|
||||
|
||||
הפרשנות של בית המשפט נכונה כי הוא זה שמוסמך לקבוע פרשנות. הכוח בידיו. למרבה הצער, הפרשנות שהוא בחר עומדת בניגוד לקביעות מפורשות של הכנסת, שסירבה פעם אחר פעם להכיר בהוצאות מטפלת. אז בא בג"צ והחליט בניגוד לחוק וכן בניגוד להיגיון הבסיסי של חוקי המיסוי בכלל (ראה אי הכרה בהוצאות על משקפי קריאה ועל נסיעה לעבודה). העדפות אישיות (זה אוף-טופיק, כי הנושא לא היה מיסוי אלא דוגמה לפס"ד המנוגד לחוק): אני, כמו רוב האמהות לילדים קטנים, לא משלמת בכלל מס הכנסה. אולי העשירון העליון של אמהות-לקטנים יכול ליהנות מהכרה בהוצאות מטפלת, אבל העשירון הזה כולל את קרובות המשפחה של שופטי בג"צ. שים לב שהם רצו להכיר 100% במטפלת ורק 50% במעון! המצב הרצוי מבחינתי הוא כמובן נקודות זיכוי לכל האבות, כולל אלה שעדיין גרים עם הילדים. אין סיכוי שזה יעבור, כי זה הרבה כסף באמת. |
|
||||
|
||||
בג"ץ? איפה? היה כאן ערעור לבית־משפט מחוזי על קביעה של רשות המיסים. זהו המסלול המקובל והלגיטימי. לא "המסלול העוקף" של בג"ץ. המחוזי קיבל במידה רבה את הטענות. רשות המיסים ערערה לעליון. זה החליט לדחות את הערעור. האם לטעמך רשות המיסים (או משרד האוצר) מוסמכים לקבוע מהי הפרשנות הנכונה לחוקים? |
|
||||
|
||||
הכנסת אמורה לקבוע את החוקים. התלונה שלי הייתה כנגד שופטים בערכאות שונות, למשל מחוזי ועליון כפי שציינת, ש"מפרשים" בניגוד גמור לחוק ולכוונת הכנסת. ההחלטה בעניין ורד פרי היא פרשנות לחוק, כמו שהפרוזבול [ויקיפדיה] הוא פרשנות לתורה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |