|
תיקון קטן - לא התייחסתי למחלה סופנית (אלא אם כן כוונתך לחיים...).
משהו קטן בו נזכרתי וקשור לדיון הוא שירות מילואים בתחילת שנות ה-90 באזור מחסום ארז. בשלב מסויים, עצרה משאית כ300-200 מטר מאיתנו ונעמדה. המפקד חשש שמדובר במשאית תופת וביקש מתנדב לבדוק אותה. אף אחד מאיתנו לא שש למשימה המטופשת, שבכלל לא היתה מתפקידנו, אבל הוא התעקש ועמד לבחור "מתנדב", אז התנדבתי אני. השיקול היה שכל האחרים בקבוצה הקטנה היו כבר בעלי משפחות או מאורסים, אז שלחתי את מי שהייתי שולח אני בתור מפקד.
מקרה של בחירה יותר משמעותית סיפר לי אבי. הוא הוביל כיתת (או מחלקת) חיילים לקרב עם הליגיון באזור ירושלים. בשלב מסויים נפצע אחד החיילים והיה צורך לחלצו על אלונקה לאחור, ובתוך כך בעצם גם להציל את נושאי האלונקה מקרב נגד כוח שתמיד גבר עליהם (עקב האימון הבריטי), עד כמה שאני יודע, ללא יוצא מן הכלל. הוא בחר שניים - אחד היה בן יחיד לזוג קשיש של ניצולי שואה והאחר בן למשפחה מרובת ילדים, שהוא היה המפרנס היחיד שלה.
בקרב עצמו היו בסופו של דבר רק הרוג או שניים (עפ"י זכרונו), אך את נושאי האלונקה 1 ואת הפצוע תפסו הערבים...
--------------------------------------------------------- 1 זה וזה, אם הבנתי נכון את הפרטים שהוא מסר לי.
|
|