|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, יש כאן שני שלבים נפרדים. הראשון הוא הוליזם חברתי. בבחירה שהציב ברטרנרד ראסל לכל פילוסופיה ''האם העולם הוא קערה של ג'לי או שהוא קערה של ג'ולות'', הפוסטמודרניסטים הולכים על מטאפיסיקת הג'לי, לפחות בכל האמור ליחס אדם-חברה. מטאפיסיקה הוליסטית היא אכן נפוצה וכאן הם לא יוצאי דופן. השלב השני הוא מקבץ של טענות תרבותיות. טענה אחת אומרת שבעולם שבו המסמן איבד את הקשר למסומן, האדם מגדיר את עצמו באמצעות דימויים חברתיים ולא באמצעות בנייה של העצמי על פני הזמן או באמצעות קול ייחודי. טענה אחרת היא שההשתתפות של האדם במרחבים חברתיים שונים ומנותקים זה מזה, יחד עם ההגדרה העצמית שלו באמצעות הדימויים שהמרחבים הללו מספקים לו, יוצרת נתק בין חלקי הזהות שלו. על כן אין יותר ''סובייקט לכיד'' אלא סובייקט מפורק. עוד טענה היא שעצם תפיסת הסובייקט האינדיבידואלי היא אידיאולוגיה מודרנית, כוזבת, שעתה השתחררנו ממנה. אני לא בטוח מדוע אתה חושב שמדובר על טענות אפיסטמולוגיות ולא אונטולוגיות. הן עוסקות בזהות האדם, לא באדם כיצור ביולוגי, אבל זהות נראית לי חלק מהמציאות. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז השלב השני הוא זה שהטריד אותי, ובו ניסיתי עד עתה להתמקד. למרות המאמצים המרשימים שלך עד כה(באמת מרשימים - בלי סרקזם כמובן) השלב הזה עדיין נותר לא לגמרי ברור לי. אני מניח שלפחות חלקית זה קשור לבורות שלי בנושא, אבל אולי גם העובדה שיש בלבול אינהרנטי כלשהו בטענות משחקת פה תפקיד. לפיכך, יש לי עוד תהיות וביקורות כלפי טענות השלב השני, בכללן גם אלו שהשמעתי קודם, אבל אני אניח לזה לעת עתה. הטענות שדיברתי עליהן בתגובה הקודמת אינן הטענות הפ"מ (אין סובייקט לכיד, הסובייקט התפרק למבנים חברתיים וכן הלאה) הטענות הללו הן בהחלט אונטולוגיות. אני הצעתי אוסף אחד של טענות שנובעות מהיות האדם תמיד לשוני-חברתי, והללו נוגעות ליכולת שלנו *להסביר* ו*להבין* את התנהגות האדם - ולכן הן אפיסמולוגיות. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם יש בלבול, הוא נובע מהניסוחים שלי. כאמור, לא למדתי את התחום באופן מספיק ליצור מיפוי טוב שלו (עבור עצמי וכמובן שלא עבור אחרים). עדיף, כנראה, לקרוא את המקור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |