|
||||
|
||||
להיפך. הפרדת רשויות משמעה חיזוק בית המשפט. הפרדת רשויות היא חלק מהמערך של בלמים ואיזונים (שהרבה פחות רלוונטי לצורת המשטר הישראלית, אגב) שמטרתו היא *למנוע* חקיקה. בית המשפט העליון אינו יכול לחוקק, אבל הוא כן יכול, על פי הפרשנות האקטיביסטית, לבטל חקיקה שאינה עומדת בקריטריונים מסויימים. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין סמכות לבטל חקיקה לבין חקיקה? אם לבית המשפט יש סמכות לבטל חוקים אז המחוקק הופך להיות חותמת גומי של בית המשפט מפני שרק חוקים שבית המשפט מסכים איתם יתקבלו השאלה היא האם הנסיונות ,שאתה טוען שהיו, להקטין את סמכויות השופטים הם באמת תוצאה של נסיון של מחנה ה"ימין" לצבור כח או לחילופין תגובה של הרשות המחוקקת לרשות שופטת שיצאה מכלל שליטה ואתה יכול להביא בבקשה דוגמאות לנסיונות האלו? |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא בין יכולת ליזום דברים לבין היכולת להגיב לדברים. בית המשפט אינו יכול להמציא יש מאין חוקים, אבל הוא יכול להגביל את היכולת של הכנסת לחוקק. זה בדיוק הרעיון של בלמים ואיזונים - העדפה של הסטטוס קוו. מכיוון שהמציאות רחוקה מלהסכים עם טענות על "אובדן שליטה" של הרשות השופטת, קשה לי לקבל את ההסבר שלך. עם זאת, אני לא אטען שההסבר שלי הוא היחיד שמתקבל על הדעת. זה ההבדל בין פוליטיקה למתמטיקה: שבפוליטיקה אי אפשר להוכיח דברים באופן מוחלט. אין לי כרגע זמן לחפש מקורות, אבל פחות או יותר כל מה שפרידמן עשה בזמן כהונתו כשר המשפטים (ועצם המינוי של פרידמן לתפקיד, למעשה) נופלים תחת ההגדרה הזו. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, הרעיון של הפרדה בין מחוקק לשופט התחיל עם המגנא כרטא באנגליה הפאודלית, ונחשב להתקדמות גדולה בתחום זכויות אדם. בפועל, בארץ, בית המשפט בהחלט מחוקק, במסווה של פרשנות, ואח"כ הדין הקובע הוא התקדים. כאשר אין הפרדת רשויות בין מחוקק לשופט, השופט קובע את הכללים "אד הוק" לפי המקרה שעומד לפניו. בהמשך זה הופך לתקדים גם אם במקרים אחרים זה לא הוגן. דוגמה לחקיקה ע"י בית המשפט: פס"ד ורד פרי בעניין הוצאות מטפלת. הכנסת קבעה יותר מפעם אחת שהוצאות טיפול בילדים אינן מוכרות למס הכנסה. דעתה של הכנסת מתועדת היטב בהצבעות ובפרוטוקולים ואין מקום לטעות. באו בתי המשפט והחליטו הפוך. מזל שברוב טובם הם נתנו ארכה למחוקק הרשמי לתקן את הבעיה... דובי, אתה מגדיר דמוקרטיה ע"י ההשפעה שיש לאנשים על השלטון. כאשר בימ"ש קובע את החוקים, לאף אחד חוץ מלכמה עו"דים אין השפעה על החוק. |
|
||||
|
||||
בעניין פסק דין ורד פרי [ויקיפדיה]: בית המשפט מוסמך לפרש את החוק. הייתה מחלוקת על פירושו, בין רשות המיסים לבין עו"ד פרי. הסתבר שהפרשנות של המדינה הייתה שגויה. בהמשך התערבה הכנסת ותיקנה את החוק כדי שיתאים באופן כללי לציפיותיה של רשות המסים. יש הקוראים לחוקים מהסוג הזה, משום מה, "חוקים עוקפי בג"ץ". לגבי השפעתם של "מספר עורכי דין: הייתי רוצה לבקש ממך לדרג לפי העדפתך האישית את המצב החוקי: * לפני תביעתה של פרי * לאחר קבלת תביעתה של פרי, לפני קבלת התיקון * לאחר קבלת התיקון |
|
||||
|
||||
הפרשנות של בית המשפט נכונה כי הוא זה שמוסמך לקבוע פרשנות. הכוח בידיו. למרבה הצער, הפרשנות שהוא בחר עומדת בניגוד לקביעות מפורשות של הכנסת, שסירבה פעם אחר פעם להכיר בהוצאות מטפלת. אז בא בג"צ והחליט בניגוד לחוק וכן בניגוד להיגיון הבסיסי של חוקי המיסוי בכלל (ראה אי הכרה בהוצאות על משקפי קריאה ועל נסיעה לעבודה). העדפות אישיות (זה אוף-טופיק, כי הנושא לא היה מיסוי אלא דוגמה לפס"ד המנוגד לחוק): אני, כמו רוב האמהות לילדים קטנים, לא משלמת בכלל מס הכנסה. אולי העשירון העליון של אמהות-לקטנים יכול ליהנות מהכרה בהוצאות מטפלת, אבל העשירון הזה כולל את קרובות המשפחה של שופטי בג"צ. שים לב שהם רצו להכיר 100% במטפלת ורק 50% במעון! המצב הרצוי מבחינתי הוא כמובן נקודות זיכוי לכל האבות, כולל אלה שעדיין גרים עם הילדים. אין סיכוי שזה יעבור, כי זה הרבה כסף באמת. |
|
||||
|
||||
בג"ץ? איפה? היה כאן ערעור לבית־משפט מחוזי על קביעה של רשות המיסים. זהו המסלול המקובל והלגיטימי. לא "המסלול העוקף" של בג"ץ. המחוזי קיבל במידה רבה את הטענות. רשות המיסים ערערה לעליון. זה החליט לדחות את הערעור. האם לטעמך רשות המיסים (או משרד האוצר) מוסמכים לקבוע מהי הפרשנות הנכונה לחוקים? |
|
||||
|
||||
הכנסת אמורה לקבוע את החוקים. התלונה שלי הייתה כנגד שופטים בערכאות שונות, למשל מחוזי ועליון כפי שציינת, ש"מפרשים" בניגוד גמור לחוק ולכוונת הכנסת. ההחלטה בעניין ורד פרי היא פרשנות לחוק, כמו שהפרוזבול [ויקיפדיה] הוא פרשנות לתורה. |
|
||||
|
||||
בתור הדובר הרישמי של המציאות אני מבטיח לך שבית המשפט העליון תחת כנופיית ברק הוא באמת בית משפט פרא שיצא מכלל שליטה , חותר תחת אושיות הדמוקרטיה , סכנה לממשל התקין וכו' הטענה השקרית שבית המשפט העליון הוא גם בית משפט לחוקה שיכול לפסול חוקים (סמכות שלא מעוגנת בשום חוק) ,הרחבת זכות העתירה לכל זב ומצורע תחת השמש , ההתערבות בשיקולים מקצועיים בכלל וביטחוניים בפרט של הרשות המבצעת, הבחישה הבלתי פוסקת במינויים בשרות הציבורי, ההתעסקות האובססיבית באי גיוס הדוסים , "מידתיות" , "האדם הסביר" .... אני מאוכזב ציפיתי למשהו יותר מתוחכם מ"כולם יודעים ש..." |
|
||||
|
||||
המשפט "תחת כנופיית ברק הוא באמת בית משפט פרא שיצא מכלל שליטה", מראה באמת מהי השקפת עולמך: בית המשפט צריך להיות תחת שליטה. תחת שליטה של מי? מתי יוצא הכעס על בית המישפט המתפרע? כשהוא מבקר את מערכת הבטחון, מערכת השליטה של הדת ולעיתים נדירות גם השליטה של ההון. שוב ושוב מתעלמים כאן מהאופי הבסיסי הסביל של בית המשפט: מגיב רק כשפונים אליו. בניגוד למערכת הפוליטית שהיא יוזמת. |
|
||||
|
||||
בורות היא לא טיעון. הסמכות של בית המשפט לפסול חוקים לא חוקתיים מעוגנת בחוק יסוד: השפיטה ("בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר", "תת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;") ושוב בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ("אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.") ושוב בחוק יסוד חופש העיסוק ("אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."). וכמו שכבר ראינו בעבר1, הכנסת נתנה לבית המשפט את הסמכות הזאת באופן מודע לחלוטין. 1 תגובה 528249 |
|
||||
|
||||
צודק תמחוק את ''התנהלות כבית משפט חוקתי'' מרשימת המעשים הנלוזים של החבר'ה ותוסיף את ''הכול שפיט'' (משום מה שכחתי את זה) |
|
||||
|
||||
מה מונע מהכנסת לבטל את חוק יסוד "כבוד האדם וחרותו"? אני חושב שהעובדה שהחוק לא בוטל גם אחרי שידוע מה השימוש שעושה בו בית המשפט, היא לכל הפחות הסכמה בשתיקה של הכנסת לשימוש הזה. ולהזכירך, החוק הזה לא משורין. אפשר לבטל אותו באותו רוב מקרי שבו הושג. |
|
||||
|
||||
הפחד מה קרה ב20 השנים האחרונות לפוליטיקאים שניסו להחזיר את בג"צ לפרופורציה? |
|
||||
|
||||
יעקב נאמן וחיים רמון זה הדוגמאות הבולטות ואם אתה במצב רוח קונספירטיבי אז אפשר גם להוסיף את ליברמן והנגבי |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו מהפרקליטות הכריח את רמון לעשות את המעשה המגונה. |
|
||||
|
||||
אבל מישהו במשטרה החליט לשלוח שוטרים לטיול בדרום אמריקה |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על זה שתוך שבוע יהיה כתב אישום נגד ליברמן, לכן עדיף שאנשים ידעו יומיים לפני הבחירות, ושבוע אחריהם כשראש הממשלה אמור למנות אותו לשר בכיר. |
|
||||
|
||||
יש לציין עוד, שבערך באותה תקופה לא היה למשטרה תקציב לתרגום מגרמנית, ועל כן לא יכלו לחקור כראוי את פרשת רמדיה. בסוף האשימו כמה ש''ג בארץ. |
|
||||
|
||||
נסה להתלונן במשטרה על כך שמישהו ניסה לנשק מכרה שלך ללא הסכמתה. תראה כמה מהר ישלחו חוקרים לחו''ל לגבות ממנה עדות ולשכנע אותה להתלונן. |
|
||||
|
||||
שמע, אני לא חולק על זה שהמשטרה הפגינה פה חריצות יוצאת דופן. כמו כן, גם אני מאוד התרשמתי מכהונתו הקצרצרה של שטרית כממלא מקום שר המשפטים, במהלכה הספיק לבטל את רישום הפרוטוקולים בועדה למינוי שופטים, להחזיר את שיטת הסניוריטי ולמנות את בייניש לנשיאת העליון. אבל לעולם לא נדע מה היה קורה אילולא התעקש רמון לתחוב את לשונו למקום לא לו. |
|
||||
|
||||
כשמחפשים, על כל אחד אפשר למצא משהו, או לפחות משהו שיצדיק פתיחת חקירה (במהלך הזמן הזה הנ''ל מתבקש כמובן לשבת בבושת פנים בבית ולא לנסות לקיים הבטחות אותן הבטיח טרם הפרשה). אין שום הבדל מעשי בין איפה ואיפה בבחירה את מי לחקור, על איזה עבירות ובאילו כלים לבין החזקת סט חוקים נפרד, למשל לאוייבי ''שלטון החוק''. |
|
||||
|
||||
מה מצאו על פרידמן? |
|
||||
|
||||
אותו בחרו להתקיף במישורים אחרים (ובהצלחה, בהתאם למבחן התוצאה). |
|
||||
|
||||
כלומר: בינתיים יש לתאוריה הזו דוגמה אחת חלקית מאוד. היא לא מסבירה את המקרה הפוטנציאלי החשוב ביותר. אבל זה בסדר. הכל בשביל הקונספיקציה. |
|
||||
|
||||
יש שתי דוגמאות בולטות לקונספירציה של כנופיית שלטון החוק יעקב נאמן וחיים רמון לפרנואידים מתקדמים אפשר להוסיף לקלחת גם כל חקירה אחרת של פוליטיקאים ב 15 השנים האחרונות (למעט אולי אולמרט) |
|
||||
|
||||
דוגמה לחוק שבית המשפט חוקק: הסכם מכללא לידועים בציבור. לא ממש ברור למה כופים על אנשים חוזים שהם לא חתמו עליהם וזה בטח לא סטטוט קוו. |
|
||||
|
||||
בידו האחת בית המשפט מבטל חוקים שאינם למורת רוחו, בעוד היד השניה דורשת מהממשלה להסדיר דבר זה או אחר בחוק, ומוציאה פסקי דין תוך התעלמות מלשון החוק והסתמכות על פרשנות מרחיבה ביותר של חוקי יסוד. ואני לתומי חשבתי שהפרדת רשויות פירושה שהרשות השופטת אחראית על פירוש החוק. |
|
||||
|
||||
הערת אגב: כשמדברים על חיזוק כוחו של השלטון אז גם בית המשפט כלול בזה. בית המשפט הוא אחת מזרועות השלטון. השאלה אם יש לו כח לגבור על הכנסת או לא היא שאלה של משחק-כוחות פנימי בין זרועות השלטון; מבחינת חרות האזרח זו שאלה לא רלבנטית. כאשר, למשל, בית המשפט שולח לכלא הורים מעמנואל שלא היו כלל צד לדיון שהתקיים בו הוא פועל בכוחנות לא פחותה מכל רשות אחרת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |