 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעומת זה בשיר החיים היפים זה מכוון ויפה, אבל לא ממש שנון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שזה מכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ככה, בעיקר ב''רגליה די יפות'' או ב''שרק שוב לא יהיה פיחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חווה אלברשטיין שרה את השיר הזה, לא? אפשר לבדוק אם גם אצלה יש גליסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גליס? נשמע לי (במגבלות הסאונד) כמו סלסול. חשבתי שאתה מדבר על התפקיד של גלוסקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם פחות ברור אם זה מכוון או נובע ממגבלות הקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו! לפי דעתי שניכם לא הבנתם מה זה גליס! :-) דוגמא (של ירון, מייסד הפתיל) לגליס היא ההברה הראשונה, "זה", ב"זה מכבר" בביצוע אסף אמדורסקי, על ההתחלה כאן. שימו לב איך הוא עולה לתו הרצוי (מי) מאיזשהו תו לא מוגדר מתחתיו, והשוו לתו הפתיחה היציב בביצוע של אושיק לוי. זה ממש נשמע כאילו שאמדורסקי פשוט לא פוגע בתו הראשון, ומתקן במהירות. גליס (מהמין המעצבן) "קלאסי" יופיע אצל זמר בינוני בתחילת משפט מוזיקלי או מיד אחרי קפיצה טונלית גדולה יחסית, לפני שהגרון שלו התאפס על הצליל המדוייק. ב"החיים יפים" שנידון למעלה אני שומע טיפה סלסולים אצל פליישר, וגליסנדו מכוונים אצל גלוסקא, אבל לא גליסים, במובן שלדעתי ירון התכוון אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גליס זה פשוט קיצור של גליסנדו, לא? והם יכולים להיות מכוונים או לא-מכוונים, והם יכולים להיות מעצבנים או לא מעצבנים, (ולרוב הם מעצבנים, ולאחרונה או לא-מכוונים או חלק מאופנה של רשלנות). לא? לא הייתי נטפל לגלוסקא אלמלא הדוגמה הוטלה לפתחי. מחר או מתישהו אפרסם לאיזה שיר אני התכוונתי, ואז תגיד מה דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שגליס זה קיצור של גליסנדו, אבל אנחנו מנסים להבדיל בין מינים שונים שלו. הנה ניסיון לקיטלוג. גליס ממין א' נובע מיכולת קולית נמוכה - חוסר יכולת לפגוע ישר בתו הנכון - וכאמור, יופיע בד"כ בתחילת משפט מוזיקלי או אחרי קפיצה טונלית גדולה יחסית. גליס ממין ב' נשמע כמו גליס ממין א', אבל הוא מושר פחות או יותר בכוונה, כי הזמר שמע יותר מדי זמרים ששרים עם גליסים וחושב שגליסים זה יפה. גליס ממין ב' עשוי לפיכך להופיע בין שני תווים קרובים טונלית באמצע משפט מוזיקלי, כלומר במקום בו הזמר לא היה צריך להתארגן על הצליל הנכון. הגליס על ההברה "זה" בתחילת הביצוע של אמדורסקי הוא או ממין א' או ממין ב' (הימור שלי: א'), אבל הגליס על ההברה "נה" בסוף המשפט "עוד חודש, עוד שנה" (39 שניות לתוך השיר) הוא בעליל ממין ב'. גליס ממין ג' הוא אפקט קולי, אחד מבין רבים, שזמר מיומן ובעל חוש טעם ישתמש בו במשורה. דוגמא: ההברות "where" ו-"o", במשפט "somewhere over the rainbow" בתחילת הביצוע הזה של ג'ודי גרלנד. שימו לב שבפעם השניה שהיא שרה את אותה השורה (52 שניות אחרי תחילת השיר), אין גליסים. גליס ממין ד' הוא גליסנדו מלא 1 - מעבר מצליל אחד לצליל אחר לא בקפיצה, אלא תוך שירת/נגינת כל רצף התדירויות שביניהם, כאשר לצליל הראשון יש זכות קיום מלאה בפני עצמו (כלומר הוא לא "הכנה" לצליל שני), ובכל ביצוע של השיר/מנגינה - עם גליסנדו או בלי - היה צריך לכלול אותו. להפתעתי לא הצלחתי להיזכר בדוגמא ממש טובה, וההכי מוצלחת שעולה על דעתי כרגע היא הגליסנדו שבין שתי ההברות במילה crazy בשיר בעל אותו השם של אירוסמית' (דקה וכמה שניות לתוך השיר). בניגוד לגליסים ממין א'-ג', הכיוון של גליס ממין ד' הוא במקרים רבים מלמעלה למטה. כשכתבתי שאני שומע גליסנדי מכוונים אצל אופירה גלוסקא ב"החיים יפים" התכוונתי לגליסים ממין זה. בנוסף, יש סלסולים למיניהם, שחלקם כוללים גליסים/גליסנדי, אבל בוא נשים אותם בצד. הגליסים המעצבנים (לדעתי), ושאליהם אני חושב שירון התכוון, הם אלה מסוג א' ו-ב'. אני לא הבחנתי בכאלה ב"החיים יפים", וגם לא ב""לא פעם בקיץ" שהזכרת בתגובה 361779. ____________________ 1 כדי שלא אואשם בבורות אציין שיש המבדילים בין גליסנדו לבין פורטמנטו, כאשר המינוח הראשון שמור למעבר בין שני צלילים תוך השמעת כל הצלילים הבדידים ביניהם (בנבל או בפסנתר, למשל), ואילו השני שמור למעבר דרך כל רצף התדירויות שבין הצלילים (בכלים המאפשרים זאת, כגון כינור, טרומבון, או הקול האנושי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסקירה! בשיר שעליו אני חד - נו, יאללה, מי שעדיין לא רוצה פתרון שלא יכנס לכאן - הם מסוג דל"ת; בכל אופן, זה משהו שברור שאלמלא מילות השיר, זו היתה נחשבת שירה רשלנית ומכוערת (וכמובן הזמרת זכת השירה לא היתה מעלה בדעתה לשיר כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זיופים וגליסים בלתי פוסקים (ועדיין חינני ביותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, על איזה שיר אתם מדברים? כנראה שזה כבר לא נמצא ביוטיוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, באמת ירד מיוטיוב. ירדן התכוון לשיר "תני לי להחליט" של ג'וזי כץ, מאחד הפסטיבלים הראשונים בשנות השבעים. לא מצאתי ביוטיוב עותק אחר לביצוע המקורי, אז הנה הגירסה של נינט לשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם תרצי לשיר בעצמך ולהפליא בגליסייך - הנה לך ליווי מוכן (רק שימי לב לאזהרה שמתחת לתמונה!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ריטה ביצעה את השיר הזה, לדעתי בצורה מדויקת יותר (אבל מה אני כבר מבינה, אחרי הסקירה המלומדת של יובל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שיפור משמעותי בַּדיוק (אך למשל לא בתו הראשון של כל בית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מין ד': כאן ב-0:55 וכו' וגם כאן ב-0:20, הגיטרה אבל גם הקולות גולסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הראשון מוביל אותי להודעה: This video contains content from UMG. It is not available in your country. Sorry about that. איזה שיר זה? תודה על השיר השני. לא הכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר הראשון: Visage - Fade to Grey. השיר השני: !!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, חטפתי מנת יתר של אייטיז מהקליפ של השיר השני - התסרוקות, הבימוי, הסינתסייזרים... מתחרה אפילו בקליפ של Don't you want me ששיבצתי במאמר על הפנדר רודס, ושנראה כמו פרודיה על עצמו. בכל אופן, בהחלט מדובר בגליס ממין ד'. תודה. (אז אני לא מכיר אלבומים מוקדמים של הפינק פלויד. מה תעשו לי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נכה בך עם שלושה סימני קריאה!!!) הקליפים האלה באמת מפליאים. אני לא מצליח להיזכר אם בזמנו חשבנו שהם מרגשים ועמוקים או שהם מצחיקים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד קישור לשיר הראשון. באשר לשני - תודה על רגע, קט וחולף ככל שיהיה, של תחושת עליונות מוסיקלית עליך (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה קובי אוז מספר לצביקה פיק בדיחה על הגליסים של צביקה פיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי. האם אתה ממליץ על הסדרה הזו כולה? (השמועה עליה רק חלפה עמומות ליד אוזני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, לא יודע. איכשהו התגלגלתי היום ביוטיוב לפרק הזה, שגם אותו ראיתי בדילוגים רציניים, ובמקרה נחתתי על בדיחת הגליסים. אבל נראה נחמד מאד, וכשיהיה לי יותר זמן אני מתכנן לראות את כל הסידרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נאלצתי לשפוט בעצמי :-) וצפיתי כבר בפרק וחצי עד עכשיו. יופי של סדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, כיף לצפות. למרות אקלקטיות מה בבחירת המרואיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אז שניכם עשיתם לי עוד יותר תיאבון לראות את הסדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שאוז מדגים זה לא גליסים, אלא מליסמות, הלא כן? (ומליסמות הן אמצעי הלחנה לגיטימי ומקובל, מה שגרם לי קצת לבלבול בהאזנה ראשונה לבדיחה. בכל אופן הטענה נגד השירה של פיק הפתיעה אותי. ובדיוק כשתהיתי, השמיעו ברדיו את שושנת פלאים, וניסיתי לשים לב במודע למידת הדיוק בשירה שלו. באמת די מזעזע בקריטריונים של שירה קלאסית; טיפה גליסים, טיפה מליסמות לא מחויבות, הרבה ויברטו בתדר נמוך, ונדמה לי שגם זיופים סתם, אם כי לא תמיד אני משוכנע מה בשירה ומה בהקלטה. ועם זאת, 1. אולי בהשוואה לשנות השבעים זה באמת היה יוצא דופן וסיבה לבוז; בשביל קובי אוז לצחוק על זה בסדרה חדשה זה קצת מצחיק. אוז שר מדויק עכש"י, אבל אצל רבים מבני דורו והדורות שאחריו זה אפילו לא קריטריון. 1.5 (לא קשור) באחת משתי העונות שראיתי של "כוכב נולד", באחת מתוכניות האודישן, היה איזה רגע שבו פיק (אחד השופטים) התיישב באופן לא מתוכנן מראש ליד הפסנתר שהיה שם, ואילתר כמה שניות של ביצוע מחופף לחלוטין, ככה בשביל הצחוקים, של אחד השירים הישנים שלו. רגע אחרי שזה נגמר אמרנו לעצמנו אני ואשתי, לעזאזל, גם כשהוא כל כך מחפף, וגם כשכבר עבר זמנו לכאורה, הכריזמה שלו כזמר משאירה אבק לכל המתמודדים הצעירים שנתנו שם את נשמתם. 2. כל הזיופים לא מפריעים לביצוע להיות יפה, וללחן הנפלא שלו לזהור.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכותך למדתי עכשיו מילה חדשה - Melisma [Wikipedia]. אז קודם כל תודה. עד כמה שאני מבין את המושג, התופעה הצביקפיקית שקובי אוז צחק עליה היא טכנית אכן מליסמה, אבל מסוג מאוד מסוים - כזו שהלחן היה יכול להתקיים היטב גם בלעדיה, כי הראשון מבין שני הצלילים ששותפים לאותה הברה הוא רק קישוט מקדים לצליל השני, ה"עיקרי", וזה היה בסדר גמור לשיר רק את השני. אולי לזה התכוונת כשכתבת "מליסמות לא מחויבות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלזה התכוונתי, אבל ניסחת במדויק את מה שהיה אצלי רושם עמום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"אני אוהב אותך לאה" יש כמה דוגמאות טובות לגליס הצביקפיקי הנ"ל - למשל ההברה האחרונה ב"הנה ימים רבים חלפו", והאחרונה ב"כעיני רחל". ובעניין שתי התגובות האחרות שלך, מתחתינו בפתיל: אני כנראה עוד יותר בור ממך בטניס, כי אפילו לא הכרתי את הביטוי "שגיאה לא מחויבת". ותודה גם ממני לאלון נחשוני, שבטוח קראתי פעם את התגובה שלו אבל שכחתי את המושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים האלה אני לא בטוח שהמליסמה לא מוצדקת - יש לה תפקיד מלודי, וזו אולי שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל במליסמה "אמיתית" זו לא שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה - ברור שעדיף איתה. למשל, אם נחסל את הצליל השני ב"התקווה" - "כו-הול עוד בלבב..." (ועל אחת כמה וכמה אם נחסל את הראשון) - המלודיה תינזק באופן חסר תקנה, בשונה ממה שקורה בשני המקומות שציינתי באאא"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את ההשראה לביטוי "מליסמה לא מחויבת" קיבלתי ממונח שמשתמשים בו בטניס, "שגיאה לא מחויבת", שבתור בור בטניס תמיד הצחיק אותי - אם היא כן מחויבת אז איך היא בכלל שגיאה? - וגם עורר בי פליאה, שמונח שנשמע על פניו סובייקטיבי ואפור הוא מספיק חד-משמעי כדי לעשות עליו סטטיסטיקות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מצטער על הספאם, אבל את התודה אני צריך להעביר לאלון נחשוני, תגובה 573379.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |