בתשובה לטווידלדי, 13/09/10 1:05
מסקנה? 550949
סליחה, אבל בלי שאני בהכרח מסכים עם איציק, אני לא חושב שאתה הוגן כאן.
בעצם ימים אלו מתנהל בארץ שיח סביב ספר כזה או אחר שהגיח מאחד מביבי היהדות הלאומנית ודן, אאז"נ, ב"הלכות הריגת גוי".
כל הדיון בספר והוויכוח סביבו מתמצה בנקודה שקיימים לא מעט לאומנים יהודים, בימינו ובארצנו, שרואים במי שאינו יהודי תת אדם.

לא סביר שאם אציין עובדה זו אואשם ב"השוואה לנאצים": לא השוויתי אף אחד לנאצים.
זה שאופן מחשבה זה לדעתך (אולי) מאפיין את הנאצים לא יכולה לגרום לכך שיהיה זה לא לגיטימי עבורי לציין שציבור גדול בישראל מחזיק באותו אופן מחשבה. את ההשוואה לנאצים לא איציק עשה אלא אתה.

איציק הצביע על אופן מחשבה מסוים שלטענתו רווח בהתנחלויות. אם הצדק בידו, הוא לא יכול להיחשב אחראי לדמיון שאתה מוצא בין אופן מחשבה זה לבין הנאצים.
אם האשמותיו הן האשמות שווא, כלומר אופן מחשבה כפי שהוא ציין (תגובה 550300) בעצם אינו נפוץ בהתנחלויות, יש לבקר אותו על *כך* ולא על הדמיון לנאציזם שאתה רואה.

לי אישית יש ספק רב אם אופן המחשבה הזה הוא באמת דומיננטי בהתנחלויות (אם כי לא אופתע‏1), אבל אין לי כל ספק שלפחות *חלק* (ולא מדובר על אחד או אחדים) מהמתנחלים בהחלט רואים כך את הדברים, אם כי אולי לא ישתמשו דווקא בשפתו הציורית של איציק.

מכל מקום, אם יש בעיה עם דבריו של איציק הרי שבעיה זו היא שאלת נכונותם, ולא העובדה המצערת שבמידה והוא צודק מצביע הדבר על דמיון לאורח החשיבה של הנאצים.

__________________
1 זכורני שלפני שנים הרבה היה מקרה בו נער בבית חינוך לנערים דתיים מופרעים בהתנחלות בית חגי שרבב פור ביי טו ממכונית נוסעת (80 קמ"ש), חבט בראשו של הולך רגל ערבי והרגו.
אפרים הִיבְּש, אחד מראשי ההתנחלות שבאותה תקופה (כמדומני) ניהל את בית החינוך הכתיר הריגה זו בתואר "מעשה קונדס". מעשה ההריגה המזעזע (והעובדה שנהג המכונית לא עצר להגיש עזרה לקרבן אלא המשיך בנסיעה) לא יכול להעיד על אופן החשיבה בהתנחלויות, אך תגובתו של אפי היבש כן.
מסקנה? 550954
'צטער, זו לא טענה.

איציק בחר בניסוח מסויים, לא במקרה; הוא השתמש במילים מסויימות, לא במקרה; הוא קבע ש"מתנחל הוא", לא במקרה. איציק משול פה לבדיחה על הפסיכופט, מבחן הרורשאך והרופא: "מי מחזיק בכל התמונות האלה, אני או אתה?"

אני חושב שאיציק מטעה. הוא האם ביודעין? זה כבר לעניין פסיכולוגיה. אבל כשאיציק עשה את ההכללה שלו, השימוש שלו במילים איננו תיאורי-עובדתי-יבש. לא רק שזו האשמת שוא (שהוא מתחמק ממנה בטענת 'זה מה שראיתי'. כן, ואני ראיתי עב"מ פעם. באמת. אבל אם הייתי אומר 'ראיתי חללית', זה לא היה תיאור עובדתי. זו הייתה פרשנות לכתם האור המוזר). איציק לא ניסה בכלל להפנות איזו טענה עובדתית בנושא אופן מחשבה, אלא לתייג את המתנחלים כציבור ופרטים גם יחד.

ואני חושב שאם מישהו פה היה מנצל התבטאויות גזעניות של ראאד סאלח, ולבחור יש לא מעט ברוך השם, את רצח קרפ או הרצח בכיכר החתולות וכמה מעשים כדי לקבוע ש'ההבדל ביני לבין ערבי הוא שערבי מייחס פחות ערך לחיי אדם ונוטה לאלימות ספונטאנית', או משתמש ביחס של כמה גורמים בחברה הערבית לנשים, כולל כמה התבטאויות פומביות, כדי לקבוע ש'הערבי רואה באשתו יצור נחות, חצי-אנושי, ללא רגשות' לא היית קובע שאם יש בעיה עם הטענה היא שאלת נכונותה, אלא מתייג, בצדק, את מי שאמר אותה והניסוחים שבחר.
מסקנה? 550999
למקרא דבריך אני נאלץ להסכים עם רובם: בדבריו של איציק (אליהם קישרתי) יש הכללות מצערות שלא ניתן להצדיק: גם אם דבריו מתארים נכוחה את אורח המחשבה של אנשים מסוימים (ויש מקום לחשוב שכך הדבר), הכללת קביעות אלו לגבי ציבור שלם אינה יכולה להיחשב מוצדקת והיא בבחינת הכפשה.

עדיין אני מחזיק בדעה שאיציק לא יכול להיחשב אחראי לדמיון בין קו מחשבה זה לאורח המחשבה של תנועות כאלו ואחרות במהלך ההיסטוריה, אפילו אם לדבריך ההקשר הוא "אוטומטי" (חשוב שוב על הבדיחה שהמשלת, הפעם מהכיוון השני - עם איציק בתפקיד הרופא).
מסקנה? 551008
1. טווידלדי צודק שהניסוח שלי על המתנחל היה צריך להיות זהיר יותר: חלק מהמתנחלים שפגשתי במהלך שירותי המילואים שלי בחברון, בקרית ארבע ובכמה התנחלויות קיצוניות בין היתר בפאתי מדבר יהודה. ראיינו שם ילדים ושוחחנו עם מבוגרים. במפגש הראשון שלי הייתי בהלם- חשבתי שנפלתי על חריגים מופרעים בכל אופן גם הנערים ידעו להסתמך על התורה, חז"ל, הרמב"ם וכו'. אינני רוצה לצטט כי טווידלדי יאשים אותי שאני מרמז לנאצים ואני לא. פגשתי במקומות אחרים- אפרתא למשל- אנשים נחמדים אפילו אם היו בעלי דעות משיחיסטיות, אבל לא גזענות הלכתית בוטה. אנחנו נתקלים ברמזים לעולמם של חלק מהמתנחלים ובעלי תפיסת עולם דומה בביטויים שדולפים החוצה או איזה ספר של בנו של הרבבודיה. טווידלדי הוא אקדמאי שכל האמת נמצאת רק באסמכתא כתובה. עדות של מה שמישהו שאינו בדעתו היא בהכרח עדות שקר.
2. לגבי החיידקים: זו היתה תגובה קצת סרקסטית לתגובה 550713. מפליא אותי לאן טווידלדי לקח את התגובה הזאת.
מסקנה? 551012
מצחיק אתה.
אתה מתלונן על כך שטווידלדי דורש אסמכתא לכל דבר.
והנה, כאשר מביאים לך אסמכתא כתובה למעמד הר סיני - התורה עצמה - ובנוסף לכך מביאים לך מאות אלפי עדים, שקיבלו את הדבר מהוריהם וכך אחורנית עד הנוכחים במעמד הר סיני - כל הראיות הללו לא מספקות אותך.
וואלה ...
מסקנה? 551013
מתי הבאת לי אסמכתאות למעמד הר סיני וביטלתי אותן? לא שאני חושב שיש ערך היסטורי כלשהו למסורת המעמד הזה.
מסקנה? 551014
אתה מדבר על ספר התורה שבו כתוב על המזבח שהיה על יהושע להכין בהר גריזים?
מסקנה? 551015
אם כבר התייחסת למעמד הר סיני ואני פוגש אותך כאן, הרשה ללא יהודי כמוני לשאול אותך שאלה: במה שונים זה מזה יהודי ולא יהודי כאדם?
מסקנה? 551021
ראשית, היהודים אינם עשוים כולם מקשה אחת וכך אף הלא יהודים. לכן לי קשה לענות על שאלתך, בודאי לא תשובה פשוטה וקצרה.
שנית, יש להבחין בין השאלה, מהו ההבדל הקיים, לבין השאלה, מהו ההבדל הראוי להיות. לא ניתן להבין משאלתך לאיזו משתי השאלות הללו כוונתך וגם מטעם זה קשה לי להשיב על שאלתך.

הנה קטע מספרו העתידי של זה המתכנה יהודי מתוסכל, אשר אפשר שיהיה בו אעפ"כ להשיב על שאלתך:

"ההבדל העיקרי שראוי שיהיה בין היהודים לבין הלא יהודים הינו בייעוד הנבחר על ידם לעצמם כעם, כאשר הייעוד הראוי לו לעם היהודי לבחור לעצמו הינו הטוב והתבונה.
תאמר, אם ייעוד העם נתון לבחירתו והוא אינו בחירת האל (כפי שהיהודים הדתיים טוענים ביחס לעצמם - "אתה בחרת מכל עם"), שמא עם אחר יבחר אף הוא בטוב ובתבונה?
אשיב לך: אדרבא ואדרבא. הלואי שירבו העמים שזו בחירתם, שכן הטוב והתבונה מחייבים זאת והדבר טוב לעולם כולו.
אלא מאי? אפשר שאלה יטענו, כי זה שלהם הינו הטוב והתבונה ואלה יטענו כי זה שלהם הינו הטוב והתבונה ונמצאנו מרבים מחלוקות ואף מלחמות.
אל נא תירתע מכך, שזהו טבעו של אדם לחפש ולתור כל העת וכל ימיו אחר הטוב והתבונה ויהיה ניכר על הטוב והתבונה האמיתיים להתגלות דווקא עקב החיפוש הזה והמאבק הזה בין העמים.
מסקנה? 551041
"הנה קטע מספרו העתידי של זה המתכנה יהודי מתוסכל..."

יהודי מתוסכל או ימני מתוסכל?
מסקנה? 551110
ימני מתוסכל, יהודי עקשן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים