 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיבור של ילדים בגיל בי"ס יסודי יש מילים שלפעמים נהגות עם ההטעמה הנ"ל: גלגלון, החלפות, ועוד שכרגע שכחתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כבר, סופר-מלעיל, לא? "מלעיל" פירושו "מלמעלה", וגם "סופר" פירושו "על". אבל אני מעדיף את האפשרות בכותרת כאן.) נכון, יפה! כשהיינו ילדים, למשחק ששיחקנו בפריזבי קראנו "פֶּגוזים", אין לי מושג למה, וזה היה במלעילעיל. ומשהו מהצבא: "אגמי" ו"בסיסי", כסוגים של קורס קצינים, לפי פרסומים זרים הוגים במלעילעיל. בשני אפילו מוסיפים תנועת A לבי"ת, על פניו רק כדי שאפשר יהיה להגות אותו כך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שבאיסלנדית ההגיה בדרך כלל מלעילעלית - תמיד מדגישים את ההברה הראשונה, אפילו במילים ארוכות (ויש להם מילים ארוכות!). מישהו מכיר עוד שפה שבה תופעה דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר איסלנד, הדבר הכי מגניב שם הוא שאין שמות משפחה. אנשים נקראים בשם פרטי ובשם האב. כך ביורן בנו של אריק הוא ביורן אריקסון, וקלרה בתו של אותו אריק, ואחותו של אותו ביורן, היא קלרה אריקסדוטיר. אשתו של אריק, מרתה, תהיה גם היא עם שם ''משפחה'' אחר, נניח מרתה סיגורדסדוטיר (כי האב נשאר אותו אב גם כשנישאים). למרות שה נראה כמו הזמנה לבלאגן, איכשהו האיסלנדים מסתדרים טוב בשיטה הזאת והחיים שם מתנהלים בסדר מופתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדפוק את המערכת, תגובה 81587 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית הייתי מעדיפה לשנות רק את שם המשפחה שלי, מאשר לשנות את כל הקומפלקס ל''ולדימיר אשכנזי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרד יש שיטה אחרת: לכל אדם יש שני שמות-משפחה. אשה שמתחתנת אינה מקבלת את השם של בעלה; רק כשמדברים על המשפחה כולה מתיחסים אליה בשם הבעל, אבל האשה עצמה שומרת על שמותיה. הילדים בוחרים להם שם אחד מהאב ואחד מהאם. גם זה קצת מסובך אבל עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נמשיך בכיוון הזה ודאי נגיע בסוף להצעת רבינוביץ'-פטל. אז בוא נחסוך זמן ונקשר לתגובה 47600 במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השפות האורליות (Uralic_languages [Wikipedia]), שהמפורסמות בהן - פינית, הונגרית ואסטונית. גם בפינית יש מילים ארוכות מאוד. אין לי מידע מכלי ראשון או שני1, אבל יוצא מזה שצריך כלכלת נשימה כשמדברים אותן. 1 אוף, איזה החמצה! לפני שלוש שעות דיברתי עם פיני, אבל שכחתי מהתהייה הזו שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. עכשיו שמתי לב שכשאני רוצה לחקות הונגרי טיפוסי אומר את המילה ''הונגרית'', אני באמת מטעים את ה''הו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הסיבה שבעל תגובה 553777 סימן ב"רפה" את ההו. או במילים אחרות, חרומפפתָ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי ביקש לשחק איתי ''המכניס נכנס'', בהטעמת ''ה'' ו''נכ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאגניבים, גוגואים, סחבקים. יש פה איזה ענין שמלעיל ביחיד הופך לסאב-מלעיל ברבים. באסה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |