בתשובה לידידיה, 16/06/10 11:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתי פסק לוי פסיקה ששוללת פגיעה בזכויות יסוד של היחיד כשהיחיד היה ערבי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, כאשר תמך בביטול סעיף בחוק שפטר את המדינה מאחריות נזיקית לערבים בלתי מעורבים. לוי גם קבע שהתיקון הידוע לחוק האזרחות אינו חוקתי, אך נמנע מלבטלו בשל הזמן הקצר שנותר עד שיפוג תוקפו ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל על הזמן שלך, לא תצליח לבלבל את תפישת העולם של איציק עם עובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה איציק ששאל את השאלה, אלא אלמוני. הנה עוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מדובר על תקציבים ליישובים ערביים (לא בדיוק "פגיעה בזכויות יסוד של היחיד", אבל ברור שבסופו של דבר יש השפעה על מצבם הכלכלי של התושבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני הבג''צים -ההתנתקות והבטחת הכנסה לאברכים- מבהירות לנו ההנמקות של אדמונד לוי את תפיסת עולמו. בשניהם ההנמקות באות מהתפיסה הדתית והדתית-הלאומית. העדפה עקרונית של לימוד תורה והזכות להתיישב בכל מקום כיסוד דתי שאינו נתון לשליטה פוליטית. משום מה אתם מכניסים לי דברים שלא כתבתי. לא הטלתי ספק ביושרו והגינותו של אדמונד לוי בתנאי שהדברים אינם מתנגשים בהשקפת עולמו הדתית-דתית לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהפוך את היוצרות, אדמונד לוי הוא זה שכתב "המחלוקת סביב השאלה אם פרנסתם של לומדי תורה צריכה להיות מוטלת על הציבור, אינה חדשה עמנו. ברם, לענייננו חשוב שהעם בישראל, באמצעות הגופים הנבחרים – הכנסת והממשלה – סבר כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב. זו החלטה ערכית שמקורה בהכרה כי לימוד התורה חיוני לעם ישראל, ואינני סבור כי בית המשפט רשאי לשנות ממנה" מי שהחליט שהשאלה איננה פוליטית אלה נתונה להכרעה של השופטים אלה שופטי הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך שקול לאמירה ''לא הטלתי ספק ביושרו של איציק, למעט כאשר הוא כותב תגובות באייל''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |