בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/01/02 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם ישנו פלסטינאי תושב ארץ ישראל המערבית, שתומך בבדלנות פלסטינית ,בחבל ארץ הנ"ל, שאינו טרוריסט? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה בדיוק אתה רוצה מחיי. כל שרשרת התגובות שלי עוסקת בדחיית הדעה לפיה ערפאת והרשות אינם עוסקים בטרור אלא רק לא עובדים חזק מספיק כדי למנוע אותו. הדעה הבלתי מתקבלת על הדעת הזאת אחוזה חזק אצלנו ובאמריקה. התבטאותו של זיני מצביעה על מגמה של התפקחות לפחות שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שגלינו לאמריקאים את אמריקה.הטרור תמיד היה חלק מהאמצעים שעראפת נקט האמריקאים ידעו זאת וכן גם "עוכרי ישראל" שהגו את אוסלו. הנקודה המרכזית כאן היתה כוחו של עראפת והיותו הנציג הלגיטימי של הפלסטינאים. ההנחה היתה שאין דרך עקיפה לעראפת ומי שרוצה איזשהו דיאלוג עם הפלסטינאים צריך לנהל אותו אם מי שבחרו לנציגם. אחד ההשגים של שרון (דרך אגב הוא השיג אותו תוך שילוב של הבלגה, סבלנות ושימוש בדיפלומטיה) הוא הפיכתו של עראפת ל"לא רלוונטי" עבור האינטרסים האמריקאים באיזור. מנקודה זו שאיבד את שארית התמיכה האמריקאית הוא חי כנראה על זמן שאול והסתלקותו מן הזירה היא ענין של זמן. עכשיו מחכים כולם לפיגוע המוצלח הבא שידליק את האור הירוק לפעולה אקטיבית לסילוק עראפת. השאלה היא אם מי שרון כן מוכן לדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב - "תהליך השלום" הונחה ההנחה שערפאת וכנופייתו יחדלו להיות טרוריסטים ויהפכו להיות שומרי הסדר במקומותיהם. לשם כך נתנו להם מקומות. לשם כך ניתן להם נשק. בגלל זה אמרו אבות אוסלו רבין (וגם ביילין, למקרה שהוא עצמו שכח), שאם תפנה הרשות את נישקה כלפינו נוכל "בקלי קלות" לחזור למצב של טרם אוסלו. "התהליך" התחיל וכמצופה התקוות לא התגשמו. מההתחלה לווה כל העסק בפיגועים שכמותם לא ידענו קודם. לכאורה היו אבות אוסלו צריכים להחזירנו "בקלי קלות" למצב של טרום אוסלו. לשם מה כל כך טרחו להדגיש קודם שלא תהיה בעיה לעשות זאת ? אבל הם בחרו בדרך אחרת. דרך של עצימת עיניהם והסתרת עיני הציבור. הומצא המושג "אויבי השלום", שערפאת נותר משום מה מחוץ לו. לא נאמר במפורש שערפאת הוא זה שמוביל את הטרור, ובמקום זה הומצא המושג האמריקאי המטומטם: "מאה אחוז מאמץ". אנחנו לא גילינו לאמריקה שום אמריקה, ושרון לא נקט בשום פעולה חכמה. הפשלה של ערפאת במקרה תפיסת האונייה שבה היו לאמריקאים הוכחות מוצקות שערפאת עוסק אישית בהברחת נשק לצורך טרור גרמו להם לאיזו תזוזה. זיני היה הראשון שאמר ממש את האמת. אבל השמחה שלי הייתה לצערי מוקדמת. מסתבר שדבריו של זיני לא היו איזו הודעה רשמית אלא הדלפה מאיזו שיחה, והנשיא ובמיוחד שר החוץ שמייצג את הדעות הישנות והשמרניות שנובעות ממעמקי משרד החוץ האמריקאי, נאחזים עדיין במילים הישנות, ונראה שנעשית שם הערכת מצב שבסופה יחזור האמריקאים להגדות המקובלות (אלא אם כן תגיע עוד אנייה, אבל למרבה הצער לא כל יום קורה נס.) פיגוע היה ופיגוע יהיה ולא זה מה שיזיז את ערפאת. האירועים האלה רק מעלים את מורל האויב (כפי שהם מורידים את מורל שלנו), ומחזקים את האהדה כלפיו. ואם ילך, אני מניח שזה יהיה בהתערבות הטבע, ולא בדרך אחרת, והליכתו לא תבשר איזה שהוא מפנה לטובה. חבל לטפח תקוות כאלה. מפנה יהיה עם נעשה אותו, ולא בשום דרך ניסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לשפוט לפי ה/התבטאויות/- רובם המכריע של הפלסטינים תומך בטרור. (חוץ מפרעה עצמו, שיגיד עכשיו כל מה שצריך כדי לצאת מהפינה אליה הוא נקלע בשבועות האחרונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה נכון והשאלה מה עושים מהנקודה הזאת הלאה. מעבים את ההתנחלויות? משכללים את מדיניות המצור על האוכלוסיה האזרחית הפלסטינאית? שולחים את נציגי הנכים להגן על קו התפר? (ככה יש סיכוי שיהפכו לנפגעי טרור ויטופלו ע"י המדינה) או מנסים למצוא דרך להדבר עם נציגים פלסטינאים פרגמטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I have a growing suspicion that Jibril Rajub is being brought up as the substitute for Arafat. (Meir Shitrit, the Minister of Justice, said many good thing about Rajub's handling of Jerrico, quote: "Why don't we ever need to enter Jerrico?")
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאאלה, בוא נחשוב הלאה: נדבר עם נציגים פלסטינאים פרגמטים. כלומר נציגים פלסטינים שמעוניינים לסיים את הסכסוך. השאלה היא מתי נוכל לדעת שהם באמת מעוניינים לסיים את הסכסוך, אחרי עוד תהליך דמוי אוסלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא נוכל לדעת עד שנקבל הוכחות אמפריות, וגם אז זה יהיה בערבון מוגבל.השאלה היא מה האלטרנטיבות? אלטרנטיבה אחת היא שימור המצב הנוכחי,(והוא חיים עם עורף החשוף לטרור בעוצמות שונות,מצב שלא ישתנה כנראה גם בתסריט של כיבוש מחודש של שטח הרשות) השאלה האים הוא מצב בר קיום למשך שנים רבות? והאם ניתן לקים כלכלה בעלת פרמטרים מערבים במצב של מלחמה מוגבלת שכזאת? יכול להיות שהתשובה היא כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שכמעט כל ההנהגות האלטרנטיביות הדומיננטיות בצד הפלסטיני הן טרוריסטיות. נסיון העבר בכל העולם מראה שמעולם לא הצליחו להגיע עם ארגוני טרור לסיום הלחימה, ומעולם לא הצליחו לשלב אותם בפתרון שמהותו הפסקת הסכסוך. ולכן, סביר להניח שגם הנסיון הבא יכשל מאותן סיבות שאוסלו נכשל. אלטרנטיבה שניה היא ללמוד איך הסתיימו סכסוכים אחרים, ולנסות לפעול באותו כיוון. הכוונה שלי היא למשל למלחמות באירופה שפסקו מאז מלה"ע השניה. מדוע פסקו המלחמות לאחר מאות ואלפי שנים? התשובה היא כמובן, דמוקרטיזציה. האלטרנטיבה השניה היא, אם כן, להעתיק את דרך הפעולה בה נהגו בעלות הברית, ובראשן ארה"ב לאחר מלה"ע השניה, כלפי המדינות המובסות, גרמניה, יפן ואיטליה. דרך הפעולה הייתה פירוז+בניה מחדש(תכנית מארשל)+דמוקרטיזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיוון הוא נכון בעיקרו ,אפשר אולי יהיה ללמוד מהדוגמא האפגנית הנוכחית במידה ותצליח, ויוצר בסיס שלטוני יציב שם בגיבוי מערבי. אך השאלה המרכזית היא האם ישראל רוצה בכלל בסיום הסכסוך הנוכחי, והאם הסכסוך אינו מכשיר להמשך השליטה הישראלית על כל ארץ ישראל המערבית. לדעתי האינטרס של שרון ושל חלקים נרחבים מן הימין הוא שמירה על שלמות ארץ ישראל המערבית בכל מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שעוד עשר שנים נוכל להביט לאחור ולומר שהדוגמה האפגנית באמת תואמת את הדוגמה היפנית למשל. אני לא בטוח, קשה לדעת בזמן אמת מה הכוונות האמיתיות של ארה''ב ובני בריתה, אולם למרות שבעשרות השנים האחרונות יש דוגמאות הפוכות לרוב, אני דווקא אופטימי. לגבי העניינים אצלינו, נדמה לי שהמצב הפוך ממה שאתה מתאר. הסכסוך הוא מכשיר טוב להפרדה חד צדדית ללא הסכם שהולכת ותופסת פופולריות ככל שהפיגועים נמשכים. אם שרון רוצה להחזיק בשטחים, עליו לשאוף להפסיק את הסכסוך. ערפת כמי שמקיים את הסכסוך כנראה מעוניין בהפרדה חד צדדית, שתשאיר תחת שליטתו את יש''ע, עם ''לגיטימציה'' להמשך הלחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: איך סיום הסכסוך ישאיר את שרון עם השטחים? ברגע שיפתח מחדש חלון הזדמנויות מדיני שוב תעלה בכל עוצמתה שאלת הריבונות העתידית של השטח. הפלסטינאים, לא ממש מוכנים לותר על אף שעל, ויצפו להצעת מינימום שתתבסס על קוי 67 באשר להפרדה חד צדדית באשר לטוח הרחוק אולי אכן יקום לחץ כזה מתוך הציבור הישראלי (זה בתנאי שתבסס ההשקפה בתוך הציבור הישראלי, שהשטחים הינם נטל ביטחוני ולא איזשהו נכס אסטרטגי או אידיאולוגי שיש לשמר בכל מחיר) בטוח הקצר שרון זוכה לפופולריות חסרת תקדים, והתקציב (כאינדיקטור מרכזי לזיהוי סדר היום הלאומי) מעוצב בהתאם לסדר העדיפויות של חברה שמתכוננת למאבק ממומשך. שרון אני מאמין ,חושב שיוכל להכריע את החברה הפלסטינאית, ולכתוש את ניצני ההתקוממות שלה במלחמת התשה אינסופית. מבחינתו החברה הישראלית תוכל לשאת כל מחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה, ומניחה, שהדברות כזאת כבר קיימת (רג'וב? דחלאן? אבו-אים כאלה ואחרים?); ואני מקווה שיש לאישים הנ"ל תוכנית פעולה מצויינת למניעת מהומת-אלוהים ברגע שערפאת ימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכולם מחכים למבול. ישראל אינה מעודדת ''ברית צפונית'' פלסטינית האישים הנ''ל מקוים להבנות מאותה מהומת-אלוהים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*(או נקפוץ ממנו) כל האישים הנ"ל הם (נומינלית לפחות) אנשי הרש"ף. קיימת גם אפשרות שהחמאס ינצח. אין טעם לנסות לתכנן עכשיו פתרון-קבע. צריך לחכות עד שהמאבק הפנימי הצפוי שם ישכך, ויהיה ברור מי המנהיג החדש. מה שכן- המהומה הצפויה היא עוד סיבה טובה להקים מהר גדר הפרדה, ולחכות מאחוריה עד שיתבהר המצב בשטחים. לגבי ערפאת- נראה שהפעם הוא באמת גמור. גם בצד הפלסטיני מדברים על כך בגלוי- ראה את המאמר הזה (של סעיד אבוריש ב"דיילי סטאר" הביירותי, ב- 23/1) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |