|
אני מאד-מאד מקווה שלפחות מסמכים כמו אלה שעליהם אורי בלאו ביסס שתיים מכתבותיו, רבים היו בוחרים להעביר לידיו של עיתונאי. הרבה תלוי באנשים כאלה, ובלעדיהם ישראל הייתה בצרות.
לגבי שאר המסמכים אין לי (וכנראה גם לא לך) מידע לגבי תוכנם. אבל לפי התנהלותה של קם, והגורם אליו בחרה להעביר את המסמכים, ברור לגמרי שכוונתה הייתה להביא מידע עם חשיבות ציבורית לידי חשיפה, ולא מידע עם חשיבות בטחונית לידי האוייב.
גם אינפורמציה פחותת ערך דולפת לידי עיתונאים באופן כמעט שגרתי, ממניעים אלטרואיסטים יותר או פחות, ומדרגים לכל אורך ההיררכיה הצבאית. לא קשה לנחש שהסיבה העיקרית שדווקא עכשיו הרמטכ''ל דרש חקירה מקיפה, אינה בלתי תלויה בתוכן הדברים שפורסמו.
שיקול דעתה של ענת כנראה לא היה מוצלח במיוחד מהרבה בחינות, בלשון המעטה, אבל לפחות באופן מהותי (לא משפטי) היא עשתה עבירת בטחון שדה, ובהחלט לא עבירת ריגול (גם סא''ל שמוציא את הלפטופ שלו מהיחידה בניגוד לפקודות ומשאיר אותו ברכב לא מבצע ''עבירת רשלנות'', אלא עובר על הפקודות בידיעה מלאה תוך הפעלת שיקול דעת לקוי).
|
|