|
||||
|
||||
אם כבר איסלנד, הדבר הכי מגניב שם הוא שאין שמות משפחה. אנשים נקראים בשם פרטי ובשם האב. כך ביורן בנו של אריק הוא ביורן אריקסון, וקלרה בתו של אותו אריק, ואחותו של אותו ביורן, היא קלרה אריקסדוטיר. אשתו של אריק, מרתה, תהיה גם היא עם שם ''משפחה'' אחר, נניח מרתה סיגורדסדוטיר (כי האב נשאר אותו אב גם כשנישאים). למרות שה נראה כמו הזמנה לבלאגן, איכשהו האיסלנדים מסתדרים טוב בשיטה הזאת והחיים שם מתנהלים בסדר מופתי. |
|
||||
|
||||
אפשר לדפוק את המערכת, תגובה 81587 |
|
||||
|
||||
אישית הייתי מעדיפה לשנות רק את שם המשפחה שלי, מאשר לשנות את כל הקומפלקס ל''ולדימיר אשכנזי''. |
|
||||
|
||||
בספרד יש שיטה אחרת: לכל אדם יש שני שמות-משפחה. אשה שמתחתנת אינה מקבלת את השם של בעלה; רק כשמדברים על המשפחה כולה מתיחסים אליה בשם הבעל, אבל האשה עצמה שומרת על שמותיה. הילדים בוחרים להם שם אחד מהאב ואחד מהאם. גם זה קצת מסובך אבל עובד. |
|
||||
|
||||
אם נמשיך בכיוון הזה ודאי נגיע בסוף להצעת רבינוביץ'-פטל. אז בוא נחסוך זמן ונקשר לתגובה 47600 במקום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |