|
||||
|
||||
היי, ראיתי שדיברתם פה על הפוסט שהעליתי אז רק להגיב לכמה נקודות שהעלתה האלמונית. זה נכון שאלמנטים תרבותיים לא נוטרלו בניסוי הספציפי הזה אבל את הפערים בין ביולוגיה לסביבה אפשר לראות במצטבר. כדי שהסבר תרבותי מסוים יהיה תקף, צריך קודם כל שהוא אכן יהיה תרבותי, דהיינו יראה שונות בין תרבות לתרבות. יש כל כך הרבה הבדלים בין תרבותיים בתחומים שונים אז איך זה שדווקא בתחום הזה אין הבדל כזה? זה לא רק המחקר הספציפי הזה שנעשה בתרבויות שונות ובתקופות שונות אלא גם מחקרים רבים נוספים שמראים בצורה עקבית שנשים הרבה יותר מסויגות מסקס מזדמן או מהיר, גם בתנאים הרבה יותר אידיאליים שבהן הן מכירות את האדם שמולן. שימי לב שהתוצאות של המחקר המאוחר לא סותרות את המחקר המקורי כי יש הבדל מהותי בין החלטה לשכב עם מישהו לבין לדמיין בקשה כזו כשהיא לא ממש מעשית (ועדיין, גם במקרה הזה הפערים בין הגברים לנשים עצומים במונחי גודל אפקט). אני חושב שפספסת את המשמעות של הסבר לגבי מהות ההתנגדות. העניין הוא לא שגברים טענו שהם נשויים או לא אלא שהם אמרו את זה בנימה מתנצלת. כלומר, במהות הם כן היו מעוניינים בסקס המזדמן אבל בגלל תנאים ספציפיים שקשורים אליהם הם לא. לעומת זאת הנשים הגיבו בצורה הרבה יותר תוקפנית. והנקודה החשובה ביותר שאלו שדובקים בהסבר התרבותי מתעלמים ממנה היא השאלה למה בכלל יהיו נורמות שונות לגברים ונשים? אם הטענה היא שיש עולם פטריארכלי שגברים מכתיבים בו את הנורמות אז היינו מצפים דווקא לנורמות הפוכות, כאלו שמעודדות נשים לסקס מזדמן. למעשה, בשנות ה60 עם המהפיכה המינית והגלולה זה בדיוק מה שקרה. גברים שיכנעו נשים שסקס מזדמן זה דבר טוב ונשים נענו. זוהי החריגה שמעידה על הכלל ולא להפך. לגבי מחקרים על הבדלים בין המינים לפני 30 שנה ומעלה, אני לא יודע עד כמה את מתמצאת בהיסטוריה של המחקרים הללו אבל המשפט שכתבתי היה עוד אנדרסטייטמנט. |
|
||||
|
||||
מוטב מאוחר מלעולם לא 1. בתגובה לדבריו של גיל 2: הטענה שהעובדה שתבנית התנהגותית מסויימת חוזרת על עצמה בתרבויות שונות היא בהכרח תוצר של "ביולוגיה" או גנטיקה למעשה לא תקפה. יכולים להיות עדיין הסברים שונים, ועד שההסבר הביולוגי לא מציץ ומחייך אלינו אל מתחת למקרוסקופ הוא לא יכול להחשב כמוכח. לא כל שכן, החברות המדוברות (ארה"ב, דנמרק, איטליה, גרמניה) שונות זו מזו, אבל נתונות להשפעות תרבותיות משותפות רבות שאין להתעלם מהן. אכן, שני המחקרים מוכיחים שיותר גברים נענים להצעות מנשים מאשר להיפך. ועדיין, במחקר המקורי נשים כלל לא נענו להצעה השלישית, ובשני המחקרים דווקה כן. אחוזי ההענות לכל אחת מההצעות על ידי שני בני המינים שונה בכל אחד מן המחקרים וגם הפער בין ההיענות לכל אחת מההצעות. כאשר נעשה מחקר על הרגלי המין של בעלי חיים, נלקח בחשבון "ריקוד החיזור" שלהם. איש לא מנסה להוכיח משהו על האליגטורים תוך שינוי רדיקלי של אותם סיבובים שהם עושים במים לפני ההזדווגות. המחקר המחקר המקורי הציב התנהגות רדיקלית במרכזו. המחקר התלת מדינתי (ארה"ב, גרמניה ואיטליה) לקח את זה בחשבון, ולכן העדיף לשאול את מושאי המחקר, ולהניח להם להוסיף לסיטואציה המדומיינת את "ריקוד החיזור" הרלוונטי. אני אפילו אוסיף שבריקוד החיזור בין בני אדם רוב היוזמה מצוייה בידי הגבר, וזה יכול להוות את ההסבר למעשה לכל התוצאות. המחקרים נותרו ברמת "ריקוד החיזור". דומני גם שלא פיספסתי דבר לגבי מהות הסירוב של גברים ליחסי מין, אני פשוט חלוקה עם גיל. הוא סבור שהם היו מוכנים בכל מקום ובכל מצב, אבל... ואני חושבת שהסירוב עשוי להיות אמיתי, והנימה היא תוצר של גינונים. רשות הדיבור למחקר התלת ארצי: "The validity of the real-life situation for men is even more debatable. Women requesting outright casual sex from an attractive stranger are probably a rare event. How might men deal with such a rare event? We do not want to imply that such a request does not coincide with men’s desire to engage in casual sex. However, this rare event appears to be more complex. A slightly unattractive to moderately attractive woman who needs just two sentences to request sex from an attractive stranger probably worked up all her courage and risks a situation that makes her vulnerable to reputational damage. Perhaps some of the men’s compliance with the “bed” request was partly determined by the motive not to offend her. These considerations also might explain why men who rejected the “bed” request felt obligated to offer apologies such as “I’m married” or “I’m going with someone” (Clark and Hatfield 1989:52)." הטענה כי "הדובקים בהסבר התרבותי" מתעלמים מהשאלה של נורמות שונות לגברים ונשים, היא תמוהה ביותר. בבסיסן של תאוריות על מבני כוח חברתי עומדת תמיד החלוקה שמקנה ומשייכת תפקידים ותכונות שונות למשתתפים השונים: אדונים ועבדים, זקנים וצעירים, נשים וגברים. והעניין לא מוביל דווקא לתיאוריות קונספירציה פטריאכלית. לפחות לפי הבנתי (והבנתם של רבים חשובים ומרכזיים) בחלוקת התפקידים אשר בבסיסה של כל מערכת זוכים כל הצדדים לצורה של מישטור אשר מפתח תכונות שמתאימות לתפקידם ומדכא כאלו שאינן מתאימות.הטענה שבמהפכה המינית גברים שיכנעו נשים שסקס מזדמן זה דבר טוב ונשים נענו, היא בעייתית ביותר. הרי הסבר אלטרנטיבי עבור גיל: נשים שגדלו בשנות ה50 במדינות ה"מערב" קיבלו בקומפלקס התרבותי הקיים מסרים מרובים ולעיתים סותרים אשר נעו בין דיכוי המיניות להאדרתה. בשנות ה60 בחוגים מסויימים גברים ונשים פרצו ביחד את גבולות הנורמות הקיימות כדי להשתחרר מהקומפלקס החברתי הקיים. משנעשה צעד זה נוצרה תרכובת שונה, שאיפשרה למעשה את הצעד הבא, נשים שהגיעו למסקנה שהתבניות הקיימות עדיין לא עונות על צרכיהן ושאת האנרגיות המהפכניות ניתן לגייס לבניית תבניות חדשות. מה שנחמד אבל בהתייחסות של גיל למהפכה המינית בשנות ה60 היא שהוא למעשה מודה שנורמות מיניות השתנו אצל הומו ספיאנס בתקופה קצרה מאוד ובלי כל תמיכה מהאבולוציה. 1 אני מקווה שזה גם תקף לגבי הדבר ההוא שאני דוחה בשביל להגיב כאן סוף סוף... 2 שלום גיל, לתשומת לבך, יש לי ניק והוא לא "האלמונית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |