בתשובה להאייל הפלוני, 15/04/10 22:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אליבא ד"אילן גדל בברוקלין" של בטי סמית, שמים אותו שם על מנת שיגנב. _____________ פרנסי באה לעולם, לאמא מנקה ולאבא מלצר-זמר-שיכור. סבתא נותנת עצות לאמא שלה איך להרים אותה מהמעמד הדפוק שאליו נקלעה. "תקראי לה הרבה. ומספר טוב. כל לילה". "מהו ספר טוב?" "שיקספיר הוא בהחלט ספר טוב, ככה שמעתי אומרים. וחוץ ממנו, התנ"ך של הפרוטסטנטים. גרסת המלך ג'יימס". "למה הפרוטסנטים, והרי אנחנו קתולים?" תמהה אמא של פרנסי. "לא נאה לקתולי טוב לאמר זאת, אבל נדמה לי שגרסת המלך ג'יימס מעבירה את הסיפור יותר יפה", אמרה סבתא של פרנסי, שכלל לא ידעה לקרוא. עותק של כל כתבי שייקספיר הושג באיזו חנות ספרים יד שניה, בהזדמנות, אם אני זוכרת נכון. את התנ"ך השיגה סיסי, דודה של פרנסי, אשה עם לב זהב שהשכנים אוהבים לרכל עליה. סיסי מבלה במלון עם אחד ממאהביה הרבים, שלכולם קוראים ג'וני, גם אם שמם אחר. והיא יודעת שאחותה מנסה להשיג את התנ"ך בגרסת המלך ג'ורג'. "ג'וני, אהובי, מה זה הספר שם?" (סיסי לא יודעת קרוא וכתוב. היא הבת הבכורה להוריה, וכשהגיעו מגרמניה, לא ידעו שגם אנשים עניים זכאים לשלוח את הילדים לבית הספר, ושהלימודים חינם). "זה התנ"ך בגרסת המלך ג'יימס". "יופי. אני אגנוב אותו". "אדרבא. לשם כך שמו אותו שם". "למה זה?" "אנשים גונבים אותו, קוראים אותו, חוזרים בתשובה, וקונים עותק אחר במקומו". "זה עותק שלא עתיד לחזור אליהם", אמרה סיסי. "חוששתני שתקראי אותו, ואז אאלץ לחזור אל אשתי", אמר ג'וני. "אל דאגה. אני לא יודעת לקרוא. והספר לא בשבילי". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |