בתשובה לעדי סתיו, 18/06/10 16:40
על הילדות בעמנואל 546020
1. לפי התיאוריה על מבחן התוצאה, בהחלט כן. ראה למשל בפירוט את הטיעון של שרון רבין-מרגליות במאמר שלה:
5. ככל שהטיעון של 'כבוד המחיה' הוא מוזר למדי (מלצר עצמו מבלבל בהמשך בין Dignity ו-Respect לשיטתו), אני מניח שבסופו של דבר הטיעון נגד המגמה יהיה 'היא נועדה ליצור הבדלה בין אשכנזיות לספרדיות ותו-לא' (השאלה אם הטיעון הזה נכון היא העומדת במוקד אחד מהויכוחים, למרות מבחן התוצאה).
על הילדות בעמנואל 546021
1. קראתי את המאמר ולא ראיתי שהיא טוענת שאסור לשלם לאישה פחות מגבר אם יש שונות עניינית אלא שה"טיעון השוקי" איננו טיעון תקף.
על הילדות בעמנואל 546054
שונות עניינית מוגדרת כשוני בתפוקה; אבל היא - פה ובמקומות אחרים - מדברת הן נגד הזכות של המעסיק למו"מ בודד על שכר, והן על כך שקביעת שכר זהה לגבר ולאשה באותו מקצוע עדיין יכולה להיחשב אפליה, אם מקצוע אחד הוא ברובו 'נשי' והשכר הקבוע בו נמוך מבמקצוע 'גברי'.
על הילדות בעמנואל 546058
אני עדיין לא מבין מה הקשר ל"מבחן התוצאה". אם הבנתי נכון את מבחן התוצאה אז בכל מפעל צריך שיהיו 50% אחוז גברים ו50% אחוז נשים ועל כל גבר צריך שיהיה אשה שמרוויחה כמוהו. זה לא מה שהיא אומרת כי היא מתירה הבדלים הנובעים משונות עניינית, היא פשוט מביעה דעה על מהי שונות עניינית.
על הילדות בעמנואל 546065
היא *מצמצמת מאוד מאוד* את הנימוקים שנחשבים 'עניינים', ועל הדרך גם היא מציינת שכוונה להפלות איננה נחוצה. כלומר, גם אם היא לא קובעת במסמרות תוצאה מדוייקת, גם היא פוסלת את מבחן הכוונה ומחליפה אותו במבחן תוצאה מסוג זה או אחר.
על הילדות בעמנואל 546066
אם ניקח את הדוגמה מתגובה 546016 אז גם היא תגיד שהעובדה שיש 90% אשכנזים לא משנה. מה שמשנה אם המבחן כלל הטיה לא עניינית (ולא משנה כרגע מה פירוש הטיה לא עניינית) לטובת גזע. אם הוא היה מכיל הטיה לטובת ספרדים (גם אם ללא כוונה) אז היית מואשם באפליה נגד אשכנזים למרות התוצאות הסטטיסטיות.
על הילדות בעמנואל 546072
אני מצטט:
"מודל השוויון של חוק שכר שווה הוא מודל קבוצתי-תוצאתי. מטרת החוק היא בראש ובראשונה לצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים. החוק מכיר במציאות בה גורמים רבים משפיעים על גובה השכר המשתלם לעובדים, וחלק מגורמים אלה משפיעים ברמת המאקרו על פערי השכר המגדריים. החוק זונח את התפיסה השוקית, לפיה אפליה מחמת מין היא רק מצב בו מעביד מתבסס ישירות על מין העובד כדי לקבוע את שכרו. חוק שכר שווה קובע שורה של הסברים לגיטימיים לפערי שכר. רק אלה יכולים לשמש כטענה בפי מעביד המתגונן בפני תביעה מכח חוק. כל הסבר חיצוני אינו יכול להתקבל, הגם שחלק מהסברים אלה אינם מהווים אפליה על פי המודל האישי של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. חלק מההסברים הללו תולים את ה"אשם" בפערי השכר בגורמים חיצוניים למערכת יחסי העבודה האישיים, כגון במקרים בהם מדובר בעובדות שוות ערך, בהם טענתו של המעביד היא שהשוק מתמחר אחרת את שווי העבודה. חלק מההסברים מתייחסים לשיקולי שוק נוספים, כגון במקרים בהם העובדת דרשה שכר התחלתי נמוך יותר מהעובד, לא ניהלה משא ומתן תקופתי להעלאת שכר, לא הציגה בפני המעביד הצעות עבודה חלופיות בשכר גבוה יותר על מנת שישווה את שכר לשכר האלטרנטיבי שהוצע לה על ידי מעביד אחר.

דחיית טענות ההגנה ה"שוקיות" של המעביד במסגרת חוק שכר שווה, הופכת את מודל השוויון של החוק למודל תוצאתי. משמעות דחיית טענות הגנה אלה היא שאנחנו לא מנסים לאתר האם המעביד שקל שיקול פסול (מין העובדת) בהתנהלותו על קביעת שכרה, אלא שאנחנו מעוניינים להגיע ליעד מסוים– צמצום פערי השכר. "
על הילדות בעמנואל 546075
נניח שאחד מהתנאים שקבעתי לקבלה למשרת מתכנת הוא שפם, לא כי אני שוביניסט סתם כי אני אוהב שפמים. אם יפסלו את התנאי גם לזה תקרא "מבחן תוצאה"?
על הילדות בעמנואל 546076
כשגברת רבין-מרגליות כותבת כמה פעמים "מודל תוצאתי", וכותבת ש"אנחנו לא מנסים לאתר האם המעביד שקל שיקול פסול (מין העובדת) בהתנהלותו על קביעת שכרה, אלא שאנחנו מעוניינים להגיע ליעד מסוים", מה לא ברור כאן?
על הילדות בעמנואל 546079
1. מטרה ומבחן תוצאה זה שתי דברים שונים.
2. אני אגיד שוב את דעתי שסטטיסקה לא מהווה אפליה גם לא לפי שיטתה של רבין-מרגליות ובזה אני פורש מהדיון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים