 |
מוטב לענות מאוחר מאשר לעולם לא.
למיטב ידיעתי, יהודי לא נענש בעונש דומה על רמאות דומה בענין מיהותו, אבל גם לא הועמד לדין על כך (גם קאשור לא הועמד לדין בגלל הנקודה הזו אלא בגלל חשד לאונס בכפיה). כפי שכתבתי בתגובה אחרת, יחסית לסעיף בו הורשע קאשור העונש שהוא קיבל הוא קל יחסית - פחות מעשירית עונש המקסימום לסעיף הזה. אבל מה זה מוכיח? אותו שופט שישב בראש ההרכב, צבי סגל, שפט את טטיאנה סוסקין לעונש חמור יותר על ציור קריקטורה של מוחמד בדמות חזיר ותלייתה בכמה עותקים. אם דנמרק היתה לומדת מישראל הנאורה ומטפלת כך בקריקטוריסטים שלה היא היתה חוסכת לא מעט הפגנות סוערות ברחבי העולם המוסלמי, אבל מה לעשות שהטפשים האלה עוד נאחזים בחופש הביטוי המגוחך שלהם. אבל נעזוב את זה, ונשאל האם ערבי בישראל נזרק אי פעם לכלא עקב ציור קריקטורות פוגעניות נגד יהודים? למיטב ידיעתי לא. יותר מזה, האם אתה מאמין שאילו ערבי היה מצייר קריקטורה של משה רבנו בדמות חזיר ותולה כמה עותקים ממנה, האם השופט סגל (או שופט אחר בישראל) היה זורק אותו לכלא לעשרים חודש? קשה לי להאמין. אז האם אני צריך ללמוד מכאן שהשופט סגל הוא גזען אנטי-יהודי? לפי ההגיון שלך, כן. כמובן, זה יוצר מצב קצת מבלבל - השופט סגל גזען נגד יהודים כשערבים נפגעים ונגד ערבים כשיהודים נפגעים, אז מה הוא בעצם?
מה שמרגיז אותי בהתיחסות שלך הוא שלשופטים אין שום דרך לצאת ממנה בצורה נקיה. גם אם הם שקלו ודנו והגיעו למסקנה שגם אילו היה מדובר בבולגרי שרימה אקואדורית הם היו פוסקים באותו אופן, אתה מראש לא מאמין להם. הדרך היחידה שלהם להוכיח נקיון כפיים היא לדון במקרה זהה בהיפוך זהויות ולתת אותו גזר דין (עדיף חמור יותר). כיוון שתיקים כאלה מזדמנים לשופטים פעם אחת בקריירה (ולרובם גם זה לא) ומקרה בו יהודי נשוי יפתה בחורה ערביה בהתחזות לערבי רווק הוא מאד יוצא דופן, אין להם דרך להוכיח שאין להם אחות. ההתיחסות שלך נכפתה עליהם, ושוב אני אומר - אתה שואב את ההתיחסות הזו מתוך הנחות היסוד שלך (דרך יפה להגיד "דעה קדומה") לגבי טיבה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית ויחסה לערבים ולא מתוך המקרה הספציפי. כאשר מחילים דעה קדומה (אפילו מוצדקת עקרונית) שיש לך על קבוצת אנשים על אדם ומקרה ספציפי, זה קצת מדיף ריח לא נעים.
מעבר לעובדה שאתה עושה עוול לאנשים שיש להם רקורד של הגינות והם מואשמים בהאשמה שאין להם אפשרות להתגונן בפניה, התיחסויות מהסוג שלך מוסיפות עוד כרסום קטן ביכולת של כולנו ליהנות ממערכת משפט הגונה. התדמית של פוליטיקאים היום היא בשפל המדרגה, ורבים מאד מניחים שאם אתה פוליטיקאי אז אתה אוטמטית מושחת. להנחה הזו יש השלכות על מי מגיע לפוליטיקה; אנשים נקיים כפיים עלולים להדיר ממנה את רגליהם, והנבואה מגשימה את עצמה. מערכת המשפט נהנתה עד לפני שנים לא רבות, ובמדה לא קטנה נהנית עדיין, מהערכה גבוהה בהרבה; הצבור נטה לראות בשופטים אנשים הגונים ולקבל את הכרעותיהם כמשקפות מציאות. התואר "שופט" הוא אחד היחידים שנותרו מעוררי כבוד בחברה שלנו. הכבוד הזה הוא אחת הסיבות העקריות לכך שאנשים העדיפו להמיר את ההערכה המפוקפקת הכרוכה בתואר "עורך דין" בהערכה הגבוהה השמורה לשופטים. אני לא הייתי שש להיות זה ששולח אנשים לכלא (טוב, אולי אנשים מסוימים כן... אבל לא כמקצוע). השופטים בדרך כלל יכולים להרויח בשוק הפרטי לא פחות ממשכורת של שופט, כך שהמניעים שלהם לקריירה שפוטית הם הרצון לעשות צדק (כן, כן) וההערכה החברתית הנלווית לתפקיד. כאשר אתה בא ומצייר אותם כגזענים, יבוא עורך דין שחושב להתמודד על תפקיד כזה ויאמר לעצמו - אם זה מה שמקבל מי שעושה את העבודה הקשה הזו אז למה לי? ובסוף כולנו ניתקע עם אותם עורכי דין שלא מסוגלים להרויח משכורת של שופט בשוק הפרטי. כמובן, גם עצם העובדה שפסקי הדין של המערכת מתקבלים על ידי הצבור היא פרי הערכתו אליה; בלי ההערכה הזו המערכת תיחלש מאד. לא במקרה יש איסור בחוק על בזיון בית המשפט ולא על בזיון רשויות המדינה האחרות; הרשות הזו, יותר מחברותיה, תלויה ביחס מכבד. מבחינה זו, התיחסות כמו שלך מזיקה למערכת לא פחות מזו של הפרידמנים למיניהם. כל זה לא אומר שאין לבקר את המערכת ואת פסקי הדין, אבל הבקורת (לדעתי) צריכה להיות מבוססת על הגינות כלפי המערכת - לא פחות מההגינות שהיית מצפה לה אילו אתה היית נדון בפני אותה מערכת, כלומר במקרה של ספק סביר ההטיה צריכה להיות לזכות הנאשם והטיעונים צריכים להיות מבוססים על עובדות ולא על השערות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש