בתשובה להמסביר לצרכן, 17/06/10 14:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש נומרוס קלאוזוס. עצם קיומו הוא אפליה עדתית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק בארץ להד"מ אין נומרוס קלאוזוס. אם יש מכסות (נומרוס קלאוזוס) לפי עדות/גזעים במוסדות שהמדינה מממנת, צריך לבטל אותם. אבל שום מאבק במכסות לא יעקור את שפלות הרוח של חרדים ספרדים שחושבים שהחינוך האשכנזי יותר טוב או את עליבות הנפש של יוצאי תימן ועירק שמתעקשים לחנך את ילדיהם על ברכי "חסידות סלונים". כל עוד הספרדים מאמינים שהאשכנזים טובים יותר (ולכן כדי לאמץ את חסידותם), הם מפלים את עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תיקון טעות: בית הספר אכן שייך ל"חינוך העצמאי" אבל "החינוך העצמאי" זה שם של ארגון (כמו לדוגמה אורט) הסיבה שהם מקבלים תקציבים מהמדינה היא שהם "מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי" ותחת הכותרת הזאת יש עוד הרבה בתי ספר לא חרדיים http://www.notes.co.il/shalev/22901.asp 2) הנה כתבה על בתי ספר לאומניות וטבע בת"א שגם הם "מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי" מהכתבה רואים ששם למרות שאין אפליה על בסיס גזע כן יש קהילה שחושבת שהיא טובה מכולם וכמה משרד החינוך פועל לטובת שוויון, לדוגמה אסור שיהיו מבחני קבלה ויש גבול עליון לשכר הלימוד. כמו כן אפשר לראות איך בתי הספר מצפצפים עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין טעות. כולם מבינים יפה שהמוסד בו מדובר הוא ציבורי. לכן, במוסד צריך לטפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות (שאני עשיתי ולדעתי היא רווחת) היא שמוסד שמקבל כספים מהמדינה והוא לא ממלכתי נקרא ''חינוך עצמאי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י ד"ר ענת פלדמן, שעכש"י, היא היחידה בארץ שתחום ההתמחות הבלעדי שלה הוא ש"ס, ועפ"י פרופ' יוסי יונה ממכון ואן ליר - קיימת מדיניות נומרוס קלאוזוס (לא מוצהרת ככזו) בהקשרים עדתיים. "שנת הלימודים בסמינרים לבנות במערכת החינוך החרדי נפתחה כסדרה: אפלייתן של בנות מזרחיות בקבלה לסמינרים ממשיכה כרגיל. מנהלי הסמינרים האשכנזים מפעילים נגדן מדיניות בוטה של נומרוס קלאוזוס: הם אינם מאפשרים להן לעבור את המכסה שנקבעה עבורן: 30%." (יוסי יונה) הפרשה הנוכחית ממחישה עד כמה קשה, לפעמים, לראות גם דברים שהם גלויים לעין השמש. מזכיר קצת את מס הגולגולת, הצבת הקשיים והמבחנים שעברו השחורים בארה"ב (כשגרה, עוד עד אמצע שנות ה-60, ובאופן ספוראדי - עוד בשנות ה-70) ע"מ למנוע מהם השתתפות בבחירות מבלי לומר "צבע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין וויכוח על הנתונים עם פלדמן ו/או יונה (חוץ מזה שהאחרון עוסק בפוליטיקה ולא במחקר). לית מאן דפליג על העובדה שיש גזענות במגזר החרדי והמוסדות המנוהלים בידי אשכנזים מפלים לרעה את הספרדים. טענתי היא רק שהאפליה מתאפשרת בגלל רגשי הנחיתות של הספרדים. ===>"הפרשה הנוכחית ממחישה עד כמה קשה, לפעמים, לראות גם דברים שהם גלויים לעין השמש" לדעתי כל הדברים גלויים וכולם (כמעט) רואים אותם. אם יש וויכוח זה על מה צריך לעשות לאורם של הדברים הגלויים הללו. הסיפור פה איינו דומה כלל לבעית השחורים בארה"ב. שם מדובר באפליה של מיעוט על ידי הרוב. פה הרוב לא מעורב כלל - אילו באו הבנות הספרדיות ללמוד בשכונה שלי הן היו מתקבלות ללא כל אפליה עדתית. כאן מדובר על מיעוט ש"מפלה" רוב בתוכו. זה נקרא התנשאות אליטיסטית. וזה אפשרי רק כאשר הרוב (ההמון הספרדי) מאמין שהאשכנזים טובים ממנו והחילונים גרועים ממנו. ואת האמונה הזאת בגץ לא ישנה (ולדעתי גם זה לא מתפקידו לשנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי "מזכיר קצת", לא "דומה". "מזכיר קצת" - לא במובנים הפרטניים שאתה מדבר עליהם אלא במובן המסויים של יצירת מראית עין כוזבת, "מזכיר קצת", במובן של שימוש בפעולות ב', ג', ד', כאשר המטרה האמיתית היא פעולה א'. "מזכיר קצת", גם בהתפתלות הקלה בנוסח תגובה 546167 (סליחה, טווידלדי, אני מעריכה אותך ואין לי דבר נגדך באופן אישי, זה רק התגובה הזאת). ומה שאתה אומר, כולל "רגשי נחיתות", כולל "השכונה שלי", זה למעשה - "הם בעצמם אשמים", ובקיצור - להחליף את העם. בג"ץ לא ישנה? לא יודעת, ובכל מקרה זה נראה לי טיעון חלש, אבל אני לא מאמצת את מוחי כרגע ע"מ להיזכר בדוגמאות הפוכות. וחוץ מזה, אולי הוא לא ישנה את רגשי הנחיתות - אבל על הכדאיות של בניית חומות באמצע בתי ספר אולי יחשבו פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר חזרת תגובה 546167 אז אני רוצה לשאול אותך שאלה.ב תגובה 546140 ציטטתי את בג"ץ ולי נראה שהוא אכן השתמש במבחן התוצאה כקריטריון מספיק. האם את מבינה את זה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה הראשונה שלך "מזכירה קצת" (אבל לא דומה) לסיפורים על הפרוטוקולים של זקני ציון - הרי מהעובדה (ב') שיהודים בעולם הגיעו להשגים אקדמיים ועמדות מפתח, לא ניתן להסיק את ההנחה (א') שקיימת קונספירציה יהודית להשתלט על העולם. מה שכן אפשר זה לתפוס קבוצה שנואה ולעשות עליה עליהום. גילוי נאות: הקבוצה החרדית (לכל גווניה) שנואה גם עלי ולכן לא איכפת לי שחבריה מוכים ומואשמים אפילו כשהם לא אשמים. אז אם נראה למישהו שאני מגן עליהם - זוהי טעות אופטית. מה שכן איכפת לי זה שבגץ מתלכלך כאן ונגרר אחרי העליהום של ההמון. זה מציק לי כי התפקיד של בגץ הוא לשמור עלינו מפני ההמון. ואנחנו צריכים לדאוג שהוא לא ירדם בשמירה. לי נראה שכאן הוא נרדם - ואיפשר לרוב החילוני להתנקל למיעוט הזעיר, המושתן והעלוב של חסידות סלונים. לא "העם אשם" אבל לי עדיין אין ספק שהחרדים הספרדים אשמים במקרה הזה. צריך להימנע מבלבול עובדות שונות: (א) החרדים - ובמיוחד האשכנזים - גזענים. (זה מכוער אבל לא בלתי חוקי) (ב) לחרדים הספרדים יש רגשי נחיתות והם "משתכנזים" ומתקשטים במגבעות ליטאיות. בזה הם ומנהיגיהם ממסדים את האפליה - כי מגבעת ליטאית לעולם לא תהלום תימני שחרחר. זה תמיד יראה תחפושת לא מוצלחת. שתי אלו אינן מוציאות זו את זו. הן מתקיימות בכפיפה אחת ומפרות זו את זו. כל המערכת החרדית פועלת על גדרות וגדרי גדרות, על כושר, גלעט-כושר, גלעט-כושר-בדץ, וסופר-גלעט-כושר-בדץ-של-האדומר-מקושטא-שליטא. הכול במטרה לבדל ולהפריד "טובים" מ"גרועים". הרי בעיניהם - בעלי תשובה למשל הם פסולי חיתון בקסטה של חרדים מלידה. מי שסבתו שכבה עם קוזאק פסול לאזרחות ועוד כיוצא בזו אפליה מובנית עמוקה בשיטתם. כשאנחנו כופים עליהם את ערכי השוויון שלנו, אנחנו - הרוב החילוני - נוהגים בהם בעריצות. וזה לא טוב (לנו!) שאנו עושים זאת באמצעות בגץ. במקרה זה צודק הסנדק (הרבובדיה): על אפליה בין המפלים צריך לדון בבדץ - לא בבגץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופה של הפרשה מעיד על תחילתה. הרי כלל לא מדובר על אפליית הבנות הספרדיות אלא על כך שהקהילה החרדית חייה מחוץ לגדרי החוק ואינה נשמעת לו בין בסוגיית האפלייה ובין בכל סוגיה אחרת. דומה שכבודו א. לוי שנתקע כעצם מן המשל, בגרונה של המהפכה החוקתית של א. ברק כאשר הדבר התאים לדעותיו הפוליטיות, מאמץ את עקרונות המהפכה ("סעד למען הצדק" כפי שציינת וכיוב') כאשר הדבר מתאים לו. א. אם רוצה ההרכב של השופט לוי ללחום את מלחמתו של הצדק ינהג באומץ (בטפשות עד הסוף) ויכניס לכלא את המשכוכית (האדמו"ר מסלונים או סגן השר פורוש) ולא את הכבשים השוטות מעדרם. ב. אם בג"ץ רוצה לשמור על כוחו ומעמדו מוטב לו שימנע מלהגיע למצבו של אותו שופט עליון בארה"ב שהנשיא אמר לו "אתה פסקת את הפסיקה. אתה תמצא את הדרך לבצע אותה". ג. אילו הפנים השופט לוי את התובנה שעליו ללחום את מלחמת שלטון החוק ולא את מלחמתה של ש"ס, אולי לא היה נכשל בשליחתם של קנאים דתיים לקייטנת סופשבוע בשב"ס. מה היה נפסד מן העולם אילו סגר כבודו את ביה"ס או הורה להפסיק כל מימון לרשת עד שיכפפו ראשם לשלטון החוק? במקרה זה אילו התעקשו על קידוש השם בשם עקרונות הדת או הגזענות, מי היה יוצא נפסד מלבדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדמונד לוי הוא אקטיביסט מובהק, אבל לא ש''סניק. ואגב, מה שהעלה את חמתו של העליון היה במובהק העובדה שמרכז החינוך התורני וכו' דווקא מילא את פסיקתו של העליון, אבל ההורים התעקשו להוציא את הילדות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שניתן לתאר את אדמונד לוי כאקטיביסט או להיפך. לא טענתי שהוא איש ש''ס. טענתי שהוא מילכד את עצמו לפעול בשם אינטרסים שמקומם אולי באג'נדה של ש''ס ולא באג'נדה של בג''ץ. סוף דבר, השופט לוי פעל כדי שתלמידות יוכלו ללמוד בבית ספר שילמד אותן להשתמט מחובות אזרחיות בסיסיות, שהחובה להישמע להוראות החוק אינה הפחותה שבהן. כאמור, מטרה כזו יכולה למצוא את מקומה במצע של ש''ס. אלא שגם אנשי ש''ס הבינו שלא על הדרך הזו תהיה תפארתם. דרך התבונה הובילה אותם לדאוג למוסדותיהם שלהם ולא לאפשר למישהו להציג אותם כמי שמתערבים בחינוך ילדיהם של אחרים. שלא כמוך אני לא מייחס חשיבות לרקע של האפלייה נגד הספרדיות. בין אם תקרא לכך רקע גזעני או רקע דתי. הדבר אינו מהותי. הממסד החינוכי האשכנזי יכל להמשיך להתעמר בספרדים באלף ואחת דרכים שלא היו מביאים אותו לבג''ץ. הנקודה היא, שהרצון להעיז פנים כנגד שלטון החוק החילוני ולבטל אותו כעפר הארץ, היה כל כך נחשק בעיניהם שהם היו מוכנים אפילו להחשד כגזענים בשלו. גם מי שאינו ספרדי, סולד מההתנהגות הברבארית וגסת הרוח של מי שאינו מקפיד על כבודו של הזולת. לכן אפשר להבין את זעמו של השופט לוי. אלא שזעם אינו נתיב לחוכמה. אילולא היה השופט לוי מי שהוא, אולי היה לו קל יותר להבחין בכך שבבעיות שמעורר החינוך החרדי העצמאי לממלכתיות הישראלית, אפליית הספרדים אינה הראשונה בהם. אילו היה לשופט לוי פחות רצון טוב ודאגה לבני עדתו ויותר תבונה טקטית ומזג שיפוטי, היה מבין שפרשת בנות עמנואל היתה צריכה לשמש כדי לחלץ מפי האמסטף החרדי את טרפו ולא כדי לחנכו ללעוס בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אפשר שמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיבורי האנקטודה הם השופט העליון ג'ון מארשל והנשיא אנדרו ג'קסון שעליו סופר כי אמר "John Marshall has made his decision; now let him enforce it!"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית זה בכלל לא אנקדוטה, מה עוד שהסיפור הסתיים במה שמכונה היום בישראל ''טרנספר בכוח'' של שבט הצ'ירוקי במסע הדמעות שהביא למותם של אלפים. שנית, בקישור שנתנת כתוב במפורש שבכלל לא ברור שזה מה שג'קסון אמר ודבריו המקוריים מצוטטים שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כתבתי "אנקדוטה". למעשה יש המפקפקים גם ב"דבריו המקוריים" אותם ציינת. הפרשה הזו סבוכה מאוד, אבל יש שני דברים ברורים: א. גם לו רצה ג'קסון להתערב בגו'רג'יה (והוא לא רצה), לא ברור כיצד יכל לעשות זאת (המשמר הלאומי הפדראלי הוקם ב-1916 ואנו מדברים על 1830). ב. בסופו של דבר הצ'רוקי הבודדים שהצליחו להשאר בג'ורג'יה לא היו אלו שהטילו את יהבם על ביה"מ העליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוי לא נתקע כעצם בגרונה של המהפכה החוקתית; הוא דוגל בה, רק שהעקרונות שהוא רוצה ליישם בעזרתה שונים מאד מאלה של ברק (מה שהיה צריך להמחיש לברק את הסכנה הטמונה בהשקפתו, אבל נעזוב את זה). דעת המיעוט שלו שקבעה שאין לבצע את ההתנתקות למרות החלטות הממשלה וחקיקת הכנסת היתה בין הבטויים הקיצוניים ביותר של המהפכה החוקתית שנראו כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לסמוך על ''העליונים'' של נעמי לויצקי, השופט אדמונד לוי הקפיד לא להכלל בחבורתו של ברק ולא לקיים איתם שום קשר חברתי. לכן קשה לי לראותו כאקטיביסט שיפוטי או להיפך. אני מנחש שהוא פועל לגופו של עניין. כאשר מדובר בזכויותיו של הציבור הדתי-לאומי הוא אקטיביסט עד כלות, וכאשר מדובר בזכויות של ערבים או של חילונים חופשיים אני מניח שהוא פרידמניסט מובהק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה, כבודו טועה. בהזדמנות אחפש כמה דוגמאות, אבל הוא אקטיביסט ובהחלט לא פרידמניסט. שתיים שעולות לי בשליפה - העובדה שבבג''ץ חוק האזרחות גם הוא הצטרף לדעה שהחוק איננו חוקתי, ופס''ד שלו נגד המדינה בנושא הסדר הכבילה של עובדים זרים למעבידיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היה פה פתיל כזה תגובה 545888 בהמשך הפתיל יש עוד כמה דוגמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב בעניין זה לא אתווכח. בכל מקרה השופט אדמונד לוי הוא שופט קפדן ומחמיר (ואין כוונתי למאסרי ראווה בני שבועיים). וזהו דבר נחוץ במקומותינו ולכן אין לי רצון דוקא לנגח אותו. אפרופו קפדנותו של השופט לוי, לזכותו תזקף דחיית עתירתו של עורך הדין ישראל פרי. בימים אלו ממש צצה פרשה זו שוב בתכנית הטלביזיה של עמנואל רוזן. נראה שלמקורביו של פרי יש הון רב והם עושים בו שימוש פעם אחר פעם כדי לערער על חומרת גזר הדין של פרי (עשר שנים אאל''ט). מה ש''רודפי הצדק'' הללו אינם טורחים לספר לנו הוא שעוה''ד פרי העסיק כמעט את כל עוה''ד הבכירים במדינת ישראל והללו עברו איתו לאורך כל האינסטנציות של ביה''מ בישראל עד לביה''מ העליון, שם לא ממש הצליחו לשכנע את השופט א. לוי. וכעת בסיועם של מאורות משפטיים כמו עמנואל רוזן וצוותי התחקיר המיומנים שלו אנו אמורים להשתכנע שדוקא לו נעשה עוול משפטי נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ענין המנעות מקשר חברתי להשקפה שפוטית? אם לוי מאמין שלשופט יש סמכות לפסול חוקים גם בלי שהם נוגדים סעיף מפורש בחוקה כלשהי ובלי שמופיע בחוק במפורש שיש לו סמכות כזו, אז הוא אקטיביסט. אם הוא מאמין ששופט צריך להצמד ללשונו של החוק ולהמנע מביצוע פעולה שהחוק לא הסמיך אותו במפורש לבצע אז הוא לא אקטיביסט. עם מי הוא בוחר לבלות את זמנו ולהסתודד - למה זה רלבנטי? אני תוהה, אגב, אם גם לגבי שופט עליון חילוני היית מניח אוטומטית שהוא מין זיקית משפטית שמשנה את השקפתה השפוטית לפי נוחותה הפוליטית, או שאתה שומר את ההערכה הזו רק לשופטים דתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית לגבי הסיפא של השופט החילוני: אני מניח שכן. כל שופט פועל מתוך מסגרת הערכים וההשקפות שלו. נכון ששופטים/עו"ד אוהבים להסמך/להסתתר מאחורי ספרי החוקים, אבל בסופו של דבר הם מחליטים לפי הערכים והדעות המוקדמות/קדומות שלהם. כל זה אינו בהכרח סותר את היכולת של שופט דתי או חילוני להיות הוגן. ההגינות יכולה להיות עוד אחת מדעותיו הקדומות. לגבי הראשית, אתה כמובן צודק. המחשבה שלי היא פשטנית משהו: אהרון ברק ניסה לגבש קליקה של שופטים עליונים שיקדמו את האקטיביזם השיפוטי. אם אתה שופט שעניין האקטיביזם בוער בעצמותיך, מסתבר שתרצה לשתף פעולה עם הקליקה הזו ולא להתנכר לה. אבל כפי שאמרת זה לא הכרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוקר ד"ר מירון גרוס בחן את פסקי הדין ביו 1984 ל1994. בין שאר ממצאים מעניינים הוא בחן כמה אחוזים מפסקי הדין של כל שופט היו לטובת המדינה וכמה לטובת האזרח. לפי המחקר לברק יש 73.3 נגד האזרח וללוי 71. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתוב בפסק הדין שיש נומרוס קלאוזוס, אלא שהעובדה שיש הפרדה ומיעוט תלמידות ספרדיות מוכיחה את קיומה של אפליה. למיטב זכרוני איש לא הצהיר 'יש מכסת תלמידות ספרדיות במגמה החסידית' (ומן הסתם, אם הייתה מכסה כזו, היו משתדלים להסתיר את זה, כי אכן קיומו של נומרוס קלאוזוס הוא אפליה ברורה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |