בתשובה לידידיה, 16/06/10 7:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך הויקיפדיה על בג"ץ ההתנתקות: דעת המיעוט בבג"ץ ההתנתקותנכונותו הייחודית של לוי להתערב בהחלטות שלטוניות בכלל, ובחוקים בפרט, באה לידי ביטוי בפרשת ההתנתקות. בהחלטתו ביוני 2005 בעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד תוכנית ההתנתקות2 מצא עצמו לוי במיעוט כאשר ביקש לפסול את התוכנית כלא חוקתית. עוד במהלך הדיונים בעתירה, ביקש לוי להוציא צו ביניים לעיכוב יישום התוכנית, ובפסק הדין עצמו קבע כי ההתנתקות כולה אינה חוקתית ופסק כי אם דעתו הייתה מתקבלת, היא הייתה בטלה ומבוטלת. בין נימוקיו ציין לוי את הונאת הבוחרים שנעשתה בידי ראש הממשלה, שהתחייב במסע הבחירות שלא לסגת מעזה. בנוסף ציטט בהרחבה רבה נימוקי פוליטיקאים ואנשי ביטחון שסברו כי התוכנית מסוכנת ודבריהם פורסמו בתצהיר לבית המשפט או בעיתונות. בעיקר הוא הדגיש את זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל בכללותה ולפיכך את היותה של התוכנית "שלילה של זכות יסוד שאין נעלה ממנה". השתמע ממנו שרק חוק יסוד יכול לפגוע בזכות זו. לוי דחה בתוקף את הטענה שהשמיעה המדינה לפיה על המתנחלים היה לצפות שישיבתם בשטח היא זמנית. על אף דבריו החריפים נגד התוכנית קרא לוי לציבור בסוף דבריו לציית לחוק ולהחלטת רוב חברי בית המשפט לזה אכן יקרא אקטיביזם. ותגובות הימין על דבריו: חוות הדעת זיכתה אותו באהדה רבה בחוגי ימין, שבהם כונה "צדיק יחיד בסדום" ו"מגדלור בחשכה". אליקים העצני כתב עליה: "גם רוב מכריע של 10:1 אינו יכול להשתיק את הקול הבודד, כפי שהתוצאה בסיפור המרגלים (2: 10) לא סתמה את הגולל על תקוותו של העם היהודי להתנחל בארץ הבחירה"3. היו פרשנים משפטיים, שציינו שפסיקתו של לוי הייתה כנראה האקטיביסטית ביותר בתולדות בג"ץ. בעיתון מקור ראשון נכתב: "הולך ומתברר כי לוי יושב על כיסא ה'לא דופק חשבון לאף אחד"'. בנימה שלילית יותר כתב על חוות הדעת משה גורלי, פרשן מעריב: ואלו האנשים שהם המתקיפים הגדולים של האקטיביזם השיפוטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור לא עובד - אני מקבל סימנים משונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, בינתיים מצאתי ואף קראתי את חוות הדעת של לוי. הוא סיכם באופן קולע את גישתו לסעיפי חוק ההתנתקות: א) לידתם בחטא, באשר זו היתה מלווה בפגיעה בערכיה של מדינת ישראל, מחד, ועיוות רצונו של הבוחר, מאידך; ב) בביצועם כרוכה פגיעה שאין קשה ממנה בזכויות יסוד של היחיד ושל הכלל, פגיעה שאינה מידתית, ושלא ל"תכלית ראויה" מוכחת; ג) סופם שהם יובילו לימים קשים, ואף לערעור זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל, וכוונתי לא רק בשטחים השנויים במחלוקת, אלא גם באלה שלגביהם קיימת הסכמה בקרב הציבור שעל ישראל להחזיק בהם בכל הסדר עתידי די בסעיף ב' כדי להאמין שלוי היה מתנגד גם לפינוי ערבים מאום אלפאחם. מסעיפים א' וג' (וביתר שאת מהטקסט המלא שסעיפים אלה מסכמים) נראה שאולי בכלל היה מתנגד לויתור על ריבונות ומניעת התיישבות בכל מקום בארץ על ידי אזרחי ישראל (גם אם לעיתים בחר להשתמש במילה הגסה "יהודים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כאילו הוא מצייר ביד גסה את המטרה מסביב לחץ, בשברי עפרונות שהוא אסף מהרצפה (''עיוות רצונו של הבוחר'' וכו'). לא נראה שאפשר להסיק שום עיקרון כללי ועקרוני מדבריו בעניין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפשר לראות את ה''יושרה'' של טועני הימין כנגד האקטיביזם של הבג''ץ, בעד ביטוי דמוקרטי להרכב הבג''ץ וכד'. ברור שהצועקים נגד אקטיביזם של הבג''ץ מתכוונים לאקטיביזם שקשור לתפיסת עולם מסויימת . זו איננה התנגדות לכל אקטיביזם שיפוטי באשר הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת חוסר היושרה הזה הוכחת על עצמך בטיעונים נגד לוי, משפט אחר משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי פסק לוי פסיקה ששוללת פגיעה בזכויות יסוד של היחיד כשהיחיד היה ערבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, כאשר תמך בביטול סעיף בחוק שפטר את המדינה מאחריות נזיקית לערבים בלתי מעורבים. לוי גם קבע שהתיקון הידוע לחוק האזרחות אינו חוקתי, אך נמנע מלבטלו בשל הזמן הקצר שנותר עד שיפוג תוקפו ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל על הזמן שלך, לא תצליח לבלבל את תפישת העולם של איציק עם עובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה איציק ששאל את השאלה, אלא אלמוני. הנה עוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מדובר על תקציבים ליישובים ערביים (לא בדיוק "פגיעה בזכויות יסוד של היחיד", אבל ברור שבסופו של דבר יש השפעה על מצבם הכלכלי של התושבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני הבג''צים -ההתנתקות והבטחת הכנסה לאברכים- מבהירות לנו ההנמקות של אדמונד לוי את תפיסת עולמו. בשניהם ההנמקות באות מהתפיסה הדתית והדתית-הלאומית. העדפה עקרונית של לימוד תורה והזכות להתיישב בכל מקום כיסוד דתי שאינו נתון לשליטה פוליטית. משום מה אתם מכניסים לי דברים שלא כתבתי. לא הטלתי ספק ביושרו והגינותו של אדמונד לוי בתנאי שהדברים אינם מתנגשים בהשקפת עולמו הדתית-דתית לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהפוך את היוצרות, אדמונד לוי הוא זה שכתב "המחלוקת סביב השאלה אם פרנסתם של לומדי תורה צריכה להיות מוטלת על הציבור, אינה חדשה עמנו. ברם, לענייננו חשוב שהעם בישראל, באמצעות הגופים הנבחרים – הכנסת והממשלה – סבר כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. זו החלטה ערכית שמקורה בהכרה כי לימוד התורה חיוני לעם ישראל, ואינני סבור כי בית המשפט רשאי לשנות ממנה" מי שהחליט שהשאלה איננה פוליטית אלה נתונה להכרעה של השופטים אלה שופטי הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך שקול לאמירה ''לא הטלתי ספק ביושרו של איציק, למעט כאשר הוא כותב תגובות באייל''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |