
||||
|
||||
טוב, עכשיו לפחות אני יודעת מאיפה באו מילות השיר ההוא. חזרה על הסתייגויות המגיבים על הפוסט: הגורמים הסביבתיים התרבותיים לא נוטרלו כלל בניסוי. ההתנהגות המתוארת של הנסיינים היוותה גם חריגה מנורמה התנהגותית. לא היתה התייחסות להתנהלות המקובלת בקרב הסטוציונרים וסטוציונריות. הכותב טוען שמחקרים נוספים התקבלו תוצאות דומות. אבל אז מסייג את התוצאות הסותרות של המחקר המאוחר יותר על פיהן "כאשר הנשים נדרשו לדמיין גבר אטרקטיבי במיוחד, 50% הסכימו ללכת איתו לדירה וקרוב ל-25% הסכימו לסקס." לעומת זאת, הוא כן מחפש הסבר מדוע גברים (שומו שמיים) התנגדו לסקס מזדמן על המקום. (עם יד על הלב, אף פעם לא השתמשת ב"אני נשוי" על מנת להפטר מבחורה?) הטענה ש"הסבר תרבותי לא יכול להסביר את הפערים הברורים שנתגלו בין המינים, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהמחקר נעשה בתקופה שלאחרי המהפיכה המינית." מעידה על התעלמות מן העובדה שהנורמות המשיכו להשתנות אחרי שנות ה60, ושסוף שנות ה70 תחילת שנות ה80 היוו תקופה שמרנית למדי לעומת התקופה שקדמה להן. מאוד ייתכן שהתוצאות היו שונות אם המחקר היה נעשה ב1968. הייתי גם מסייגת את הטענה שב1978 "היה מאוד לא מקובל בקרב פסיכולוגים להציע שקיימים הבדלים בין המינים, לא כל שכן הבדלים מולדים." |
|
||||
|
||||
היי, ראיתי שדיברתם פה על הפוסט שהעליתי אז רק להגיב לכמה נקודות שהעלתה האלמונית. זה נכון שאלמנטים תרבותיים לא נוטרלו בניסוי הספציפי הזה אבל את הפערים בין ביולוגיה לסביבה אפשר לראות במצטבר. כדי שהסבר תרבותי מסוים יהיה תקף, צריך קודם כל שהוא אכן יהיה תרבותי, דהיינו יראה שונות בין תרבות לתרבות. יש כל כך הרבה הבדלים בין תרבותיים בתחומים שונים אז איך זה שדווקא בתחום הזה אין הבדל כזה? זה לא רק המחקר הספציפי הזה שנעשה בתרבויות שונות ובתקופות שונות אלא גם מחקרים רבים נוספים שמראים בצורה עקבית שנשים הרבה יותר מסויגות מסקס מזדמן או מהיר, גם בתנאים הרבה יותר אידיאליים שבהן הן מכירות את האדם שמולן. שימי לב שהתוצאות של המחקר המאוחר לא סותרות את המחקר המקורי כי יש הבדל מהותי בין החלטה לשכב עם מישהו לבין לדמיין בקשה כזו כשהיא לא ממש מעשית (ועדיין, גם במקרה הזה הפערים בין הגברים לנשים עצומים במונחי גודל אפקט). אני חושב שפספסת את המשמעות של הסבר לגבי מהות ההתנגדות. העניין הוא לא שגברים טענו שהם נשויים או לא אלא שהם אמרו את זה בנימה מתנצלת. כלומר, במהות הם כן היו מעוניינים בסקס המזדמן אבל בגלל תנאים ספציפיים שקשורים אליהם הם לא. לעומת זאת הנשים הגיבו בצורה הרבה יותר תוקפנית. והנקודה החשובה ביותר שאלו שדובקים בהסבר התרבותי מתעלמים ממנה היא השאלה למה בכלל יהיו נורמות שונות לגברים ונשים? אם הטענה היא שיש עולם פטריארכלי שגברים מכתיבים בו את הנורמות אז היינו מצפים דווקא לנורמות הפוכות, כאלו שמעודדות נשים לסקס מזדמן. למעשה, בשנות ה60 עם המהפיכה המינית והגלולה זה בדיוק מה שקרה. גברים שיכנעו נשים שסקס מזדמן זה דבר טוב ונשים נענו. זוהי החריגה שמעידה על הכלל ולא להפך. לגבי מחקרים על הבדלים בין המינים לפני 30 שנה ומעלה, אני לא יודע עד כמה את מתמצאת בהיסטוריה של המחקרים הללו אבל המשפט שכתבתי היה עוד אנדרסטייטמנט. |
|
||||
|
||||
מוטב מאוחר מלעולם לא 1. בתגובה לדבריו של גיל 2: הטענה שהעובדה שתבנית התנהגותית מסויימת חוזרת על עצמה בתרבויות שונות היא בהכרח תוצר של "ביולוגיה" או גנטיקה למעשה לא תקפה. יכולים להיות עדיין הסברים שונים, ועד שההסבר הביולוגי לא מציץ ומחייך אלינו אל מתחת למקרוסקופ הוא לא יכול להחשב כמוכח. לא כל שכן, החברות המדוברות (ארה"ב, דנמרק, איטליה, גרמניה) שונות זו מזו, אבל נתונות להשפעות תרבותיות משותפות רבות שאין להתעלם מהן. אכן, שני המחקרים מוכיחים שיותר גברים נענים להצעות מנשים מאשר להיפך. ועדיין, במחקר המקורי נשים כלל לא נענו להצעה השלישית, ובשני המחקרים דווקה כן. אחוזי ההענות לכל אחת מההצעות על ידי שני בני המינים שונה בכל אחד מן המחקרים וגם הפער בין ההיענות לכל אחת מההצעות. כאשר נעשה מחקר על הרגלי המין של בעלי חיים, נלקח בחשבון "ריקוד החיזור" שלהם. איש לא מנסה להוכיח משהו על האליגטורים תוך שינוי רדיקלי של אותם סיבובים שהם עושים במים לפני ההזדווגות. המחקר המחקר המקורי הציב התנהגות רדיקלית במרכזו. המחקר התלת מדינתי (ארה"ב, גרמניה ואיטליה) לקח את זה בחשבון, ולכן העדיף לשאול את מושאי המחקר, ולהניח להם להוסיף לסיטואציה המדומיינת את "ריקוד החיזור" הרלוונטי. אני אפילו אוסיף שבריקוד החיזור בין בני אדם רוב היוזמה מצוייה בידי הגבר, וזה יכול להוות את ההסבר למעשה לכל התוצאות. המחקרים נותרו ברמת "ריקוד החיזור". דומני גם שלא פיספסתי דבר לגבי מהות הסירוב של גברים ליחסי מין, אני פשוט חלוקה עם גיל. הוא סבור שהם היו מוכנים בכל מקום ובכל מצב, אבל... ואני חושבת שהסירוב עשוי להיות אמיתי, והנימה היא תוצר של גינונים. רשות הדיבור למחקר התלת ארצי: "The validity of the real-life situation for men is even more debatable. Women requesting outright casual sex from an attractive stranger are probably a rare event. How might men deal with such a rare event? We do not want to imply that such a request does not coincide with men’s desire to engage in casual sex. However, this rare event appears to be more complex. A slightly unattractive to moderately attractive woman who needs just two sentences to request sex from an attractive stranger probably worked up all her courage and risks a situation that makes her vulnerable to reputational damage. Perhaps some of the men’s compliance with the “bed” request was partly determined by the motive not to offend her. These considerations also might explain why men who rejected the “bed” request felt obligated to offer apologies such as “I’m married” or “I’m going with someone” (Clark and Hatfield 1989:52)." הטענה כי "הדובקים בהסבר התרבותי" מתעלמים מהשאלה של נורמות שונות לגברים ונשים, היא תמוהה ביותר. בבסיסן של תאוריות על מבני כוח חברתי עומדת תמיד החלוקה שמקנה ומשייכת תפקידים ותכונות שונות למשתתפים השונים: אדונים ועבדים, זקנים וצעירים, נשים וגברים. והעניין לא מוביל דווקא לתיאוריות קונספירציה פטריאכלית. לפחות לפי הבנתי (והבנתם של רבים חשובים ומרכזיים) בחלוקת התפקידים אשר בבסיסה של כל מערכת זוכים כל הצדדים לצורה של מישטור אשר מפתח תכונות שמתאימות לתפקידם ומדכא כאלו שאינן מתאימות.הטענה שבמהפכה המינית גברים שיכנעו נשים שסקס מזדמן זה דבר טוב ונשים נענו, היא בעייתית ביותר. הרי הסבר אלטרנטיבי עבור גיל: נשים שגדלו בשנות ה50 במדינות ה"מערב" קיבלו בקומפלקס התרבותי הקיים מסרים מרובים ולעיתים סותרים אשר נעו בין דיכוי המיניות להאדרתה. בשנות ה60 בחוגים מסויימים גברים ונשים פרצו ביחד את גבולות הנורמות הקיימות כדי להשתחרר מהקומפלקס החברתי הקיים. משנעשה צעד זה נוצרה תרכובת שונה, שאיפשרה למעשה את הצעד הבא, נשים שהגיעו למסקנה שהתבניות הקיימות עדיין לא עונות על צרכיהן ושאת האנרגיות המהפכניות ניתן לגייס לבניית תבניות חדשות. מה שנחמד אבל בהתייחסות של גיל למהפכה המינית בשנות ה60 היא שהוא למעשה מודה שנורמות מיניות השתנו אצל הומו ספיאנס בתקופה קצרה מאוד ובלי כל תמיכה מהאבולוציה. 1 אני מקווה שזה גם תקף לגבי הדבר ההוא שאני דוחה בשביל להגיב כאן סוף סוף... 2 שלום גיל, לתשומת לבך, יש לי ניק והוא לא "האלמונית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |