 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה קובי אוז מספר לצביקה פיק בדיחה על הגליסים של צביקה פיק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי. האם אתה ממליץ על הסדרה הזו כולה? (השמועה עליה רק חלפה עמומות ליד אוזני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, לא יודע. איכשהו התגלגלתי היום ביוטיוב לפרק הזה, שגם אותו ראיתי בדילוגים רציניים, ובמקרה נחתתי על בדיחת הגליסים. אבל נראה נחמד מאד, וכשיהיה לי יותר זמן אני מתכנן לראות את כל הסידרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נאלצתי לשפוט בעצמי :-) וצפיתי כבר בפרק וחצי עד עכשיו. יופי של סדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, כיף לצפות. למרות אקלקטיות מה בבחירת המרואיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אז שניכם עשיתם לי עוד יותר תיאבון לראות את הסדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שאוז מדגים זה לא גליסים, אלא מליסמות, הלא כן? (ומליסמות הן אמצעי הלחנה לגיטימי ומקובל, מה שגרם לי קצת לבלבול בהאזנה ראשונה לבדיחה. בכל אופן הטענה נגד השירה של פיק הפתיעה אותי. ובדיוק כשתהיתי, השמיעו ברדיו את שושנת פלאים, וניסיתי לשים לב במודע למידת הדיוק בשירה שלו. באמת די מזעזע בקריטריונים של שירה קלאסית; טיפה גליסים, טיפה מליסמות לא מחויבות, הרבה ויברטו בתדר נמוך, ונדמה לי שגם זיופים סתם, אם כי לא תמיד אני משוכנע מה בשירה ומה בהקלטה. ועם זאת, 1. אולי בהשוואה לשנות השבעים זה באמת היה יוצא דופן וסיבה לבוז; בשביל קובי אוז לצחוק על זה בסדרה חדשה זה קצת מצחיק. אוז שר מדויק עכש"י, אבל אצל רבים מבני דורו והדורות שאחריו זה אפילו לא קריטריון. 1.5 (לא קשור) באחת משתי העונות שראיתי של "כוכב נולד", באחת מתוכניות האודישן, היה איזה רגע שבו פיק (אחד השופטים) התיישב באופן לא מתוכנן מראש ליד הפסנתר שהיה שם, ואילתר כמה שניות של ביצוע מחופף לחלוטין, ככה בשביל הצחוקים, של אחד השירים הישנים שלו. רגע אחרי שזה נגמר אמרנו לעצמנו אני ואשתי, לעזאזל, גם כשהוא כל כך מחפף, וגם כשכבר עבר זמנו לכאורה, הכריזמה שלו כזמר משאירה אבק לכל המתמודדים הצעירים שנתנו שם את נשמתם. 2. כל הזיופים לא מפריעים לביצוע להיות יפה, וללחן הנפלא שלו לזהור.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכותך למדתי עכשיו מילה חדשה - Melisma [Wikipedia]. אז קודם כל תודה. עד כמה שאני מבין את המושג, התופעה הצביקפיקית שקובי אוז צחק עליה היא טכנית אכן מליסמה, אבל מסוג מאוד מסוים - כזו שהלחן היה יכול להתקיים היטב גם בלעדיה, כי הראשון מבין שני הצלילים ששותפים לאותה הברה הוא רק קישוט מקדים לצליל השני, ה"עיקרי", וזה היה בסדר גמור לשיר רק את השני. אולי לזה התכוונת כשכתבת "מליסמות לא מחויבות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלזה התכוונתי, אבל ניסחת במדויק את מה שהיה אצלי רושם עמום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"אני אוהב אותך לאה" יש כמה דוגמאות טובות לגליס הצביקפיקי הנ"ל - למשל ההברה האחרונה ב"הנה ימים רבים חלפו", והאחרונה ב"כעיני רחל". ובעניין שתי התגובות האחרות שלך, מתחתינו בפתיל: אני כנראה עוד יותר בור ממך בטניס, כי אפילו לא הכרתי את הביטוי "שגיאה לא מחויבת". ותודה גם ממני לאלון נחשוני, שבטוח קראתי פעם את התגובה שלו אבל שכחתי את המושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים האלה אני לא בטוח שהמליסמה לא מוצדקת - יש לה תפקיד מלודי, וזו אולי שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל במליסמה "אמיתית" זו לא שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה - ברור שעדיף איתה. למשל, אם נחסל את הצליל השני ב"התקווה" - "כו-הול עוד בלבב..." (ועל אחת כמה וכמה אם נחסל את הראשון) - המלודיה תינזק באופן חסר תקנה, בשונה ממה שקורה בשני המקומות שציינתי באאא"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את ההשראה לביטוי "מליסמה לא מחויבת" קיבלתי ממונח שמשתמשים בו בטניס, "שגיאה לא מחויבת", שבתור בור בטניס תמיד הצחיק אותי - אם היא כן מחויבת אז איך היא בכלל שגיאה? - וגם עורר בי פליאה, שמונח שנשמע על פניו סובייקטיבי ואפור הוא מספיק חד-משמעי כדי לעשות עליו סטטיסטיקות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מצטער על הספאם, אבל את התודה אני צריך להעביר לאלון נחשוני, תגובה 573379.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |